בהא חוסיין נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7867/00 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כב' השופט א' א' לוי המערער: בהא חוסיין נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.10.00 בת"פ 312/99 שניתן על ידי כבוד השופטת י' הכט תאריך הישיבה: ט"ו כסלו תשס"א (12.12.2000) בשם המערער: עו"ד רמי עותמאן בשם המשיבה: עו"ד אורלי מור אל בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' חנה אטקס פסק-דין המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של חטיפה, כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות. על פי הנטען בכתב האישום, ביקשו המערער וחבריו מהמתלונן ואחרים לסייע להם בדחיפה של רכב "תקוע", ומשאלה נענו, התפתח דו-שיח שבמהלכו נטל אחד מחבריו של המתלונן טלפון סלולרי השייך לאחד מחבריו של המערער, ונמלט מהמקום. המערער וחבריו דלקו אחר בני הקבוצה האחרת ובסופו של דבר, נלכד המתלונן בלבד. הוא נלקח לשלד בנין בבית צפפה, ושם הוחזק כשהמערער ואחרים מכים אותו, על מנת לדלות פרטים על זהותם של חבריו. במהלך הדיון בפני בית משפט קמא, הודה המערער גם בעובדותיו של כתב אישום נוסף שהוגש נגדו לבית משפט השלום בירושלים, וגם בו מסתמנת התנהגות אלימה ובריונית שהמערער נוקט בה מפעם לפעם. באותו תיק נטען כי בעת שהמערער הלך בחבורה, הם נתקלו בזוג שהלך לתומו, ואחד מחבריו של המערער תפס בבחורה בחזה, ובעוד שזו נמלטת, תקפו המערער ואחרים את הבחור, בעטו בו בבטנו והפילו אותו ארצה. ואם באלה לא די, הנה מתברר כי למערער הרשעות קודמות בגין עבירות שבוצעו בשנת 1994, על פי סעיף 332 של חוק העונשין. מכח הסכם טיעון הגבילה המשיבה את ערעורה לעונש של 18 חודשי מאסר, בעוד שההגנה ביקשה להסתפק ב6- חודשי מאסר, בהם יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שירות. המלצת שירות המבחן היתה ברוח עתירתה של ההגנה, והשרות הוסיף והציע להעמיד את המערער במבחן למשך שנה, וזאת בתסקיר עדכני שהוגש לנו בימים אלה. האזנו ברוב קשב לטענותיו של ב"כ המערער, ודבריה של קצינת המבחן, אך לא ראינו מקום לשנות מגזר הדין. אכן, המערער הוא איש צעיר, וכליאתו עלולה להיות טראומתית, אך המערער צועד בנתיב זה של עברינות, מזה מספר שנים, ולא ניתן שלא להבחין במאפיין של אלימות החוזר על עצמו בכל אותם תיקים בהם הורשע. נראה איפוא, שהגיעה השעה להבהיר למערער את חומרת מעשיו בדרך הענישה שתינקט נגדו, מבלי לזנוח את משקלן של נסיבותיו האישיות. כך עשה בית המשפט המחוזי, שנמנע מלגזור את העונש לו עתרה המשיבה, שגם הוא אינו חמור, והוא הסתפק בעונש מתון - מאסר לשנה אחת וכן מאסר על תנאי. עונש זה אינו חורג מרמת הענישה המקובלת, והוא אף נוטה לקולא, ועל כן לא מצאנו מקום להתערבותנו. הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ו כסלו תשס"א (12.12.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00078670.O03