עו"ד מיכה צמיר נ. קדרון ושות' רואי חשבון

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 7910/23 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: עו"ד מיכה צמיר – מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. קדרון ושות' רואי חשבון 2. מ. קדרון בע"מ 3. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' וינשטיין) בפר"ק 26990-12-18 מיום 18.10.2023 ומיום 26.10.2023 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפניי ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' וינשטיין) בפר"ק (מחוזי חי') 26990-12-18 מיום 18.10.2023 ומיום 26.10.2023 שלא לפסול את עצמו מלדון בהליך, שעניינו פירוק חברת שער הגבינות – שיווק מזון בע"מ (להלן: החברה). בשנת 2018 הגישה בעלת מניות המיעוט בחברה (להלן: בעלת מניות המיעוט) בקשה למתן צו פירוק נגד החברה ומינוי מפרק זמני לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עורך הדין מיכה צמיר (להלן: המערער), וזאת בשל סכסוך עסקי בין בעלת מניות המיעוט לבין בעל השליטה בחברה (להלן: בעל השליטה). ביום 24.12.2018, בהיעדר התנגדות של כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) נעתר בית המשפט לבקשת בעלת מניות המיעוט למנות את המערער כמפרק הזמני של החברה, וביום 17.2.2019 הורה בית המשפט על פירוקה. ביום 5.5.2021 הגיש המערער בקשה לחיוב בעל השליטה, בני משפחתו וחברות נוספות שכנטען קשורות אליו, בסכום של כ-4 מיליון ש"ח, בטענה כי פעלו לריקון החברה מנכסיה (להלן: הבקשה מיום 5.5.2021). ביום 19.7.2021 התקיים דיון שבמסגרתו התברר כי מרבית תביעות החוב שאישר המערער, הוגשו מטעם בעלת מניות המיעוט שכאמור ביקשה למנותו כמפרק החברה. משכך, ביום 20.7.2021 נעתר בית המשפט לבקשת הכנ"ר למינוי בעלת תפקיד ניטרלית שתבדוק את תביעות החוב שהגישה בעלת מניות המיעוט (להלן: בעלת התפקיד לבדיקת התביעות), ובהמשך לכך, דחתה בעלת התפקיד לבדיקת התביעות את מרבית תביעות החוב שהגישה בעלת מניות המיעוט. ביום 21.2.2022 התקיים דיון בבקשה מיום 5.5.2021 שבסיומו הורה בית המשפט על מחיקתה, תוך שצוין כי נכון למועד הדיון רוב תביעות החוב שהגישה בעלת מניות המיעוט נדחו ואין ספק שהחברה תוכל לשלם את מלוא חובותיה (להלן: ההחלטה על מחיקת הבקשה מיום 5.5.2021). בהתאם, נקבע כי בירור החובות של החברה טרם הסתיים ומשכך הבקשה מיום 5.5.2021 מוקדמת; וכי ככל שיתברר שיש צורך לדון בטענות המערער לגבי התנהלות בעל השליטה כאמור, ניתן יהיה להגיש בקשה מתאימה לאחר ההכרעה בערעורים על החלטות בעלת התפקיד לבדיקת התביעות בעניין תביעות החוב (להלן: הערעורים בעניין תביעות החוב). בחודש מאי 2022 דחה המותב את הערעורים בעניין תביעות החוב במסגרת שני הליכים נפרדים מההליך נושא הערעור שלפניי. בהמשך לכך, ביום 11.12.2022 קבע בית המשפט כי המשיבים לבקשה מיום 5.5.2021 זכאים לתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח; וכי המערער יישא באופן אישי בהוצאות המשיבים כאמור בסך 15,000 ש"ח ויתרת הסכום תשולם מקופת הפירוק של החברה (להלן: ההחלטה בעניין פסיקת הוצאות). ערעורים שהגישה בעלת מניות המיעוט לבית משפט זה על הערעורים בעניין תביעות החוב התקבלו ביום 11.6.2023 בהסכמת הצדדים, תוך שנקבע כי אחת מתביעות החוב תאושר על ידי בעלת התפקיד לבדיקת התביעות, בעוד שהתביעה הנוספת תוחזר אליה ותבחן לגופה (ע"א 3944/22 קדרון נ' ולטמן – מנהלת מיוחדת (11.6.2023)). בנוסף, בקשת רשות לערער שהגיש המערער על ההחלטה בעניין פסיקת הוצאות התקבלה, תוך שנקבע כי החיוב בהוצאות כאמור מבוטל ושטיעוני הצדדים לעניין זה יתבררו לפני בית המשפט המחוזי (רע"א 1102/23 עו"ד מיכה צמיר מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ' אופיר (28.8.2023)). ביום 22.6.2023 הגיש המערער בקשת פסלות (להלן: בקשת הפסלות הראשונה), שבה טען, בעיקרם של דברים, כי ההחלטה על דחיית הבקשה מיום 5.5.2021, כמו גם דחיית הערעורים על החלטות בעלת התפקיד לבדיקת התביעות בעניין תביעות החוב בהליכים המקבילים, מעידות כי בית המשפט גיבש את עמדתו באשר לטענות המערער נגד בעל השליטה וגורמים שקשורים אליו. בנוסף, המערער טוען כי בניגוד לעמדתו ולדין המצוי, קבע בית המשפט כי יש לבעל השליטה בחברה זכות טיעון בהליך הערעור על החלטות בעלת התפקיד כאמור באופן שמלמד על נעילת דעתו של המותב לטובת בעל השליטה. יוער, כי במסגרת תגובותיהם, תמכה בעלת מניות המיעוט בבקשת הפסלות, ואילו הכנ"ר סבר כי דין הבקשה להידחות בשים לב למשנה הזהירות שעל בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט לנקוט כאשר הוא מעלה טענת פסלות, כמו גם השיהוי הניכר – כחצי שנה לאחר קבלת ההחלטה שלשיטת המערער מגבשת חשש ממשי למשוא פנים – שנפל בהגשתה. ביום 18.10.2023 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות (להלן: החלטת הפסלות הראשונה), תוך שצוין כי הבקשה הוגשה על ידי המערער שמונה לשמש כמפרק מטעם בית המשפט וככזה אינו בעל דין שמוסמך להעלות טענת פסלות לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). לעניין זה נקבע כי המפרק מונה על ידי בית המשפט, וחייב בחובת אמון כלפי בית המשפט באשר למילוי התפקיד. עוד קבע בית המשפט, בעיקרם של דברים, כי בנסיבות העניין מטרת הגשת בקשת הפסלות על ידי המערער הייתה לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת לקבוע מי יהיה בעל התפקיד שיבחן את הטענות שהועלו נגד בעל השליטה בבקשה מיום 5.5.2021; וציין שבשים לב לכך שהמערער הוא זה שהגיש את בקשת הפירוק מטעם בעלת מניות המיעוט כבא כוחה, ושמרבית תביעות החוב בהליך הפירוק הוגשו על ידה, קיים קושי בהגשת הבקשה מיום 5.5.2021 על ידי המערער. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי על המערער "לבחור האם הינו 'פקיד בית משפט' או שמא הינו 'בעל דין' המייצג את אינטרסיהם של שולחיו, [בעלת מניות המיעוט – ע' פ']" (שם, סעיף 60); ובהינתן שהמערער ממשיך למלא את תפקידו כמפרק, דין בקשה זו להידחות על הסף. עוד נקבע כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ניכר שמצדיק גם הוא את דחייתה. בנוסף, בית המשפט דחה את טענת המערער בקשר לתוצאות הליכי הערעור בעניין תביעות החוב, וקבע כי העובדה שהתקבלו ערעורים שהוגשו על החלטות המותב בהליכים מקבילים אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המערער באשר להחלטות בעניין פסיקת הוצאות לחובתו באופן אישי, ובעניין מתן זכות טיעון לבעל השליטה בהליכי הערעור, וקבע כי מדובר בהחלטות דיוניות שלא מקימות חשש ממשי למשוא פנים. ביום 26.10.2023 הגיש המערער בקשה נוספת לפסלות שופט (להלן: בקשת הפסלות השנייה), שבמסגרתה טען כי החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות הראשונה היא שגויה וכוללת חזרה על טענה לגבי ניגוד עניינים שבו מצוי המערער – טענה שלשיטת המערער, נדחתה בהחלטתו