יצחק מצליח נ. אריה מיטרני

7 1 בבית המשפט העליון רע"א 7906/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקש: יצחק מצליח נ ג ד המשיבים: 1. אריה מיטרני 2. אביב אור 3. כלמוביל בע"מ 4. Hyundai Motor Company 5. טלקאר חברה בע"מ 6. Kia Motor בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 2.11.2021 (כבוד השופט י' קינר) ב-ת"צ 29166-07-19 בשם המבקש: עו"ד עובדיה כהן בשם המשיבים 2-1: עו"ד מתן פריידין בשם המשיבות 3 ו-5: עו"ד דורון טאובמן; עו"ד יאנה לורייה; עו"ד רועי ישראל בשם המשיבות 4 ו-6: עו"ד טל ויזנגרין; עו"ד חיים דרדק פסק-דין 1. ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט י' קינר, ת"צ 29166-07-19) שבגדרה התקבלה באופן חלקי בקשה לעיון בתיק בית משפט במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: הבקשה ו-החלטת העיון, בהתאמה). ההליך בבית המשפט המחוזי 2. בחודש יולי 2019 הגישו המשיבים 1 ו-2, אריה מיטרני ואביב אור, בקשה לאישור תובענה כייצוגית בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (להלן: המבקשים המייצגים ו-בקשת האישור בהתאמה). עניינה של בקשת האישור ברכיב פגום לכאורה המצוי במכלול ההיגוי של רכבים המיוצרים על ידי המשיבות 4 ו-6, ומיובאים לישראל על ידי המשיבות 3 ו-5 (להלן: הרכיב; ארבע המשיבות יחד יכונו להלן: המשיבות). לטענת המבקשים המייצגים, קיים פגם סדרתי ברכיב שגורם לשחיקה מוקדמת שלו, ונדרשת החלפה של הרכיב לעיתים תכופות ובעלות גבוהה. הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור הם הארכת האחריות על הרכיב, ופיצוי כספי עבור מי שנאלץ להחליף את הרכיב על חשבונו. בקשת האישור מבוססת על עילות מחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; חוק המכר, התשכ"ח-1968; חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; ועוד. 3. ביום 17.10.2021, לאחר שהסתיים שלב ההוכחות בבקשת האישור וטרם שניתנה החלטה בבקשה זו, הוגשה על ידי המבקש דכאן, יצחק מצליח, בקשה לעיין בתיק בית המשפט (להלן: המבקש ו-בקשת העיון, בהתאמה). לדברי המבקש, העיון נחוץ לו מכיוון שהוא "מטפל בתובענה ייצוגית נגד יבואן ויצרן רכב אחרים, בה מתעוררות שאלות דומות, וכן שוקד על תובענה ייצוגית אחרת בה מתעוררות שאלות דומות". עוד התבקש, כי העיון בתיק יותר על דרך של מתן הרשאת גישה לתיק במערכת "נט המשפט" עבור בא-כוחו של המבקש. ביום 18.10.2021 הורה בית המשפט המחוזי למבקש למסור פרטים נוספים בנוגע לתובענה הייצוגית הנזכרת בבקשת העיון (מספר התיק, בית המשפט שבו נדון ההליך והשלב הדיוני הנוכחי); וכן הובהר כי יש לתמוך את בקשת העיון בתצהיר. בקשת עיון מתוקנת הוגשה על ידי המבקש ביום 20.10.2021, כשהיא נתמכת בתצהיר. המבקש ציין כי הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שמספרה ת"צ 58915-11-19, "העוסקת אף היא באחריותן של יצרנית ויבואנית רכב לתקלות, קלקולים ופגמים ברכבים ועוד כהנה וכהנה. תובענה זו מצויה בשלבי בקשת האישור והיא קבועה לישיבת קד"מ" (להלן: ההליך הנוסף). משנתבקשה עמדתן, המשיבות התנגדו לבקשת העיון בטענה כי אין כל הצדקה להתיר למבקש לעיין בכתבי בי-דין שבתיק בית המשפט; ובפרט משלא עלה בידי המבקש להצביע על עניין אישי כלשהו בתיק. בתוך כך הובהר, כי ההליך הנוסף מתנהל נגד יצרנית רכב אחרת, ונסוב על תקלה מסוג אחר לגמרי, ועל כן לגישת המשיבות מתעורר חשש כי בקשת העיון אינה אלא ניסיון ל"מסע דיג" פסול. המשיבות הוסיפו כי מתן זכות עיון תפגע בסודות מסחריים שלהן, ובפרט בנתונים מסחריים שנמסרו במסגרת הליכי הגילוי והעיון בתיק. לבסוף, נטען כי אין לקבל את הבקשה למתן רשות עיון בדרך של מתן גישה לתיק במערכת "נט המשפט", שכן מדובר בגישה גורפת ובלתי מסויגת לכל תוכן התיק, לרבות מסמכים עתידיים שיוגשו, ולכך המשיבות לא יוכלו להסכים. 4. בהחלטה מיום 2.11.2021 נעתר בית המשפט המחוזי באופן חלקי לבקשת העיון. נקבע כי נקודת המוצא היא שלמבקש קיימת זכות לעיין בתיק, ואולם "הטעם שהציג המבקש לעיון בתיק, דהיינו קיומו של תיק אחר אותו הוא מנהל נגד משיבות אחרות, התברר כטעם שאין בו ממש, שכן התיק האחר, על פי בירור שערכו המשיבות, אינו עוסק בתקלות מושא התיק הנוכחי". נקבע כי לנוכח האמור, ומאחר שישנם סודות מסחריים בתיק, האיזון הראוי בין זכויות הצדדים מזה ומזה טמון בהגבלת זכות העיון אך ורק לכתבי הטענות בבקשת האישור, על נספחיהם. ועוד נקבע, כי אין מקום לאפשר גישה למבקש לתיק במערכת "נט המשפט". מכאן בקשת רשות הערעור. טענות הצדדים 5. המבקש טוען כי בהתאם לעיקרון פומביות הדיון, ברירת המחדל היא שיש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט והנטל על המתנגד לעיון להציג טעם ממשי וכבד משקל המצדיק סטייה מברירת המחדל; ועוד נטען כי הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהליך ייצוגי שהוא פומבי מעצם טבעו. המבקש סבור שהמשיבות לא עמדו בנטל זה, ולא הראו פגיעה קונקרטית שעלולה להיגרם להן כתוצאה מעיון בתיק. המבקש אף עומד על כך שהפרקטיקה הנוהגת והרצויה מקום שבו עולה טענה לקיומם של סודות מסחריים בתיק, היא שהצד המתנגד לעיון נדרש לפרט ולהצביע על הפרטים שגילויים עלול לפגוע בו, ולבקש להשחירם; ואילו המשיבות כאן העלו את הטענה בכלליות ומבלי להוסיף פירוט כנדרש. המבקש מבהיר כי קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה בקשת העיון אינה מנומקת די הצורך, בטעות יסודה – שכן ניתן להסתפק בהנמקה קצרה; והנימוק שניתן, קרי שהעיון דרוש לצורך התדיינות משפטית אחרת, הוכר בעבר בפסיקה כהנמקה מספקת. עוד נטען כי בקשת העיון נדחתה על רקע שוני עובדתי בין ההליך הנוסף להליך שבו התבקש העיון, ואולם בית המשפט המחוזי טעה משנדרש לעניין זה, שכלל אינו רלוונטי לצורך הכרעה בבקשת העיון. בהתייחס למתכונת העיון, המבקש טוען כי עיון בתיק באמצעות מערכת "נט המשפט" הוא מקובל וכך נעשה בהליכים קודמים שבהם ביקש לעיין; וכי מבחינה טכנית ניתן להקצות הרשאות לצפייה בלבד בתיק, שאינן מאפשרות ביצוע פעולות אחרות בו. 6. המשיבות טוענות כי הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, שכן המבקש לא הציג כל פגיעה בזכויותיו, לא העלה שאלה עקרונית, ולא הראה שסיכויי הערעור טובים. לגופו של עניין, המשיבות סבורות כי בית המשפט המחוזי ערך איזון ראוי בין הזכויות והאינטרסים של המבקש, לבין זכותן להגן על סודותיהן המסחריים. לשיטת המשיבות, לא די בנימוק כללי ובלתי מפורט כפי שהציג המבקש על מנת להצדיק רשות עיון בתיק בית משפט, וזאת במיוחד כאשר מנגד ניצב אינטרס המשיבות להגן על סודות מסחריים. המשיבות מדגישות כי המבקש כלל לא פירט בנוגע לתובענה שהגיש וכיצד העיון בתיק זה יכול להועיל לו בקשר לכך – ולמעט אמירות כלליות בדבר זכות העיון, המבקש נמנע מלפרט מה הרלוונטיות של המסמכים בתיק זה למחלוקת שבינו ובין צדדים שלישיים. המשיבות עומדות על כך שבתיק מצויים נתוני מכירות של הרכיב נושא בקשת האישור, הצעות מחיר וחשבוניות – ומדובר במידע מסחרי סודי מובהק; ועוד נטען כי קיים חשש ממשי שעיון בתיק יוביל בסופו של דבר לכך שהמידע יגיע לידי