יצחק דיין נ. משרד האוצר

פסק-דין בתיק בג"ץ 7899/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7899/10 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: יצחק דיין נ ג ד המשיבים: 1. משרד האוצר 2. בנק ישראל 3. המפקח על הבנקים 4. בנק דיסקונט בע"מ עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים בשם העותר: עו"ד רוני קרדונר פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים 3-1 ליתן טעם מדוע לא יפעלו ליישם באופן מוקפד את הוראותיהם והנחיותיהם המחייבות בנוגע להלימות ההון של הבנקים ומדוע לא יורו למשיב 4 לעמוד בדרישות הלימות ההון עד לסוף שנת 2010 ללא אורכות נוספות. כן מבקש העותר ליתן צו ביניים המורה למשיבים 3-1 להימנע מאישור כל החלטה בנוגע לבקשת אורכה שהוגשה מטעם המשיב 4, בה התבקשו המשיבים 3-1 או מי מהם להאריך למשיב 4 את המועד לעמידתו בדרישות הלימות ההון עד לסוף שנת 2011. רקע עובדתי ונימוקי העתירה 1. כפי שעולה מכתב העתירה, המשיבים גיבשו שורת הוראות והנחיות המחייבות את הבנקים בישראל לעמוד בדרישות הנוגעות להלימות ההון של הבנקים. עוד נטען בעתירה כי המשיב 4, בנק דיסקונט בע"מ, אינו עומד ביעדי הלימות ההון ועל פי הודעתו האחרונה, אשר פורסמה בעיתון יומי ביום 18.10.2010, לא יעמוד בה גם בשנת 2011 ולפיכך פנה המשיב 4 אל המשיבים 3-1 או מי מהם בבקשה להאריך לו את המועד עד לסוף שנת 2011, כאשר במשך שנה נוספת לא יעמוד בדרישות המדידה והלימות ההון. העותר מבהיר כי אין זו הפעם הראשונה שהמשיב 4 נוהג כך ומדובר במצב דברים שנמשך שנים. לטענת העותר, פעילות המשיב 4 באופן החורג מכללי הלימות ההון מסכן את הציבור בכללותו ומסכן את הכלכלה הישראלית. כמו כן טוען העותר כי לפי כתבה עיתונאית סבור המשיב 4 כי הרשות המוסמכת תאשר את הפרת הוראותיה ותעניק לו ארכה נוספת. בהתאם לכך, טוען העותר כי "עולה מתוכן הכתבה שלדידי 'העוסקים במלאכה', אין ספק שהמשיבים 3-1 יאשרו את החריגה מההוראות בנוגע להלימות הון, ותאושר אורכה נוספת לבנקים". דיון והכרעה 2. דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים, שכן עסקינן בעתירה תיאורטית. אין לפנינו כל החלטה של רשות מוסמכת המאשרת או דוחה את הבקשה הנטענת למתן ארכה לעמידת המשיב 4 בכללי הלימות ההון. לפי התשתית הראייתית שהניח העותר הרי שאין כל וודאות כי מי מהמשיבים 3-1 יעתרו לבקשת המשיב 4. לפיכך, עסקינן בעתירה תיאורטית אשר אין בית משפט זה נזקק לה אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו למשל: בג"ץ 5062/97 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(1), 181, 184 (1999)]. 3. כל טענתו של העותר נשענת על כתבה עיתונאית שלפיה ההערכה של "יודעי דבר" היא שהארכה המבוקשת תינתן למשיב 4. ואולם, אין בכתבה עיתונאית המעלה הערכה היפותטית בכדי לבסס תשתית עובדתית ראויה המקיימת את תנאי הסף המינימאליים שבהם חייב לעמוד כל עותר בהגישו עתירה לבית משפט זה. האמור בכתבה עיתונאית כשלעצמה אין בו כדי לבסס תשתית עובדתית. יפים לכאן דבריו של השופט מ' חשין (כתוארו אז) בבג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3) 573 (1994): "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי עתירה ראויה הנתמכת בתצהיר שכל כולו נסמך הוא אך על דברים שנכתבו בעיתון כדברים שהם אמרי אמת. כוונתי היא, כמובן, לנושאים שהם בידיעת הפרט, להבדילם מנושאים שהם מעניין הכלל וידיעתם היא נחלת הציבור. אכן, יכול עותר - או משיב - לצרף עיתון לתצהירו, לראיה כי ביום פלוני נכתבו בעיתון פלוני דברים פלונים. כך הוא בתביעה שעניינה לשון הרע, וכך מוכיח תובע כי הוציאו דיבתו רעה. ואולם לא שמעתי עד הנה כי מותר הוא עותר לסמוך בבית-משפט על דברים שנכתבו בעיתון, ולהוסיף ולטעון כי דברי אמת הם אך באשר פורסמו, וגם לא ידעתי על כל חזקה (פרזומפציה), כי כך הוא" (שם, בעמ' 596). 4. יתר על כן, אף לפי הנטען בכתב העתירה הרי שהכתבה העיתונאית אינה קובעת כי המשיבים 3-1 או מי מהם כבר נעתרו לארכה המבוקשת, אלא כל שנטען הוא כי עתידים הם להיעתר לבקשה. יוצא אפוא כי גם על סמך תשתית ראייתית רעועה זו טרם התקבלה החלטה מנהלית של רשות מוסמכת, ולפיכך לא התקיים תנאי הסף להפעלת הביקורת השיפוטית של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. 5. אשר על כן, דין העתירה והבקשה לצו ביניים להידחות על הסף. ניתן היום, כ"ג בחשון התשע"א (31.10.2010). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10078990_W01.docעכב מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il