יצחק אוליאל נ. כונס הנכסים הרשמי

3 1 בבית המשפט העליון רע"א 7863/20 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: יצחק אוליאל נ ג ד המשיבים: 1. הכונס הרשמי 2. עו"ד ג'אדי זועבי – המנהל המיוחד בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי חיפה בפש"ר 20101-05-16 ובפש"ר 52936-05-16 מיום 15.10.2020, שניתנה על-ידי כב' השופט נ' ג'השאן בשם המבקש: עו"ד ירון ברששת בשם המשיב 1: עו"ד שרית ליפשיץ גריידי בשם המשיב 2: בעצמו פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן) בפש"ר 20101-05-16 ובפש"ר 52939-05-16 מיום 15.10.2020, אשר בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 17.6.2020, בה נקבע כי על המבקש להעביר מחצית מכספי פיצויים בלתי-מוגנים שקיבל מחברת הביטוח שלו לקופת הכינוס בהליך פשיטת הרגל בעניינו. רקע והליכים קודמים 2. ביום 6.4.2017, הכריז בית המשפט המחוזי על המבקש ועל אשתו כפושטי רגל, וניתן להם צו הפטר לאלתר (להלן: צו ההפטר). בתוך כך, ניתן צו למימוש כספים בלתי-מוגנים הצבורים על שם החייב בקרנות שונות (להלן: צו מימוש הכספים). 3. ביום 12.5.2020, הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות, במסגרתה נטען, בעיקרו של דבר, כי למבקש הועברו כספים בלתי-מוגנים בסך 18,995 ש"ח מאת חברת הביטוח שלו, תחת העברתם ישירות לקופת הכינוס בהתאם לצו מימוש הכספים, וכי יש לחייב את המבקש להעביר כספים אלה לקופת הכינוס. בהחלטה מיום 17.6.2020 (להלן: ההחלטה הראשונה), קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה באופן חלקי, וחייב את המבקש להעביר לקופת הכינוס כמחצית מהסכום האמור (להלן: כספי הקרן). 4. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה, וזו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 22.6.2020. 5. ביום 30.8.2020, הודיע המנהל המיוחד, הוא המשיב 2, כי חרף ההחלטה הראשונה, המבקש לא העביר את כספי הקרן לקופת הכינוס. לאור האמור, ביקש המנהל המיוחד כי בית המשפט המחוזי יורה על ביטול ההכרזה על החייב כפושט רגל, וכן יבטל את צו ההפטר. 6. ביום 21.9.2020, הגיש המבקש בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטה הראשונה. בבקשתו טען המבקש כי יש לפטור אותו מהשבת כספי הקרן לקופת הכינוס שכן כספים אלה כבר נוצלו על ידו, ומשכך, גבייתם בשלב זה תתבצע הלכה למעשה מתוך כספים שמקורם בגמלאות מוגנות שהוא מקבל. לדבריו, תוצאה זו אינה אפשרית נוכח פסק הדין שניתן ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (11.2.2020) (להלן: עניין לשצ'נקו), אשר לפיו יש לפטור חייב הנעדר כושר השתכרות ושכלל הכנסתו היא מגמלאות המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) מתשלום עתי לקופת פשיטת הרגל. 7. בהחלטה מיום 15.10.2021, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בציינו כי המבקש לא הוכיח נסיבות חדשות שיש בהן כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בניגוד לטענת המבקש, פסק הדין בעניין לשצ'נקו אינו רלוונטי לעניינו, שכן הוא עוסק בנסיבות שבהן יינתן לחייב פטור מתשלומים עתיים, ואילו ההחלטה הראשונה בעניינו של המבקש נסבה על דינם של כספים שקיבל המבקש שלא כדין, ואשר היו מוקנים לקופת הכינוס. לבסוף, נקבע כי היה ולא יועברו כספי הקרן לקופת הכינוס בתוך 14 ימים, יבוטל הליך פשיטת הרגל, וזאת ללא התראה נוספת. על החלטה זו נסבה הבקשה לרשות ערעור שלפני. הבקשה דנן 8. בבקשתו, שב המבקש, בעיקרו של דבר על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי, ומוסיף כי לא מקום לתלות את קיום הליך פשיטת הרגל בעניינו, לרבות ההכרזה עליו כפושט רגל, בהעברת כספי הקרן לקופת הכינוס. 9. מנגד, המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 1, סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי. בתוך כך, מדגיש האחרון כי לבית המשפט הסמכות לבטל צו הפטר של חייב שלא עמד בתנאים שנקבעו בו. דיון והכרעה 10. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה. כפי שיפורט להלן, מצאתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי. 11. בפתח הדברים, אציין כי לא מצאתי פגם המצדיק את התערבותי בהחלטת בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לעצם דחיית הבקשה הנוספת שהגיש המבקש לעיון חוזר בהחלטה הראשונה. כידוע, בית משפט של פשיטת רגל רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו במסגרת הליך פשיטת רגל, ובתוך כך לבטלו או לשנותו (ראו: סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980). בפסיקה הוכרו שתי עילות המצדיקות לעשות שימוש בסמכות זו – שינוי נסיבות מהותי או טעות טכנית ברורה (ראו: רע"א 1826/20 פלונית נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (21.6.2020); רע"א 962/20 מוחארב נ' מיכאל, פסקה 14 (8.7.2020)). במקרה שלפנינו, לא עלה בידי המבקש להצביע על שינוי נסיבות אשר יש בו כדי להצדיק עיון נוסף בהחלטה הראשונה. בהקשר זה יודגש כי הלכת לשצ'נקו, אליה מתייחס המבקש כאל נסיבה חדשה, ניתנה עוד בטרם שהוגשו כתבי הטענות עובר להחלטה הראשונה, ולא הייתה כל מניעה מלהעלות טענות הנוגעות להלכה זו כבר אז. למעלה מן הצורך, אציין כי כפי שציין בית המשפט המחוזי, פסק הדין בעניין לשצ'נקו עסק במתן פטור מתשלומים עתיים בנסיבות שבהן החייב נעדר כושר השתכרות וכל הכנסתו מורכבת מגמלאות מל"ל מוגנות, ואילו בענייננו, המבקש נדרש להשיב כספים שהיו מיועדים לקופת הכינוס ואשר הועברו לחשבון הבנק שלו, בטעות. משכך, לא מצאתי להתערב בחלק זה של החלטת בית המשפט המחוזי. 12. לצד זאת, נראה כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בשולי החלטתו שלפיה העברת כספי הקרן לקופת הכינוס היא תנאי להמשך קיומו של הליך פשיטת הרגל בכללותו, לא נומקה ולא הובהר מדוע הסעד המתאים בנסיבות אלה הוא דווקא ביטול ההליך כולו, לרבות ההכרזה על החייב כפושט רגל, חלף, למשל, ביטול צו ההפטר שניתן למבקש. משכך, ומבלי להביע עמדה לגופה של ההחלטה, יש להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיאפשר למבקש להגיב לבקשת המנהל המיוחד לביטול הליך פשיטת הרגל וצו ההפטר, ולאחר מכן ייתן החלטה חדשה ומנומקת בנדון. 13. סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהתניית קיומו של הליך פשיטת הרגל בהעברת כספי הקרן לקופת הכינוס – תבוטל, ובית המשפט המחוזי ישוב ויקבל החלטה חדשה ומנומקת בנדון. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"א באדר התשפ"א (23.2.2021). ש ו פ ט ת _________________________ 20078630_R06.docx אט מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1