פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7901/99

מרדכי ליברטי נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות סמים והדחת קטין, ובפרט על חילוט רכב ששימש לביצוע העבירות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/02/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7901/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סחר בסמים והדחת קטין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירות סמים והדחת קטין, ובפרט על חילוט רכב ששימש לביצוע העבירות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7901/99

מרדכי ליברטי נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות סמים והדחת קטין, ובפרט על חילוט רכב ששימש לביצוע העבירות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בסחר בסמים ובהדחת קטינה לשימוש בסמים. הוא נידון לשנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיקוח קצין מבחן וחילוט רכבו ומכשיר הטלפון שלו. בערעורו לבית המשפט העליון, המערער ערער תחילה על ההרשעה ועל גזר הדין, אך בהמשך צמצם את ערעורו לעניין חילוט המכונית בלבד. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי אין עילה להתערב בממצאי המהימנות של הערכאה הראשונה, וכי שתיקתו של המערער במהלך המשפט שימשה כראיית סיוע משמעותית לעדות המפלילה. כמו כן, נקבע כי החילוט מוצדק שכן הרכב שימש כאמצעי לביצוע העבירות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' דורנר, ע' ר' זועבי, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מרדכי ליברטי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער סחר בסמים מסוג קוקאין בשלוש הזדמנויות.
  • המערער הדיח קטינה לשימוש בסמים מסוכנים.
טיעוני ההגנה
  • ערעור על הממצאים העובדתיים בנוגע להדחת הקטינה.
  • טענה כי עדות העדה המפלילה אינה מהימנה בשל לחצים משטרתיים ומעורבותה שלה בסמים.
  • ערעור על חילוט המכונית ששימשה לביצוע העבירות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער הדיח קטינה לשימוש בסמים.
  • מהימנות עדותה של העדה המרכזית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדותה של העדה בת ה-16.
  • שתיקתו של המערער במהלך המשפט (כראיית סיוע).
ראיות מרכזיות שנדחו
  • הודעת הקטינה המודחת במשטרה (שלא הוכחשה אך לא גברה על עדות העדה המרכזית).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 129/99
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית-המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • סחר בסמים
  • הדחת קטין
  • חילוט רכוש
  • זכות השתיקה
  • מהימנות עדים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7901/99 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט ע' ר' זועבי כבוד השופט א' ריבלין המערער: מרדכי ליברטי נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.9.99 בת"פ 129/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה תאריך הישיבה: ד' באדר א' תש"ס (10.2.2000) בשם המערער: עו"ד יעקב קמר בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד בשם שירות-המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערער הואשם בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשלוש עבירות של סחר בסמים מסוכנים, בעבירה של החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי, ובעבירה של הדחת קטינה לסמים מסוכנים. המערער כפר בכל ההאשמות שיוחסו לו, אולם במשפטו בחר בזכות השתיקה. בית-המשפט מצא את המערער אשם במכירת סם מסוכן מסוג קוקאין בשלוש הזדמנויות, וכן בעבירה של הדחת קטינה. זאת, לאחר שקבע כי במהלך שנת 1998 נתן המערער, ביחד עם אחר, סם מסוכן מסוג קוקאין לקטינה, וזו השתמשה בו. הכרעתו של בית-המשפט המחוזי בעבירה של הדחת הקטינה התבססה על עדות קטינה אחרת (להלן: העדה), בעדותה נתן בית-המשפט אמון מלא. הקטינה, שעל-פי כתב-האישום הודחה על-ידי המערער, סירבה להעיד כעדת הגנה, והודעתה במשטרה הוגשה בהסכמה, תוך הסתייגות המדינה מתוכנה. בית-המשפט דן את המערער, בהתחשב בנסיבותיו האישיות, לארבע שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הורה בית-המשפט על העמדתו בפיקוח קצין-מבחן למשך שנה מיום שחרורו ממאסר. בנוסף, קבע בית-המשפט, כי מכונית המערער ומכשיר הטלפון הנייד ששימשו את המערער לביצוע הסחר בסמים, ואשר נתפסו על-ידי המשטרה, יחולטו. בערעור שבפנינו טען המערער כנגד הרשעתו בעבירה של הדחת קטין וכן כנגד גזר-הדין, אולם בטיעון בפנינו צמצם המערער את ערעורו לעניין חילוט המכונית בלבד. כאמור, המערער עצמו בחר בזכות השתיקה, והרשעתו בעבירת ההדחה התבססה על עדותה של העדה בת ה16-. בהכרעת-דינו, הטעים בית-המשפט המחוזי כי התרשם מדרך מתן עדותה, וכי ניתן לסמוך על דבריה, הן לגבי עצם מתן הסם, והן לגבי טיבו. על-פי תאור העדה, הסם שניתן היה קוקאין, והעדה, שהשתמשה בסמים בעבר, זיהתה אותו. בערעורו מבקש המערער לסטות מן הכלל המקובל, לפיו אין ערכאת הערעור מתערבת בממצא עובדתי שנקבע על-ידי הערכאה הראשונה על-יסוד אמון שנתנה בעד. לעניין זה טען המערער, כי העדה עצמה הייתה מעורבת בעבירות סמים, וכי הופעל עליה לחץ כבד על-ידי המשטרה ואביה להפליל את המערער, ככל הנראה תוך הבטחה שלא יינקטו כנגדה צעדים משפטיים. כן טען המערער, כי העדה מסרה את הסיפור על ההדחה בשלב מאוחר, וכי אין סיבה בעניין זה שלא להאמין להודעת הקטינה המודחת, אשר לא הוכחשה, כאמור. המערער הסביר, שבחר בזכות השתיקה מטעמים שהיו קשורים באישומים האחרים שהוגשו כנגדו. אין בטענותיו של המערער, כשלעצמן, כדי להצביע על עילה להתערבותו של בית-משפט זה בממצא שעניינו מהימנות. במקרה שבפנינו, עדותה של העדה אינה עומדת לבדה, אלא נתמכת בראיית סיוע, שבנסיבות המקרה הינה כבדת-משקל בעיניי, והיא שתיקתו של המערער. אישום ההדחה כשלעצמו הוא אישום חמור. בנסיבות אלה, כשאל מול המערער עומדת עדות חד-משמעית וברורה של צעירה, שהיתה, לדבריה, עדה למעשה ההדחה, הרי ששתיקתו איננה סיוע טכני, כי אם מהותי. ההרשעה בעבירת ההדחה היא איפוא כדין. אשר לחילוט המכונית, עונש המאסר שהוטל על המערער הוא מתון ביותר, והמכונית שחולטה שימשה באופן פעיל לו ולחבריו הסוחרים, כאמצעי לביצוע העבירות. לא מצאנו אפוא עילה להתערב בהחלטת בית-המשפט באשר לחילוט המכונית, ואנו דוחים את הטענות כנגדו. ערעור המערער כנגד ההרשעה וכנגד גזר-הדין נדחה. ניתן היום, ד' באדר א' תש"ס (10.2.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99079010.L01