של בית משפט זה במסגרת בקשת רשות לערער על חיובו בהוצאות – באופן שמלמד על נעילת דעתו של המותב בעניינו. בנוסף, נטען כי בית המשפט התייחס בהחלטת הפסלות לסוגיות שנדונו בהליך בוררות קודם שניהלו בעלי המניות בחברה, ואינן פלוגתות שהועמדו להכרעה בבקשה מיום 5.5.2021 – ובכלל זה שאלת שווי החברה, כמו גם ההשוואה בין חוות דעת שונות שהוגשו מטעם בעלת מניות המיעוט בקשר לשאלה זו – וכי התייחסות זו מעידה על נעילת דעתו של המותב בעניינו. בו ביום דחה בית המשפט את בקשת הפסלות, וקבע כי החלטה בעניין זה ניתנה במסגרת בקשת הפסלות הראשונה ושככל והמערער מעוניין להשיג עליה עליו לעשות כן בהליך המתאים שקבוע בדין. מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזר המערער על עיקר טענותיו בבקשות הפסלות, וטוען, בין היתר, כי הן העובדה שבית המשפט לא נימק את החלטתו בבקשת הפסלות השנייה, הן נימוקיו בהחלטת הפסלות הראשונה, מקימים עילת פסלות במקרה דנן. לשיטת המערער, עצם קבלתם של הליכי ההשגה על החלטות המותב, כמתואר, מלמדת על חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט כלפיו. בתוך כך, טוען המערער כי קביעות בית המשפט לגבי ניגוד העניינים שבו מצוי המערער הן קביעות שגויות שנדחו במסגרת הליכי הערעור כאמור; וכן שפסיקת ההוצאות נגדו פגעה והטילה בו דופי, באופן שמלמד על משוא פנים של בית המשפט בעניינו. עוד נטען כי התייחסות בית המשפט בהחלטת הפסלות הראשונה לשאלת שווי החברה, מבלי שזו הועלתה כפלוגתה בבקשה מיום 5.5.2021, מלמדת על נעילת דעתו של המותב. לבסוף, המערער סבור כי שגה בית המשפט בקביעתו כי למפרק בהליך פירוק אין מעמד להגשת בקשות פסלות משהוא אינו בעל דין בהליך. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. בהתאם להוראות סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, אמת המידה לבחינת קיומה של עילה לפסלות שופט מלשבת בדין היא התקיימותן של נסיבות אשר מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ע"א 5330/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (10.12.2023); ע"א 7692/23 אקסיו מעטפת הון בע"מ נ' יהב מיטב בע"מ, פסקה 9 (7.12.2023); ע"א 7562/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (26.11.2023)). איני סבור כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. ראשית, לפי תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על בעל דין להגיש בקשה לפסילת שופט מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת. בהקשר זה כבר נפסק כי אין מקום להמתין עם הגשת בקשת הפסלות עד לעיתוי דיוני נוח מבחינת בעל הדין, וכי טענת פסלות אינה בבחינת "נשק סודי" שניתן לשמור לעת מצוא (ע"א 1551/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (22.3.2023); ע"א 2435/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (30.8.2022)). בענייננו, המערער הגיש את בקשת הפסלות הראשונה ביום 22.6.2023 – כשנה ו-4 חודשים לאחר שניתנה ההחלטה בדבר מחיקת הבקשה מיום 5.5.2021, וכחצי שנה לאחר ההחלטה בעניין פסיקת ההוצאות – מבלי שניתן הסבר לשיהוי הניכר שבהגשת בקשת הפסלות הראשונה, ובאופן שיש בו כשלעצמו כדי להצדיק את דחיית הערעור ביחס לטענות שנוגעות להחלטות האמורות (ע"א 2305/23 צברי נ' וטנמכר, פסקה 11 (14.8.2023); ע"א 6066/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 9 (3.11.2021) (להלן: עניין ליאב