פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 79/08

רבקה אטון נ. ראש העיר - ירושלים

העותרת ביקשה מבית המשפט להורות לעיריית ירושלים לשלם לה פיצוי כספי בגין שווי קרקע שלא הועברה אליה בהתאם להסדר פשרה קודם, ולרשום הערת אזהרה לטובתה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 15/01/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 79/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה מבית המשפט להורות לעיריית ירושלים לשלם לה פיצוי כספי בגין שווי קרקע שלא הועברה אליה בהתאם להסדר פשרה קודם, ולרשום הערת אזהרה לטובתה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 79/08

רבקה אטון נ. ראש העיר - ירושלים

העותרת ביקשה מבית המשפט להורות לעיריית ירושלים לשלם לה פיצוי כספי בגין שווי קרקע שלא הועברה אליה בהתאם להסדר פשרה קודם, ולרשום הערת אזהרה לטובתה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת פנתה לבג"ץ בבקשה לחייב את עיריית ירושלים לשלם לה פיצוי כספי בגין קרקע שהייתה אמורה לקבל במסגרת הסדר פשרה ישן בין העירייה לבין צדדים שלישיים שמכרו לה את זכויותיהם. העותרת טענה כי מאחר שהעירייה לא השלימה את חלוקת הקרקע והייעוד שלה השתנה לציבורי, היא זכאית לפיצוי כספי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בקובעו כי מדובר בסכסוך אזרחי מובהק הנוגע למימוש הסכמים וזכויות במקרקעין, וכי על העותרת למצות את טענותיה בערכאות האזרחיות המוסמכות ולא בבג"ץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רבקה אטון

נתבעים

  • ראש העיר - ירושלים
  • רשם המקרקעין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת רכשה זכויות בקרקע מהתובעים המקוריים (דוד ואשר פריינד) מכוח הסדר פשרה קודם עם העירייה.
  • העירייה לא השלימה את התחייבויותיה לפי הסדר הפשרה (חלוקת הקרקע), והקרקע יועדה לצרכי ציבור.
  • העירייה אינה יכולה למלא אחר תנאי הפשרה המקוריים, ולכן יש לפצות את העותרת בשווי כספי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העירייה מחויבת לשלם לעותרת פיצוי כספי בגין אי-מימוש הסדר פשרה מול צדדים שלישיים.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בערכאות אזרחיות רגילות.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • מקרקעין
  • סעד חלופי
  • עתירה לבג"ץ
  • הסדר פשרה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 79/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 79/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרת: רבקה אטון נ ג ד המשיבים: 1. ראש העיר - ירושלים 2. רשם המקרקעין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד דוד אטון פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרת כי נצווה על עירית ירושלים לשלם לה שווי רבע ממקרקעין מסוימים לו היא זכאית, לטענתה, על פי שומה משנת 2000; וכן כי נורה לרשם המקרקעין לרשום הערת אזהרה לטובת העותרת, להבטחת ביצוע התשלום כאמור. 2. לפי הנטען בעתירה, בשנת 1990 הגיעו התובעים דוד ואשר פריינד (להלן – התובעים) ועיריית ירושלים, להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין במחלוקת ביניהם. במסגרת ההסדר, התחייבה העירייה להעביר לזכות התובעים שטח של 2,000 מ"ר, מתוך שטח חלקה אשר היוותה נשוא המחלוקת ביניהם. לצורך מימוש הפשרה, היה על העיריה, בין היתר, ליזום חלוקה של החלקה. תוקף ההסדר היה כפוף לאישור מועצת העיריה ושר הפנים. עוד נטען, כי התובעים מכרו לעותרת שטח של 500 מ"ר מתוך שטח החלקה לה היו זכאים מכח הפשרה, ובמסגרת זו חתמו לטובתה על ייפוי כוח בלתי חוזר. ברם, מסיבות שונות, ובהן היעדר אישור תכנית חלוקת הקרקע שיזמה העיריה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה והפיכת הייעוד של הקרקע ליעוד ציבורי, לא הושלם ביצועו של הסדר הפשרה, וכתוצאה מכך העותרת לא קיבלה את הקרקע לה היתה זכאית. 3. לטענת העותרת, במהלך השנים נעשו נסיונות שונים להסדרת הסוגיה, בין בניסיון להביא לאישורה של התכנית הוועדה המחוזית, ובין בנסיונות להגיע לפשרות אחרות כגון הקצאת קרקע חלופית או תשלום שווי הקרקע. אולם, כל אלה לא צלחו. כיום טוענת העותרת, אין לעיריה יכולת למלא אחר תנאי הסדר הפשרה, ומכאן פנייתה בעתירה לבית משפט זה. הסעדים המבוקשים הם, כאמור, סעד כספי על פי שומת מקרקעין וכן רישום הערת אזהרה להבטחת זכויות העותרת לתשלום כאמור. 4. כעולה מן העתירה, טענות העותרת כלפי העיריה, מצויות בתחומי המשפט האזרחי, ולפיכך מקומן להתברר בערכאה אזרחית. במקום בו יש בידי העותר סעד חלופי, ובכלל זה סעד במסגרת הליך אזרחי או פלילי בבתי המשפט הרגילים אין בית משפט זה נזקק, דרך כלל, לעתירה (בג"ץ 5016/06 קורקין נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, (לא פורסם, ניתן ביום 24.8.06) והפסיקה הנזכרת שם). לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מחליטים. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ח' בשבט תשס"ח (15.1.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08000790_R01.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il