מדינת ישראל נ. פדיל אלייב

פסק-דין בתיק ע"פ 7907/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7907/05 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פדיל אלייב 2. אלכסיי שבצ'נקו גרוטמן ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-ת"פ 40353/04 מיום 28.6.2005 שניתן על ידי כב' השופט ח' כבוב תאריך הישיבה: י"ט באלול התשס"ו (12.09.06) בשם המערערת: עו"ד עמית אופק בשם המשיב 1: עו"ד טל ענר פסק-דין (משיב 1) השופטת מ' נאור: עובדות המשיב 2 נמלט בעת חופשה ממאסרו ולעת הזו לא נמצא. פסק דין זה מתייחס למשיב 1 בלבד. המשיב 1 (להלן–המשיב) הורשע על-פי הודאתו על פי כתב אישום מתוקן בעבירות אלה: קשירת קשר לביצוע פשע (ס' 499(א) לחוק העונשין), שוד בנסיבות מחמירות (ס' 402(ב) לחוק העונשין) והחזקת סם לשימוש עצמי (ס' 7(א)(ג) סיפא לפק' הסמים המסוכנים). המשיב חבר לשני אנשים נוספים, אחד מהם הוא המשיב 2, והשני - מי שהיה נאשם 3, עידן קובלנקו, במטרה לשדוד סניף דואר בסמוך למקום מגוריו של המשיב. המשיבים נכנסו לסניף בו שהו שני בעלי הסניף וילדם בן ה-10. המשיב 2 אחז בבעל הסניף ואיים עליו בסכין אותו קנו המשיבים קודם לכן. המשיב הורה לבעלת הסניף לפתוח את הכספת ורוקן את תכולת הקופה. המשיב 2 תפס את המתלונן מאחור ולא הרפה ממנו עד סיום השוד. במהלך השוד נכנס לסניף עובר אורח, שראה את המתרחש, ניסה להימלט, ונפל ברחוב. המשיב רדף אחריו, תפסו, הכניסו לסניף חזרה, פקד עליו לשבת על הכיסא ולשתוק. במהלך השוד לקח המשיב כסף מזומן בסך 4,088 ש"ח וכרטיסי חיוג בשווי 2,359 ₪. לאחר מכן הורו המשיבים למתלוננים לשכב על הרצפה, ובלי שהמתינו לפתיחתה של הכספת נמלטו מהמקום. קובלנקו המתין להם ברכב מילוט. השלושה נמלטו, וחילקו ביניהם את שלל השוד. בנוסף הורשע המשיב בהחזקה ושימוש בסם מסוכן, בעת מעצרו נתפסו אצלו 11 גרם סם מסוג חשיש. כנגד המשיב היה תלוי עונש מאסר על תנאי בגין עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון גניבה וגניבה, בהן הורשע במסגרת עסקת טיעון. לאחר הודאתו, ביקש המשיב לצרף 4 תיקים התלויים ועומדים כנגדו וכוללים עבירות של החזקת סכין בשני תיקים, תקיפת שוטר בשני תיקים, איומים בשני תיקים והעלבת שוטר וגרימת נזק לרכוש. שתיים מתוך העבירות בוצעו כאשר המשיב היה במשמורת חוקית – כאשר היה עצור, וכאשר ריצה עונש מאסר בכלא. גזר דינו של בית משפט המחוזי בית המשפט (כבוד השופט כבוב) פרט את שיקולי הענישה שעמדו לפניו: לחומרא ראה את נסיבות העבירה ועובדת היותה מכוונת ומתוכננת, את העובדה שהנאשמים כבר ביצעו עבירות בעבר, ולא נרתעו מעונשי המאסר על תנאי התלויים כנגדם, ואת "הקלות הבלתי נסבלת" של ביצוע מעשי פשע מסוג זה, הגורמת להם להיות נפוצים ביותר. לקולא הביא בחשבון את הודאתו של המשיב, ואת העובדה שפעל תחת השפעת סמים ואלכוהול. בית המשפט גזר על המשיב 4 שנות מאסר בגין העבירות נשוא תיק זה והעבירות המצורפות. עוד הורה כי עונש המאסר על תנאי של שנתיים ירוצה באופן חופף. בנוסף הטיל מאסרים על תנאי. המדינה ערערה על קולת העונש ואלה עיקר טענותיה: א. העונש שנגזר אינו מבטא את נורמת הענישה הראויה במקרים כאלה, לאור נסיבות העבירה, והיותה מתוכננת מראש, ובשל כך שהמשיב וחבריו לא היססו להמשיך בתכניתם גם כשראו שילד קטן נכח במקום, ואף מנעו מעובר האורח להזעיק עזרה. ניכר כי מדובר בפשע אלים המחייב ענישה שתעביר מסר חד לצורך הרתעה. העובדה שהמשיב כבר הורשע בעבר בעבירות דומות מצדיקה החמרה בעונשו. ב. ביהמ"ש טעה בכך שהפעיל את עונש המאסר על תנאי בחופף כולו לעונש המאסר בפועל, והיה עליו להפעילו במצטבר. ב"כ המשיב עמד בטיעוניו על כך שלמשיב 2, שחלקו, לטענתו כבד יותר נפסק לאחר הפעלת מאסר על תנאי, חלקו במצטבר וחלקו בחופף עונש כולל של 4 שנות מאסר בלבד. לדבריו ספק אם משיב 2 ירצה עונש זה, נוכח בריחתו. על המשיב 3 שנשפט בנפרד הוטלו רק 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. אכן, נסיבותיו של המשיב 3 שונות הן, הכל כמפורט בגזר הדין בעניינו שניתן לאחר עניינם של המשיבים, ואולם הפער שנוצר הוא פער משמעותי. לדעתו לא ניתן להצביע על כל טעות בגזר הדין המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. לדעתנו העונש הכולל שהוטל על המשיב בגין האישום, העבירות שצורפו והמאסר על תנאי שהופעל רחוק, רחוק עד למאד מלשקף את חומרת המעשים בהצטברותם. ועוד: לא היתה הצדקה בנסיבות העניין להורות על כך שהמאסר על תנאי ירוצה באופן חופף לעונש בגין העבירות בהן הורשע המשיב. לאחר ששמענו את טענות הצדדים החלטנו להחמיר במידת-מה עם המשיב, אך לא באותה מידת חומרה שהיינו מחמירות עמו בנסיבות אחרות. הסיבה לכך שלא מצינו את הדין היא הצורך לשמור על איזון בין חלקיהם של המעורבים השונים, בנוסף על כן שאין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין. אנו מקבלות את הערעור ומורות כי המאסר על תנאי שהופעל יופעל כך שמחציתו תהא במצטבר למאסר שהוטל בתיק זה ומחציתו בחופף, כך שתקופת המאסר הכוללת תעמוד על 5 שנים במקום 4 שנים. בכך, כאמור, רחוקות אנו מלמצות את הדין. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. המערערת תודיע תוך חצי שנה אם אותר המשיב מס' 2. ניתן היום, ‏‏י"ט אלול, תשס"ו (12.9.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05079070_C03.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il