גרייב ואח' נ' המפקד הצבאי- פיקוד מרכז ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7889/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. סעדאת גרייב 2. ח'ולה יוסף גרייב 3. סכינה אחמד גרייב נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי- פיקוד מרכז 2. צבא הגנה לישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ארעי ולצו ביניים בשם העותרים: עו"ד פיראס עסלי פסק-דין השופטת ר' רונן: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים להימנע מסגירת שער בגדר ההפרדה החוצץ בין ביתם לבין הכפר בית איג'זא. על פי הנטען בעתירה, עם בניית גדר ההפרדה נותק ביתם של העותרים מכפר בית איג'זא, והפך למובלעת בגבעון החדשה. על פי המתווה הביטחוני שנקבע (ואושר במסגרת בג"ץ 3758/04 אגרייב נ' ממשלת ישראל – ראש הממשלה (31.7.2006) (להלן: בג"ץ 3758/04)), היציאה מביתם של העותרים לכפר בית איג'זא מתאפשרת רק דרך שער בגדר ההפרדה, כאשר צוין כי המעבר בשער יהיה חופשי ולא יחייב אישור מטעם רשויות הצבא. לטענת העותרים, בימים 25.10.2023 ו-30.10.2023 הגיעו למקום גורמי צבא והחלו בביצוע עבודות לסגירה מוחלטת של השער האמור. העותרים מציינים כי אומנם נכון לעת הזו טרם הושלמו עבודות סגירת השער, ואולם בכל רגע עלולים אותם גורמים לחזור ולהשלים את העבודות. על רקע זה, שלחו העותרים ביום 29.10.2023 באמצעות בא כוחם פנייה למשיבים, בטענה כי אין כל סיבה או הצדקה לסגירת השער; וכי סגירתו תביא להטלת עוצר על משפחת העותרים ולפגיעה קשה בזכויותיהם. בטרם התקבל מענה, הגישו העותרים כבר ביום 1.11.2023 את העתירה שלפנינו, ולצידה בקשה למתן צו ארעי וצו ביניים. בעתירה טוענים העותרים כי סגירת השער עומדת בניגוד למתווה הביטחוני שאושר בבג"ץ 3758/04; וכי היא צפויה לפגוע באופן קשה ובלתי מידתי בזכויותיהם של העותרים, לרבות בחופש התנועה, בזכות לעבוד, בזכות לחינוך ועוד. דין העתירה להידחות על הסף. כפי שקבע בית משפט זה פעמים רבות, על המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוטלת החובה להקדים ולפנות לגורם המוסמך עובר להגשת העתירה. זאת, על מנת לאפשר לגורם המינהלי הזדמנות נאותה לבחון את טענותיו ולהשיב להן (ראו, למשל: בג"ץ 3272/23 פסו נ' משרד הביטחון (2.5.2023); בג"ץ 7675/23 עמרו נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (23.10.2023)). כן הובהר בפסיקה כי אין די בעצם הפנייה לגורם המינהלי לפני הגשת העתירה, אלא יש לאפשר לו פרק זמן סביר על מנת לבחון כראוי את נושא הפנייה, לגבש את התייחסותו ולהשיב בהתאם. אורכו של פרק זמן זה עשוי להשתנות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ראו: בג"ץ 5758/18 ויפליך נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (2.8.2018); בג"ץ 6849/22 פלוני נ' פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), פסקה 3 (23.10.2022); בג"ץ 7842/23 גוזלן נ' מפקד מתן הכליאה הצבאי נווה צדק ("כלא 10"), פסקה 2 (1.11.2023)). ודוקו, כפי שהדגיש בית משפט זה לא אחת, "אין מדובר בעקרון טכני-פורמלי. הוא נועד לשרת תכליות מהותיות ובהן האפשרות שהפניה לרשות המוסמכת תחסוך את הצורך בהתדיינות משפטית. ואולם, אף אם הפנייה המוקדמת לא תוביל לתוצאה זו, הרי שיהיה בה ובהידברות עם הרשות כדי למקד את המחלוקת ולגבש את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרעת בית המשפט" (בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 3 וההפניות שם (24.1.2021)). איננו סבורים כי במקרה דנן עמדו העותרים בחובתם למיצוי הליכים. אומנם, איננו מקלים ראש בדחיפות העניין עבור העותרים ככל שאכן ייסגר השער. עם זאת, בשים לב לכך שהפנייה המוקדמת נשלחה למשיבים רק ביום 29.11.2023 – שלושה ימים בלבד לפני הגשת העתירה; ובפרט בהתחשב בזה שעל פי טענת העותרים עצמם העבודות לסגירת השער טרם הושלמו ונכון לעת הזו הוא עודנו פתוח – אנו סבורים כי בנסיבות העניין לא ניתנה למשיבים שהות מספקת להשיב לפנייה. העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בחשון התשפ"ד (‏1.11.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23078890_P02.docx שר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il