יזמות)). אף לגופם של דברים איני סבור כי הערעור שלפניי מקים עילת פסלות. כפי שנפסק לא אחת בעבר, הפעילות השיפוטית כשלעצמה לא מקימה עילת פסלות אלא במקרים נדירים וחריגים ביותר (ע"א 7085/23 אוריון נ' גולדפינגר, פסקה 6 (31.12.2023); ע"א 3374/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (30.6.2022)). טענותיו של המערער מכוונות נגד אופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט והחלטותיו הדיוניות בעניין מחיקת הבקשה מיום 5.5.2021 וכן פסיקת ההוצאות לחובת המערער. ואולם, כידוע, השגות על החלטות דיוניות שנתן בית המשפט בהליך אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, אף כאשר מדובר בסדרת החלטות (ע"א 8200/23 ארד נ' אזולאי, פסקה 5 (20.12.2023); ע"א 6318/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (1.10.2023)). לעניין זה יודגש, כי העובדה שהשגות המערער על החלטות שנתן המותב במסגרת ההליך הנוכחי והליכים מקבילים התקבלו כאמור, אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים שיקים עילה לפסלות המותב (ע"א 7646/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (14.12.2023) (להלן: עניין פלוני); ע"א 7444/23 נדב נ' ישורון, פסקה 6 (30.10.2023)). לעניין טענת המערער שלפיה התבטאויות המותב בעניין ניגוד עניינים שבו הוא מצוי לכאורה מקימות חשש ממשי למשוא פנים, כפי שנפסק בעבר, בחינת השאלה האם התבטאות של בית המשפט מעידה על נעילת דעתו בעניין נושא ההליך מצריכה בחינה של מספר שיקולים – ובהם, האופן והמסגרת הדיונית שבהם הובעה עמדת המותב (עניין ליאב יזמות, פסקה 11; ע"א 8872/20 סקטור 55 סחר וקמעונאות בע"מ נ' אינסל, פסקה 7 (1.2.2021)). בנוסף, לא אחת נדרש בית המשפט להתנהלות הצדדים שלפניו, על מנת להבטיח את ניהולו התקין והיעיל של ההליך, ואין בהתייחסות ביקורתית מעין זו כדי להקים, כשלעצמה, עילה לפסילת מותב (ע"א 8777/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 16 (8.2.2023); ע"א 377/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (5.2.2020)). בענייננו, כאמור, טענות המערער ממוקדות בעמדה שהביע המותב במספר הזדמנויות לאורך ניהול ההליך בעניין ניגוד עניינים אפשרי שבו מצוי המערער ביחס לתביעות החוב של בעלת מניות המיעוט. ואולם, כפי שציין בית המשפט בהחלטת הפסלות הראשונה, דבריו אלה כוונו אך לאופן הראוי לבירור ההליך, בשים לב לקשיים לכאוריים שעלו בנוגע להגשת הבקשה מיום 5.5.2021. משאלה הם פני הדברים, איני סבור כי האמירות בעניין זה מעידות על נעילת דעתו של המותב, וממילא אין בהן כדי להקים עילת פסלות (ע"א 4633/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (22.6.2023); ע"א 8277/22 פארן נ' פלדמן, פסקה 17 (15.2.2023)). לבסוף, משמצאתי כי דינו של הערעור להידחות כאמור, איני רואה צורך להכריע בטענה אשר לקביעתו של בית המשפט בעניין זכותו הדיונית של המערער להגיש בקשת פסלות כמפרק בהליך. יתר טענות המערער, ובהן טענות לשגיאות עובדתיות שנפלו בהחלטות המותב נושא הערעור דנן, הן טענות ערעוריות שאין בהן כדי להקים עילת פסלות (עניין פלוני, פסקה 10; ע"א 7087/23 ל.א.צ.פ ייזום בע"מ נ' סייג, פסקה 13 (24.10.2023)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג בטבת התשפ"ד (‏4.1.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 23079100_M01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1