דוד בלום נ. כונס הנכסים הרשמי

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7841/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין המערער: דוד בלום נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד מיה ארבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' עאסי) בפש"ר 31542-07-19 מיום 27.10.2022 בשם המערער: בעצמו פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' עאסי) בפש"ר 31542-07-19 מיום 27.10.2022, בו בוטל הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער. הרקע לערעור ביום 28.8.2019 ניתן צו כינוס לנכסי המערער לפי בקשתו. הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 400 ש"ח ומשיבה 2 מונתה למנהלת מיוחדת לנכסיו (להלן: המנהלת המיוחדת). ביום 19.5.2020 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה להגדלת צו התשלומים החודשי. בבקשה צוין כי נגד המערער הוגשו 11 תביעות חוב בסך העולה על 1.4 מיליון ש"ח, וכי למעט פיגור חלקי בתשלום אחד, הוא עומד בצו התשלומים. עוד צוין כי המערער מהנדס תוכנה בהכשרתו ובעל פוטנציאל להשתכרות גבוהה, וכי צו התשלומים לא הוגדל עד כה מאחר שהוא חזר לשוק העבודה רק בחודש יולי 2019 לאחר שריצה מאסר בגין עבירות מס. המנהלת המיוחדת הוסיפה כי המערער נמנע מלדווח על הכנסותיו והוצאותיו, אך מתלושי השכר שהגיש ביחס לחודשים אוגוסט וספטמבר 2019 בלבד, עולה כי משכורתו החודשית עומדת על סך של כ-14,500 ש"ח (נטו). כמו כן, בית המשפט קצב את מזונות ארבעת ילדיו הקטינים בסך של 5,800 ש"ח לחודש, אך בהיעדר דיווח לא ידוע אם מזונות אלה אכן משולמים. נוכח האמור טענה המנהלת המיוחדת כי יש להגדיל את צו התשלומים שהושת על המערער לסך של 2,000 ש"ח לחודש. המערער מצדו התנגד לבקשה בציינו כי בחודש ינואר 2020 הוא פוטר מעבודתו, כי הוא לא זכאי לדמי אבטלה וכי נוכח עברו הפלילי טרם הצליח למצוא מקום עבודה חדש. על רקע האמור הודיעה המנהלת המיוחדת כי לא תתנגד לכך שצו התשלומים החודשי יוגדל לסך של 1,000 ש"ח בלבד. בהחלטתו מיום 25.5.2020 קבע בית המשפט כי צו התשלומים החודשי יוגדל ויועמד על סך של 1,000 ש"ח. זאת בשים לב להכשרתו של המערער ולחובתו למצות את כושר השתכרותו; לעובדה שלא הגיש דוחות כנדרש; ולצורך לאפשר לו לפעול למציאת מקום עבודה בהתחשב גם בגילו (בן 53) ובמצב המשק עקב התפרצות נגיף הקורונה. בתוך כך הורה בית המשפט למערער להגיש את הדוחות החסרים בתוך 30 ימים. ביום 14.7.2020 הגישה המנהלת המיוחדת הודעת עדכון לפיה המערער טרם המציא לידיה את הדוחות שנדרשו ממנו. היא ציינה כי הבהירה למערער שהיעדר שיתוף פעולה מצדו ואי-מסירת הדוחות הנדרשים יובילו למימוש נכסיו ובסופו של דבר לביטול ההליך בעניינו, אולם הוא לא פעל לעשות כן. בהחלטה שניתנה באותו היום, נתן בית המשפט למערער הארכת מועד להגשת הדוחות החסרים ולהגשת הודעת עדכון. בהתאם לכך, ביום 30.8.2020 הגיש המערער הודעת עדכון בה טען כי חרף התפשטות מגפת הקורונה הצליח למצוא עבודה בשכר חודשי של 6,000 ש"ח (ברוטו), וכי הוא ממשיך לחפש מקום עבודה התואם את כישוריו ואת כושר השתכרותו. עוד ציין כי