מתחרים של המשיבות. זאת ועוד, עצם קיומו של מידע מסחרי סודי בתיק מצדיק לשיטת המשיבות הגבלה של זכות העיון והגברת הנטל המוטל על מבקש העיון. בנוגע למתכונת העיון, המשיבות עומדות על כך שבמקרים שבהם המבקש אינו צד לתיק, והנימוק העומד בבסיס בקשת העיון הוא כללי ואינו מצביע על אינטרס ברור של המבקש, יש להימנע מהיתר גורף לעיון באמצעות מערכת "נט המשפט". עוד מוסיפות המשיבות כי מתן הרשאת עיון במערכת משמעותו בפועל היא שהמבקש יהיה חשוף מעתה והלאה ובאופן גורף לכל כתב טענות או מסמך שהוגש, או שיוגש בעתיד, במסגרת ההליך. 7. המבקשים המייצגים מצידם הודיעו כי אינם מתנגדים למתן רשות עיון למבקש, וכי הם מותירים את בקשת רשות הערעור לשיקול דעת בית המשפט. דיון והכרעה 8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור. ראשית ייאמר, שהחלטה בנוגע לזכות עיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין בתיק, שונה מהחלטות אחרות שאין עליהן ערעור בזכות. מי שאינו צד לתיק אינו רשאי להשיג על פסק הדין בתום ההליך, והבקשה לרשות ערעור היא בפועל ההזדמנות היחידה של מבקש העיון להשיג על החלטה שהתקבלה בעניינו. על כן, נקבע בפסיקה כי אמות המידה להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות כגון זו, יהיו מקילות ביחס לרשות ערעור על החלטות ביניים (ראו: רע"א 7574/19 סמרה נ' מגדל אחזקות נדל"ן בע"מ, פסקאות 11-9 (13.1.2020)). 9. תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון) מורה כי "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין"; ומכאן שהזכות לעיין בתיק בית משפט היא זכות רחבה, הנתונה גם למי שאינו בעל דין בהליך. הוראה זו נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, שזכה למעמד חוקתי בשיטתנו המשפטית (סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה; סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; ראו גם: ‏ע"א 5390/18 תהלה נ' פלאפון תקשורת בע"מ (1.3.2020)); וכבר נפסק כי עקרון פומביות הדיון הוא "מעמודי התווך של סדר הדין הפלילי כאזרחי, ואחד האמצעים החשובים ביותר, המכוונים להבטיח ניהול משפט הוגן וחסר פניות" (ע"פ 334/81 הגינזר נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 827, 832 (1982)). דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בעיון בתיק ייצוגי – שמעצם טיבו נועד לשרת מטרות ציבוריות ולקדם את עניינה של קבוצת אנשים שהיא "נוכחת נפקדת" בהליכים. ככל זכות אחרת, אף זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים הראויים להגנה. בתוך כך, יש לקחת בחשבון את הפגיעה שהעיון עלול להסב לבעלי הדין, לצדדים שלישיים ולציבור בכללותו; וכן יש מקום לבחון אם היענות לבקשה טומנת בחובה הקצאת משאבים בלתי סבירה (תקנה 4(ד)-(ו) לתקנות העיון; וכן ראו: רע"א 1242/21 מעוז נ' ט.ב מתקדמים בכספים בע"מ, פסקה 7 (3.5.2021); רע"א 1619/20 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, פסקה 12 (3.5.2020), להלן: עניין רבקה טכנולוגיות). ואולם לנוכח מעמדה הרם של זכות העיון, הלכה היא שעל המתנגד לעיון רובץ הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי, קונקרטי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון או הגבלתו (רע"א 4890/20 סביטקין נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ, פסקה 8 (3.1.2021), להלן: עניין סביטקין; רע"א 3999/20 ריפס-ברקוביץ' נ' איגוד העמותות לזקן בישראל, פסקה 7 (24.12.2020), להלן: עניין ריפס-ברקוביץ')). לעומת זאת, מבקש העיון רשאי "להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים" (ההדגשה במקור-ע'ב') (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 25 (8.10.2009)). 10. נמצאנו למדים, כי לא היה מקום לדרוש מן המבקש להוכיח "טעם של ממש" המצדיק עיון בתיק. אף לא היה מקום לדרוש ממבקש העיון למסור פרטים בנוגע להליך הנוסף שאותו הוא מנהל; ונראה כי בית המשפט המחוזי נתפס לכלל טעות משסבר כי נדרשת זיקה בין ההליך שבו מתבקש העיון ובין ההליך האחר שמנהל המבקש. כבר ציינתי בהזדמנות אחרת כי "ניתן להסתפק בהנמקה התמציתית כי העיון נדרש לצורך בחינת האפשרות של 'אכיפה אזרחית', קרי הגשת הליך משפטי אחר; במיוחד בהינתן שחובת ההנמקה פורשה כאמור כמינימלית, ואין הכרח שמבקש העיון יסביר כיצד העיון יועיל להליכים שהוא שוקל ליזום" (עניין ריפס-ברקוביץ', פסקה 7; וראו גם: ע"א 2840/20 מרכז מכרות היהלומים בע"מ נ' כפריס אן.די.סי. בע"מ, פסקה 7 (29.11.2020)). ומכאן לטענת המשיבות כי לא היה מקום להיעתר לבקשת העיון בשל החשש לחשיפת סודות מסחריים שלהן. אין עוררין כי מדובר בשיקול רלוונטי, ואף מרכזי, שבית המשפט נדרש לשקול בבואו להחליט בבקשת עיון המונחת לפניו. הצורך להגן על סוד מסחרי או על מידע עסקי רגיש אף עשוי להצדיק, בנסיבות מתאימות, את דחייתה של בקשת עיון בכללותה (ראו למשל: עניין רבקה טכנולוגיות, פסקה 13). אולם יש להדגיש, כי הנטל בעניין זה מוטל על בעל הדין המתנגד לעיון; וכי עליו לפרט את הנזק הקונקרטי שעלול להיגרם לו כתוצאה מהעיון בתיק – ולא ניתן להסתפק באמירות כלליות בנדון (עניין סביטקין, פסקה 8; בג"ץ 4368/20 סלקום ישראל בע"מ נ' שר התקשורת, פסקה 4 (9.11.2020)). במקרה דנן, המשיבות טענו בכלליות כי תיק בית המשפט מכיל מידע מסחרי רגיש, מבלי להפנות למסמכים או לנתונים ספציפיים שלעמדתן יש להימנע מלחשוף. מדובר אפוא בטענה סתמית ועמומה, באופן שבו הועלתה, שאינה עומדת בנטל הרובץ לפתחן של המשיבות בנדון. יתרה מכך, לרשות בית המשפט עומדים כלים שונים שבאמצעותם ניתן להפיג את החשש מפני פגיעה בסודות מסחריים – ובין היתר השחרת קטעים מסוימים על גבי המסמכים, או חתימה על התחייבות לשמירה על סודיות. אלא שבהיעדר פירוט כנדרש, נבצר מבית המשפט המחוזי לבחון אם ניתן להקהות את הפגיעה בעניינן של המשיבות באמצעות אחד הפתרונות הללו. 11. עולה אפוא מן המקובץ, כי המשיבות לא הרימו את הנטל הרובץ לפתחן להוכיח כי קיימת הצדקה להגבלת זכותו של המבקש לעיין בתיק בית המשפט. משכך, לא היה מקום לתחום את זכות העיון אך ורק לכתבי הטענות ונספחיהם בבקשת האישור; ועל כן אני מורה על קבלת הערעור במובן זה שהחלטת העיון מבוטלת ולמבקש תינתן זכות עיון בתיק בית המשפט המחוזי כולו (ת"צ 29166-07-19). משנטען לחשש מפני פגיעה בסודות מסחריים, הגם שבהיעדר פירוט כנדרש, זכות העיון כפופה לחתימתו של המבקש ובא כוחו על התחייבות בכתב לשמירה על סודיות המידע שבתיק, בנוסח שעליו יורה בית המשפט המחוזי. אופן הביצוע של העיון בתיק, קרי באמצעות מערכת "נט המשפט" או בכל דרך אחרת, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי ואין מקום להתערבות בנדון. בהתאם לתוצאה שאלה הגעתי, המשיבות 6-3 יישאו בהוצאות המבקש בסך של 4,000 ש"ח (2,000 ש"ח ישולמו על ידי המשיבות 3 ו-5, ו-2,000 ש"ח נוספים ישולמו על ידי המשיבות 4 ו-6). ניתן היום, י"א בשבט התשפ"ב (13.1.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 21079060_G02.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1