המועצה המקומית ג'דידה-מכר נ. שר הפנים

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7867/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרת: המועצה המקומית ג'דידה-מכר נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים 3. מנכ"ל משרד הפנים 4. מועצת אזורית מטה אשר 5. עיריית עכו 6. מועצה אזורית משגב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד חנא בולוס בשם המשיבים 3-1: עו"ד הדס ערן בשם המשיבה 4: עו"ד אברהם גולדהמר בשם המשיבה 5: עו"ד כנרת הדר בשם המשיבה 6: עו"ד יעקב קורין פסק-דין השופט י' אלרון: העתירה נסובה על המלצת ועדת החקירה הגיאוגרפית לשינוי גבולות, חלוקת הכנסות, איחוד רשויות, ושינוי מעמד מוניציפאלי באיזור הגליל המערבי (להלן: הוועדה), להעברת שטח שגודלו כ-2,500 דונם (להלן: השטח) לתחום השיפוט של העותרת. בעתירה התבקש כי המשיבים 3-1 יתנו טעם מדוע טרם ניתנה החלטה בבקשת העותרת לתיקון שטחה המוניציפאלי, בראי המלצת הוועדה, חרף הזמן שחלף מאז ניתנה. בתמצית יצוין, כי בחודש יוני 2019 המליצה הוועדה, ברוב קולות, על העברת השטח לתחום שיפוטה של העותרת בכפוף למספר תנאים. בשל ריבוי מערכות הבחירות בתקופה שלאחר מכן, הסוגיה הובאה לפתחו של מנכ"ל משרד הפנים דאז רק במהלך שנת 2022 ועד למועד הגשת העתירה טרם התקבלה החלטת שר הפנים, אשר בסמכותו לשנות את תחום שיפוטן של מועצות מקומיות. בלב העתירה ניצבות אפוא טענות העותרת ביחס לעיכוב שנגרם בהתייחסות להמלצת הוועדה נוכח תקופת הבחירות וכהונת הממשלה, באותה העת, כממשלת מעבר. טיעונה המשפטי של העותרת הוא כי חלפו 3 שנים מהמלצת הוועדה וכי המשיבים 3-1 הפרו את חובתם לנמק את הסיבה לאי קבלת ההחלטה בתקופה זו. בתגובת המשיבים 3-1 הוסבר כי לאחר שהוקמה הממשלה ביום 29.12.2022, ולאחר שכהונת שר הפנים הסתיימה ומונה ממלא מקום לשר ביום 24.1.2023, התקיים ביום 12.2.2023 דיון ביחס להמלצות הוועדה. בסוף הדיון הנחה מנכ"ל משרד הפנים כי "החלטה בעניין העברת השטחים לתחום השיפוט של העותרת תתקבל באופן סופי בד בבד עם אישורה של תוכנית תמ"ל 1105 במוסדות התכנון. כן ניתנו הנחיות להשלמת בירורים מקצועיים נוספים, הדרושים לצורך מימוש התכנית". יצוין, כי תמ"ל 1105 (להלן: התוכנית) היא תוכנית להקמת רובע מגורים חדש בישוב ג'דיידה מכר, אשר ביום 30.6.2022 פורסמה הודעה בדבר הפקדתה. התוכנית מקודמת על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור. ההתנגדויות לתוכנית נשמעו וניתנו הוראות של חוקר התוכנית לביצוע תיקונים נדרשים. המשיבים 3-1 הוסיפו כי המלצות הוועדה יובאו לפתחו של ממלא מקום שר הפנים בשים לב להנחייתו האמורה של מנכ"ל משרדו. לדעת המשיבים, נוכח התפתחויות אלו העתירה במתכונתה הנוכחית אינה רלוונטית ודינה להימחק. המשיבה 4 הודיעה כי מאחר שלא מבוקש סעד בעניינה היא אינה רואה צורך להביע את עמדתה ביחס לעתירה. המשיבה 5 הותירה את העתירה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיבה 6 הגיבה כי אין לה התנגדות לאישור המלצת הוועדה, למעט ביחס למתחמים אחרים שעניינם שטח המצוי בתחום שיפוטה. לאחר עיון בעמדות הצדדים ונוכח ההתפתחויות לאחר הגשת העתירה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות. העתירה הוגשה זמן קצר לאחר הבחירות לכנסת ה-25. כחודש וחצי לאחר הגשת העתירה הוקמה הממשלה, והמלצת הוועדה הונחה על שולחן ממלא מקום שר הפנים. הטיעון המשפטי של העותרת נסוב על הנימוק שניתן על ידי מנכ"ל משרד הפנים דאז, טרם הבחירות וטרם כינון הממשלה, כי נוכח תקופת הבחירות וממשלת המעבר יש לנהוג בריסון ואיפוק לגבי קבלת החלטות על ידי שרי הממשלה – טיעון אשר אינו רלוונטי עוד. אשר לנימוק הנוסף שהוצג על ידי מנכ"ל משרד הפנים דאז – הממשק שבין המלצות הוועדה לתוכנית – אין בעתירה טיעון משפטי המופנה כלפיו. כאמור, השגות העותרת הן במישור חובת ההנמקה ואינן מופנות כלפי שיקול הדעת של שר הפנים לגופו. יוצא אפוא כי משכוננה הממשלה, לאחר הגשת העתירה, התרחש שינוי משמעותי במצב הדברים אשר הופך את העתירה במתכונתה הנוכחית לבלתי רלוונטית במידה רבה. מובן, כי טענות העותרת ביחס להחלטות עדכניות של מי מהגורמים – שמורות לה. העתירה נדחית אפוא, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה בניסן התשפ"ג (‏16.4.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22078670_J07.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1