יגאל אהרוני נ. מדינת ישראל

2 בבית המשפט העליון עפס"פ 78896-12-25 עפס"פ 9458-01-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: יגאל אהרוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע בבע"ח 53688-11-25 מיום 24.12.2025 שניתנה על ידי כב' השופט ע' צברי ועל החלטת בית משפט השלום בבאר שבע בת"פ 52846-06-25 מיום 30.12.2025 שניתנה על ידי כב' השופט א' אמנו בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטות בית משפט השלום בבאר שבע מיום 24.12.2025 (השופט ע' צברי) ומיום 30.12.2025 (השופט א' אמנו) בבע"ח 53688-11-25 ובת"פ 52846-06-25, בהתאמה, שלא לפסול עצמם מלדון בעניינו של המערער. 1. ברקע הדברים עומד כתב אישום שהוגש ביום 23.6.2025 נגד המערער בגין הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק. זאת, לאור הודעות ששלח המערער למתלוננת, שעמה היה מצוי בהליך גירושין באותה עת, תוך הפרה של צו הרחקה שהוציא בעניינו בית הדין הרבני (ת"פ 52846-06-25; להלן: ההליך העיקרי). בתמצית יתואר כי ביום 19.10.2025 התקיים דיון הקראה של כתב האישום, שבמהלכו כפר המערער באשמה, ובעקבות זאת נקבע ההליך העיקרי לשמיעת ראיות בפני השופט אמנו ליום 31.12.2025. בהמשך לכך, המערער, שאינו מיוצג, הגיש בקשה לקבלת חומרי חקירה, ולאחר קבלת תגובת המשיבה קבע בית המשפט כי ככל שלמערער טענות בנוגע לחומרי חקירה, עליו להגיש בקשה נפרדת בעניין לפי הוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). על רקע זה, המערער הגיש בקשה נוספת בנדון ובעקבות זאת, ביום 18.11.2025 נקבע כי ייפתח הליך בע"ח, אשר יידון בפני מותב אחר לפי תוכנית העבודה. 2. הליך הבע"ח (53688-11-25) הועבר לטיפול השופט צברי, אשר קבע מועד לדיון בו ליום 24.12.2025. בסמוך לאחר מכן, הגיש המערער שתי בקשות לפסילת השופט צברי מלדון בעניינו. בעניין הבקשה הראשונה נקבע שהיא תדון במהלך הדיון שנקבע בהליך; והבקשה השנייה נדחתה תוך שנקבע כי הטענות שהועלו בה אינן ברורות ואינן מבססות עילת פסלות. בהמשך לכך, במעמד הדיון טען המערער, ככל שניתן להבין, כי הליך הבע"ח הועבר בין מספר שופטים לפני שהגיע לטיפולו של השופט צברי, וכי התנהלות זו גרמה להימשכות ההליך ולבזבוז זמנו של המערער. בנוסף, המערער העלה במעמד זה טענות כנגד החלטת השופט אמנו להעביר את הדיון בבע"ח למותב אחר. עוד באותו הדיון השופט צברי דחה את הבקשה, וקבע כי הימשכות הליכים לא מעידה על קיומו של משוא פנים, וכי לא נטענה כל טענה כלפיו המבססת עילת פסלות. 3. במקביל, הגיש המערער בקשה לפסול את השופט אמנו מלדון בעניינו במסגרת ההליך העיקרי. ככל שניתן להבין, בקשתו הופנתה כנגד החלטות שקיבל השופט אמנו בעניין בקשות שונות שהגיש המערער לאורך ההליך, לרבות בעניין חומרי החקירה, וכנגד קצב ניהול התיק. השופט אמנו דחה את הבקשה ביום 30.12.2025, תוך שהבהיר כי טרם התקיים דיון בפניו בהליך. עוד נקבע כי טענות המערער נוגעות להחלטות דיוניות ולסדרי ונהלי העבודה של שופטים, אשר אינן מקימות עילת פסלות. 4. מכאן הערעורים שבפניי. בעיקרם של דברים, המערער חוזר בשני הערעורים שהגיש על עיקר טענותיו בבקשות הפסלות. המערער מדגיש את טענותיו לעניין החלטת השופט אמנו להורות על פתיחת הליך בע"ח ולהעביר את הבקשה לעיון בחומרי חקירה למותב אחר. 5. לאחר שעיינתי בערעורים על נספחיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דינם להידחות אף מבלי להידרש לתשובות. כידוע, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין קבועה בסעיף 77(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ולפיה שופט לא יישב בדין אם מתקיימות "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא מצאתי כי בענייננו מתקיימות נסיבות כאלו ואף לא קרוב לכך. ראשית, לעניין טענות המערער המופנות כלפי השופט צברי אשר דן בהליך הבע"ח. כידוע, הליכי פסלות הם הליכים צופים פני עתיד ומטרתם לבחון האם המותב יכול להמשיך לשבת בדין בהליך שנדון לפניו (עפס"פ 55002-08-25 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (14.12.2025); עפס"פ 47574-10-25 צירינסקי נ' מדינת ישראל (10.12.2025)). הליך הבע"ח נסגר עם מתן החלטת המותב בבקשה לעיון בחומרי חקירה ביום 28.12.2025, ובנסיבות אלו אין עוד טעם מעשי בדיון בטענת הפסלות בעניין זה. מכל מקום, אף לגוף הדברים לא מצאתי כי יש בטענות המערער להקים עילת פסלות, שכן ככל שניתן להבין, טענותיו לא כללו כל התייחסות קונקרטית לשופט צברי. אף לא מצאתי ממש בטענות המערער נגד השופט אמנו אשר דן בהליך העיקרי. כלל טענות המערער מופנות כנגד החלטות דיוניות, ובמרכזן ההחלטה להורות על פתיחת הליך בע"ח שיידון בפני מותב אחר, לאור בקשת המערער לעיון בחומרי חקירה. עם זאת, כידוע, החלטות דיוניות מסורות לשיקול דעתו של בית המשפט, ואין בהן, כשלעצמן, כדי להקים עילה לפסילת המותב (עפס"פ 39518-11-25 סולב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (18.12.2025); עפס"פ 19078-09-25 אהרוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (14.9.2025)). לא מצאתי כי יש בהחלטת השופט אמנו בעניין זה, המתבקשת מהוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. טרם סיום יש מקום להביע אי נחת מדרך התנהלותו של המערער, המייצג את עצמו, אשר דומה כי מגיש בקשות חוזרות ונשנות לפסילת המותבים הדנים בעניינו. אשר על כן, הערעורים נדחים. ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ו (15 ינואר 2026). יצחק עמית נשיא