בג"ץ 78757-05-25
טרם נותח

דיאב(עציר) ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 78757-05-25 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: 1. איהאב דיאב 2. באסם דיאב 3. הבה דיאב נגד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. צבא ההגנה לישראל 3. קצין משטרה צבאית ראשי 4. נציב שירות בתי הסוהר 5. המפקח הכללי - משטרת ישראל עתירה למתן צו הביאס קורפוס; תגובה מקדמית מטעם המשיבים; הודעת עדכון מטעם המשיבים בשם העותרים: עו"ד מוחמד עואד בשם המשיבים: עו"ד אופיר גבעתי פסק-דין השופט חאלד כבוב: העתירה למתן צו הביאס קורפוס שלפנינו הוגשה בשלהי חודש מאי האחרון, ועניינה בבקשת עותרים 3-2, אחיו ואשתו של עותר 1, כי נורה למשיבים להודיע להם האם הוא מוחזק על-ידי מי מהם ומה מצבו. לפי הנטען בעתירה, עותר 1 נעצר על-ידי כוחות הביטחון ברצועת עזה כבר ביום 12.12.2023 – קרי כשנה וחצי לפני הגשת העתירה. פניה למשל"ט כליאה נעשתה ביום 18.09.2024 ותוך פרק זמן קצר ניתן מענה מטעם גורמי המשטרה הצבאית, לפיו "מבדיקה שנערכה נמצא כי אין בידינו אינדיקציה למעצרו או החזקתו של האדם מושא הבקשה". פנייה שעיקרה היה בבקשה לתיאום מפגש עם עו"ד הוגשה בחודש מאי, סמוך להגשת העתירה, וניתן לה מענה טכני דומה. בהתאם להחלטתי הוגשה תגובה לעתירה. בגדרה הובהר, כי בהמשך לבדיקות נוספות שנערכו על-ידי הגורמים הרלוונטיים במסגרת הטיפול בעתירה, ביום 02.07.2025 נמסר כי עותר 1 איננו עוד בחיים וכי גופתו מוחזקת בידי צה"ל. עוד צוין, כי בסמוך לאחר מותו של עותר 1 נפתחה בדיקה מקדימה לבירור נסיבות מותו, ובהמשך לכך חקירת מצ"ח. בנסיבות אלה נטען כי העתירה למתן צו הביאס קורפוס – מיצתה את עצמה. כן צוין, כי צה"ל החל בהליך טיוב המענה שניתן במוקד המשטרה הצבאית לפניות לתיאום ביקור על-ידי עו"ד, והוצע לשוב ולעדכן בממצאי הבחינה בתוך 30 ימים. בחלוף כמעט שלושה חודשים הוגשה הודעת העדכון המובטחת. במסגרתה נטען כי הליך הבדיקה המתבצע במוקד "הוא ככלל תקין". לצד זאת הוער, כי "הוחלט לדייק את נוסח המענה [...] כך שתימנע מסירת תשובות שעשויות להעביר מסר שגוי". כן הוסבר, כי עודכן גם נוהל עבודת המוקד ביחס לתושבי רצועת עזה שיש אינדיקציה למעצרם, גם אם לא הוצאה בעניינם הוראת כליאה מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשב"ס-20022 (כבענייננו). לאחר ששקלתי את הדברים סבורני כי דין העתירה, במתכונתה, להימחק משהיא מיצתה את עצמה. כאמור, הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה היה להודיע למשפחת עותר 1 על-ידי מי הוא מוחזק ומה מצבו. עניינו של סעד זה בא על פתרונו במענה העובדתי שניתן על-ידי המשיבים (בג"ץ 5474/24 אבו לבן נ' צבא ההגנה לישראל (02.09.2024)). הדברים מקבלים משנה תוקף, נוכח העובדה כי מתנהלת חקירת מצ"ח בנדון. אשר לשגגה שבמובן מסוים הובילה להגשת העתירה, רשמנו לפנינו את האמור בהודעת העדכון; ואיננו נוקטים עמדה בנדון בהקשר זה. אעיר, כפי שציינתי בעבר בעניין דומה כי: "בצד דחיית העתירה נדגיש, כי דעתנו לא נוחה כלל ועיקר מהשגגה שנפלה אצל גורמי המשטרה הצבאית. ייאמר מיד, כי חרף העומס הרב המוטל על העוסקים בדבר, ואולי שמא בגללו, עליהם לוודא היטב, בכל מקרה ומקרה, את העובדות לאשורן בטרם מתן מענה. מצופה כי הגורמים הרלוונטיים יתחקרו אירוע חמור זה, ויקבעו נהלים כדי למנוע תקלות מסוג זה בעתיד. כמו כן, בשים לב לפער בין המענה שניתן בחודש יולי, ובין המענה שניתן במסגרת העתירה והשוואתו למועד הפתיחה בחקירה – מצופה מהנוגעים בדבר לעמוד בקשר עם ב"כ משפחת העותרים, בנוגע לחקירת המשטרה הצבאית ביחס לנסיבות מותם בכפוף לכל דין ונוהל. זאת ועוד, מובהר בזאת כי אין במחיקת העתירה, במתכונתה, כדי לגרוע מטענות מי מהצדדים בהליכים עתידיים, ככל שיהיו כאלה". העתירה נמחקת בזאת. ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ו (16 אוקטובר 2025). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט