מתן בן דוד נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון עפס"פ 78476-06-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: מתן בן דוד נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקרית גת (כב' השופטת ד' משעלי ביטון) בת"פ 2962-06-25 מיום 23.6.2026 בשם המערער: עו"ד מתתיהו צעידי פסק-דין 1. נגד המערער הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בקריית גת המייחס לו עבירת איומים (ת"פ 2962-06-25). ביום 23.6.2026 התקיים דיון ההוכחות הראשון בתיק. לאחר שהמותב העיר לבא-כוח המערער כי הוא מטעה את העד מטעם התביעה, בא-כוח המערער ביקש כי המותב (השופטת ד' משעלי ביטון) יפסול עצמו מלשבת בדין. נטען כי לבא-כוח המערער והמותב קשר קודם, מכיוון ש"התווכחתי איתך באשקלון, גברתי, כשהיה את הביקור שלך"; כי המותב גילה חוסר סבלנות כלפי בא-כוח המערער; וכי התבטאות המותב לפיה הוא מטעה את העד יורדת לשורש טענות ההגנה. המותב דחה את הבקשה במעמד הדיון, תוך שקבע כי טענות המערער נסמכות על תחושות סובייקטיביות, וכי הערת המותב לעניין העד רלוונטית לעדות עצמה ולניהול המשפט. מכאן הערעור שלפניי. 2. דין הערעור להידחות. אשר לקשר הקודם הנטען בין המותב ובא-כוח המערער, הרי שהדבר נטען בעלמא וממילא בשיהוי (סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). אשר ליתר הטענות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא מבחן אובייקטיבי, ולא די בתחושות סובייקטיביות כי המותב מוטה. כפי שנקבע זה מכבר, הפעילות השיפוטית כשלעצמה תקים עילת פסלות במקרים חריגים ונדירים בלבד; וכחלק מניהולו התקין והיעיל של ההליך, רשאי המותב להביע ביקורת מבלי שיהיה בכך כשלעצמו כדי להקים עילת פסלות "אוטומטית" (ראו "עשרת הדיברות" בדיני הפסלות: עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 ‏(‏10.3.2026‏)‏). משכך, לא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). 3. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, י' תמוז תשפ"ו (25 יוני 2026). יצחק עמית נשיא