פלוני נ. פלוני

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 7887/18 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלונית 5. פלונית 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. כרם בן זמרה, מושב עובדים של הפועמ"ז להתיישבות שיתופית בע"מ המשיבים הפורמליים: 10. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 11. רשות מקרקעי ישראל ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בצפת מיום 23.10.2018 בתמ"ש 10433-05-17 ובתמ"ש 52267-05-17 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת א' נחמיאס בשם המערערים: עו"ד אורן פרג' בנימין בשם המשיב 1: עו"ד אייל סודאי פסק-דין זהו ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בצפת (השופטת א' נחמיאס) מיום 23.10.2018 בתמ"ש 10433-05-17 ובתמ"ש 52267-05-17 אשר דחה את בקשת המערערים לפסול עצמו מלדון בעניינם. המשיב 1, הוא אביו של המערער. המערערת 2 היא אשתו של המערער 1. המשיב 1 הגיש שתי תביעות נגד שורה של נתבעים, ובהם המערערים. עניינם של ההליכים הוא בתביעה לסילוק יד ותביעה לביטול מינויו של המערער (ונוספים) כבנים ממשיכים במשק במושב כרם בן זמרה (להלן: המושב). בדיון שהתקיים בפני המותב ביום 18.7.2017 הוא הביא לידיעת הצדדים כי גיסתו מתגוררת במושב הנ"ל. הצדדים הודיעו כי אין להם טענת פסלות ועל כן הורה בית המשפט כי הוא אינו רואה מקום לפסול עצמו. ביום 27.5.2018 הוגשו תצהירים בהליך. למחרת היום (28.5.2018), ניתנה החלטת המותב בה צוין כי המצהירה מטעם המערערים מוכרת לו אישית (להלן: העדה). עם זאת, נקבע כי "מעיון בתצהירים עולה כי אין מדובר בעדה מרכזית. לכן על מנת להימנע מפסילת המותב מבוקש לשקול הוצאת העדות מתיק בית המשפט". ביום 30.5.2018 הודיעו המערערים כי הם עומדים על הותרת התצהיר בתיק וביקשו מבית המשפט לפסול עצמו. בית המשפט קבע כי הסוגיה תדון במועד הדיון הקרוב. לאחר מספר דחיות, נקבע דיון קדם משפט ליום 11.10.2018. בפתח הדיון טען בא כוח המערערים כך: "אבקש בשלב זה להוציא את הצדדים מן האולם ויישארו רק עורכי הדין ובית המשפט בכדי להשמיע לבית המשפט הקלטה עם [העדה], שבה נאמר מפורשות שבית משפט זה שוחח איתה על התיק ושוחח עם [...] גיסתה של כבוד השופטת על התיק". בהמשך לאמור, ביקש בית המשפט לשמוע את ההקלטה על אתר בנוכחות בעלי הדין היושבים באולם. לאחר שמיעת ההקלטה בין העדה למערער 1 הורה בית המשפט למזכירות לבדוק את אפשרות הגעתה של העדה עוד באותו היום לדיון, לנוכח טענת בא כוח המערערים. בהמשך הדיון הודע לצדדים כי העדה אינה יכולה להתייצב לדיון באותו היום. בתום הדיון הורה בית המשפט למערערים להמציא בתוך שבעה ימים תמלול של ההקלטה וכמו כן תצהיר מטעם העדה בו יפורטו הנושאים הבאים: "האם מותב זה שוחח עמה אודות תיק זה. האם יש [לעדה] ידיעה אודות שיחה של המותב עם גורמים אחרים על תיק זה, ואם כן מה מקור הידיעה". בית המשפט הטעים כי הוא "שומע תיקים רבים ביניהם תיקים של אנשים המתגוררים בישוב בו גר [כך במקור] קרובת המשפחה של המותב. [...] הותרת טענות אלה בתיק וקבלת הבקשה לפסילה מידיית [כך במקור] בעלת השלכת רוחב לתיקים רבים". ביום 19.10.2018 הודיעו המערערים כי אין בכוונת העדה ליתן תצהיר ועמדו על בקשתם לפסילת המותב. ביום 23.10.2018 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה. בפתח הדברים הטעים בית המשפט כי אין לראות בהחלטה מיום 28.5.2018 משום החלטה בעניין פסלות המותב וכל תכליתה הייתה "ליידע את הצדדים אודות ההיכרות עם העדה, ולנסות למצוא חלופות להגשת התצהיר". מכאן