ביחד ואח' נ' חוף - משטרת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 78425-05-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: 1. עומדים ביחד 2. נתנאל הנדרי נגד המשיבים: 1. מפקד מחוז חוף - משטרת ישראל 2. מפקד תחנת עכו - משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד עודד פלר פסק-דין השופט חאלד כבוב: עניינה של העתירה בבקשת העותרים שנורה למשיבים לבוא וליתן טעם "א. מדוע לא יאפשרו לקיים בצומת עין המפרץ מחר, יום ו', 30.5.2025, עצרת מחאה נגד המלחמה בעזה ונגד מותם של ילדים במלחמה, שבמסגרתה יינשאו תמונות של ילדים תושבי רצועת עזה שנהרגו במלחמה ושלטים נגד המלחמה; ב. מדוע לא יימנעו מהפרעה לקיום העצרת כאמור, ובתוך כך יימנעו מלקיחת תמונות ושלטים, מפיזור העצרת בגין נשיאת תמונות ושלטים, ומעיכוב או מעצר משתתפים בעצרת בשל נשיאת תמונות ושלטים; ג. מדוע לא יבטיחו את קיום העצרת, ישמרו על שלומם של המשתתפים בה, וימנעו הפרעה לקיומה על ידי אחרים." עיינו בעתירה ובאנו למסקנה כי דינה להידחות. נקדים ונאמר כי מקריאת תוכן השיחה המתוארת בעתירה, בין העותר לבין נציג המשטרה, היום בשעות הצהריים – מצטיירת תמונה מדאיגה. ניתן בהחלט להבין לליבם של העותרים, המוטרדים, ובצדק, מתוכנה של אותה שיחה. עם זאת, דומה כי אין מחלוקת של ממש על הדין המחייב בנסיבות העניין; וכבר נקבע לא אחת, כי בית משפט זה אינו נותן צווים המורים לרשויות המדינה "לפעול בהתאם לדין" (בג"ץ 3181/19 הקליניקות המשפטיות, המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (08.12.2019)). בענייננו, כפי שמציינים העותרים, עתירה דומה במהותה לזו שלפנינו, נדונה לא מכבר על-ידי חברתי, השופטת ג' כנפי-שטייניץ, (בג"ץ 3139/24 נוי נ' מפכ"ל המשטרה (25.08.2024) (להלן: עניין נוי)), וכך נאמר שם: "[מפכ"ל המשטרה] הצהיר כי אין במשטרת ישראל הנחיות האוסרות על מוחים להביע עמדות פוליטיות, לשאת שלטים או לקרוא סיסמאות בעד או נגד המלחמה. יתר על כן, וכפי שפורט במכתביו לעותרות – ביום 28.5.2024, לאחר הגשת העתירה, יצאה הנחיה מטעמו של היועץ המשפטי למשטרה שעניינה 'הנפת דגלים ושלטים במחאות', בה הושם דגש על חשיבותן של חירויות האסיפה והתהלוכה כחירויות יסוד שהן חלק ממימוש הזכות לחופש הביטוי. בהנחיה האמורה הובהר, למען הסר ספק, כי 'אין במשטרת ישראל הנחיות האוסרות על מוחים להביע עמדה פוליטית כזאת או אחרת, בין אם בדרך של נשיאת שלטים ובין אם בקריאת סיסמאות על בסיס תוכן הדברים' (סעיף 4 להנחיה). עוד פורט בהנחיה באלו מקרים ניתן למנוע הנפתם של דגלים או שלטים – הם המקרים בהם מדובר בהנפת דגל של ארגון טרור או שלטי הסתה לאלימות או לגזענות, העולים כדי עבירה פלילית. באשר לשלטים עם מסרים פוליטיים צוין כי 'יש לאפשר למוחים להניף שלטים עם מסרים פוליטיים, גם כאשר מדובר במסרים ביקורתיים ואף מתריסים' (סעיף 14 להנחיה). הנחיה זו הופצה לכלל הנוגעים בדבר במשטרה, ובהמשך לפניות העותרים הופצה ביום 11.7.2024 הנחיה נוספת מטעם היועץ המשפטי למשטרה, הן בציר המבצעי והן בציר המשפטי– בה הובהר פעם נוספת 'כי על פי דין אין למשטרה סמכות למנוע הנפת שלטים בשל תוכנם, גם אם מדובר בשלטים מקוממים' תוך שפורטו שני מצבים המאפשרים מניעת הנפת שלטים: 'א. הנפת השלט מהווה עבירה פלילית מובהקת (כגון: דגל של ארגון טרור או איומים). ב. קמה לשוטר סמכות לפיזור המחאה, בכלל זה הסרת השלטים המונפים במסגרתה, ובהתחשב בכלל השיקולים הרלבנטיים הוחלט על פיזורה בפועל ובוצעו כלל הפעולות המקדימות הנדרשות לצורך כך'. אף שכדרכן של הנחיות, מדובר בהנחיות כלליות שאינן מכוונות למסרים פרטניים, לא מצאתי כי נפלה בהן עמימות, או שאלה אינן ברורות באופן המחייב הבהרתן." פסק הדין בעניין נוי, נחתם בדברים הבאים, היפים גם לענייננו: "טרם נעילה, נשוב ונדגיש את חשיבותה של זכות המחאה, כחלק מן הזכות החוקתית לחופש הביטוי, הקיימת גם בשעת מלחמה – ונזכיר כי זו נועדה להגן גם, ואולי בעיקר, על דעות אשר עשויות לקומם ולהרגיז, ולא רק על דעות מקובלות ואהודות בציבור". נוסיף ונאמר כי חזקה על המשיבים שיקפידו לשמור על זכותו החוקתית של הציבור לחופש הביטוי, המחאה וההפגנה; וזאת בכפוף לשמירה על הסדר הציבורי, ובהתאם להנחיות שעליהן הוצהר זה לא מכבר בפני בית משפט זה. מהטעמים המפורטים, ובכפוף לאמור לעיל, אנו מורים על דחיית העתירה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ב' סיוון תשפ"ה (29 מאי 2025). נעם סולברג משנה לנשיא גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט