פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7911/99
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
העותר: היועץ המשפטי לממשלה
נגד
המשיבים: 1. ועדת-השחרורים - בית-הסוהר מעשיהו
2. עביר אלסינאווי
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה: ח' בכסלו תש"ס (17.11.99)
בשם העותר: עו"ד אבי ליכט
בשם המשיבה 1: אין הופעה
בשם המשיבה 2: עו"ד עלי חיידר
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
בעתירה שבפנינו מבקש היועץ המשפטי לממשלה כי נבטל את החלטת ועדת-השחרורים (להלן: הוועדה) על שחרורה המוקדם של המשיבה 2 (להלן: המשיבה) ברשיון ובתנאים מגבילים.
המשיבה מרצה עונש מאסר של שנתיים, שהוטל עליה בגין עבירות של תקיפת שוטר, נסיון לתקוף שוטר בנסיבות מחמירות והחזקת סכין, וזאת לאחר שניסתה לדקור שוטר על-ידי השלכת סכין עליו. מתקופה זו ריצתה כבר המשיבה כ17- חודשים.
העונש נגזר על המשיבה בבית-משפט זה, אשר קיבל את ערעור המדינה על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי והחמיר בעונשה, לנוכח שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות.
העותר טען בפנינו, כי עברה הפלילי של המשיבה מעיד עליה שלאחר שחרורה עשויה היא להמשיך במעשים פליליים, וכי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לשיקול זה.
הגם שייתכן שהחלטתנו הייתה אחרת, הגענו לכלל דעה כי אין להתערב בהחלטת הוועדה. שכן, הוועדה נתנה אמון בדברי החרטה הנרגשים של המשיבה בפניה, ומצאה, על-יסוד דברי המשיבה והתרשמותה ממנה, כי המשיבה למדה לקח וכי לא תשוב עוד להסתבך במעשים פליליים. להסרת חשש כלשהו, הוועדה אף התנתה את השחרור בהעברת המשיבה היישר מן הכלא לשטח הרשות הפלשתינית.
העתירה נדחית.
ניתן היום, ח' בכסלו תש"ס (17.11.99).
נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99079110.L03