נפנה בית המשפט לדון בטענות באשר לשיחה שהתקיימה בין המותב ובין העדה. תחילה הוטעם כי בקשת הפסלות בעניין זה לא הוגשה בסמוך למועד שבו נודעה למערערים עילת הפסילה. זאת, משום שלטענת המערער 1 נודע לו על השיחה האמורה עוד ביום 28.5.2018 במסגרת שיחה שקיים עם העדה. עם זאת, הוא העלה את טענת הפסלות רק כארבעה חודשים לאחר מכן במהלך ישיבת קדם המשפט. לגופם של דברים קבע המותב כי שיחה בינו ובין העדה מעולם לא התקיימה, ואין תמה כי העדה סירבה להצהיר על שיחה כאמור. בית המשפט הדגיש כי "לא יעלה על הדעת מצב בו עצם העלאת טענה של עד לקיום שיחה עם המותב אודות התיק, תפסול אוטומאטית את המותב, כאשר העד אינו מוכן לעמוד מאחורי דבריו ולהצהיר על הדברים שלטענתו נאמרו". בית המשפט הוסיף כי חרף היכרותו עם העדה היכרות זו אינה עולה כדי "קרבה ממשית" כמשמעות סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), בציינו כי היכרותו את העדה נובעת מהיותה חברה של בת המשפחה של המותב וכי על רקע זה התקיימו "מספר מפגשים אקראיים בין המותב לעדה במהלך השנים האחרונות אולם לא ניתן לכנות את יחסי המותב עם העדה כ'קרבה ממשית'". הודגש כי במקרה דנן הקרבה הממשית היא בין העדה לבת המשפחה של המותב ולא בין העדה למותב עצמו. בית המשפט ציין כי במהלך השנה האחרונה פגש בעדה פעמיים באקראי: ביריד במהלך פסטיבל ופעם נוספת בהופעה. בשתי הפעמים, נקבע, לא הייתה למותב כל ידיעה מראש על נוכחותה של העדה באירועים. נוסף על כך קבע בית המשפט כי אין מדובר ב"עד מרכזי", וזאת נוכח הודעת המשיב 1 כי אין בכוונתו לחקור את העדה. על כן, ממילא לא יידרש המותב להעריך את מהימנותה בהליך. עוד צוין כי בתיק קיימים תצהירים רבים מטעם המערערים ומשיבים נוספים בתביעות, וכי לא ברורה עמידת המערערים על הותרת תצהירה של העדה. על יסוד כל האמור, נדחתה הבקשה. בית המשפט חייב את המערערים בהוצאות לטובת קופת אוצר המדינה בסכום של 2,500 ש"ח ובסכום של 5,000 ש"ח לטובת המשיב 1. מכאן הערעור שבפניי. בתמצית, המערערים טוענים כי כבר בהחלטה מיום 28.5.2018 עמד בית המשפט על היכרותו עם העדה ועל קיומו של חשש למשוא פנים. המערערים מציינים כי בית המשפט ציטט באופן סלקטיבי מתמלול הקלטת השיחה עם העדה, וכי מצב הדברים בו בית המשפט נדרש להכריע בין הגרסה העובדתית שלו ובין גרסתם העובדתית של המערערים פוגע במראית פני הצדק. המשיב 1 מצידו סומך ידיו על החלטת בית המשפט קמא והוא סבור שיש לדחות את הערעור. נטען כי המערערים עושים כל שלעיל ידם להחלפת המותב ועל כן, נמנעו מהגשת בקשה בעניין פסילתו והעלו אותה בשיהוי. נטען כי ככל שטענת המערערים בדבר שיחה שהתקיימה כביכול בין העדה למותב הייתה נכונה, הייתה העדה מוסרת תצהיר מטעמה. מכל מקום, נטען כי לא מתקיימת בין המותב לעדה "קרבה ממשית", וכי אין מקום לקבל את הערעור אף מחמת מראית פני הצדק. מקובלות עליי קביעותיו של בית המשפט קמא בכל הנוגע לטענה שהעלו המערערים בדבר קיומה, כביכול, של שיחה בין העדה למותב. עם זאת, היה זה המותב עצמו שקבע בהחלטתו מיום 28.5.2019 כי על המערערים לשקול את הוצאת תצהירה של העדה מן התיק "על מנת להימנע מפסילת המותב". משבחרו המערערים שלא למשוך את תצהיר העדה, כאמור, די היה בכך על מנת שהמותב יפסול עצמו מהמשך הדיון בתיק, וזאת בהתאם לאמור בהחלטתו הנ"ל. אשר על כן, הערעור מתקבל והדיון בתיק יועבר לשמיעה בפני מותב אחר שייקבע. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט בטבת התשע"ט (‏27.12.2018). ה נ ש י א ה _________________________ 18078870_V01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1