הגיש למנהלת המיוחדת את הדוחות החסרים, אך בשל מצבו ונסיבות חייו לא עלה בידו לשמור את האסמכתאות הנוגעות להוצאות מחייתו. ביום 20.1.2021 הגישה המנהלת המיוחדת הודעת עדכון לבית המשפט. צוין כי המערער צבר מחדלים לא מעטים לאורך ההליך ובכלל זה צבר חובות פיגורים ולא הגיש באופן סדור את הדוחות החודשיים, ואף כשהגישם הם לא כללו נתונים מהותיים ולא נתמכו באסמכתאות מתאימות. חרף האמור נטען כי אותרו נכסים מהם יוכלו נושיו של המערער להיפרע באופן המצדיק את המשך ההליך. המנהלת המיוחדת הוסיפה כי המערער חזר לאחרונה לשתף עמה פעולה, והתחיל להשלים את חוב הפיגורים שצבר, אולם דיווחיו טרם הוסדרו וכלל לא ברור אם הוא צובר חובות חדשים. בנסיבות המתוארות, ובהיעדר כל מידע הנוגע להתנהלותו הכלכלית, המליצה המנהלת המיוחדת לדחות את המועד שנקבע לצורך קיום דיון בבקשה לפשיטת רגל ולאפשר למערער לפעול להסדרת התנהלותו. בהחלטה מיום 20.1.2021 ביטל בית המשפט את הדיון שנקבע והורה למערער להסיר את מחדליו ולהגיש הודעת עדכון בתוך 60 ימים כאשר בכפוף לכך ייקבע דיון נוסף. כן נקבע כי בהתחשב במגבלות עקב התפשטות נגיף הקורונה, ככל שיוסרו המחדלים ותגובש הסכמה ביחס לתכנית פירעון, ניתן יהיה לאשרה ללא צורך בקיום דיון בכפוף לקבלת עמדת משיב 1, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) ונושי המערער. בחלוף כשנה וחצי, משלא הוגשה כל הודעה לבית המשפט, בהחלטה מיום 25.8.2022 (אשר ניתנה לאחר החלפת המותב באותו יום) נקבע כי על המנהלת המיוחדת להגיש הודעת עדכון באשר להמשך ההליכים בתיק. עוד טרם הוגשה ההודעה, ביום 29.8.2022 הגיש המערער הודעה לפיה הסיר את מחדליו השונים מיד לאחר ההחלטה מיום 20.1.2021. הוא טען כי מאז מתן ההחלטה לא קיבל כל פניה מטעם עורך דינו, הכנ"ר או המנהלת המיוחדת, ומשכך הוא סבר כי פירוש הדבר שההליך בעניינו "נסגר". בהסתמך על טענות אלה הוסיף המערער והגיש ביום 28.9.2022 בקשה למתן צו הפטר מחובותיו. בית המשפט הורה למנהלת המיוחדת להתייחס לטענות המערער במסגרת הודעת עדכון מטעמה, ובהמשך גם נעתר לבקשה שהגישה להארכת מועד להגשת ההודעה. על רקע זה הגיש המערער שתי בקשות לפסילת המותב מלדון בעניינו, בהן טען כי מהחלטות בית המשפט עולה מסר ברור המאפשר למנהלת המיוחדת, אשר נמנעה במשך כשנה וחצי מלקדם את ההליך, לפעול כפי רצונה ונגד המערער בכל מחיר. בית המשפט דחה בקשות אלה ביום 18.10.2022 בקבעו כי הן נסמכות על תחושות סובייקטיביות חסרות כל ביסוס עובדתי ומשפטי ואינן מעלות צל צלו של חשש ממשי למשוא פנים. אחר דברים אלה הגיש המערער שתי בקשות נוספות המעלות גם הן טענות למשוא פנים בניהול המשפט, שבעטיין עתר לביטול ההליך בעניינו. בעוד שאחת מן הבקשות נדחתה בהיעדר תשתית, בית המשפט הורה למנהלת המיוחדת להתייחס בהודעת העדכון מטעמה לבקשה השניה לביטול ההליך. ביום 27.10.2022 הגישה המנהלת המיוחדת את התייחסותה לטענות המערער. היא טענה כי הוא אינו עומד בחובותיו בהליך, אינו משתף עמה פעולה ואין כל מידע על אודות התנהלותו הכלכלית. כמו כן, טרם הסתיימו הליכי מימוש הנכסים, ועל כן לא ניתן להמליץ על מתן הפטר. עוד צוין כי גם אין מקום להורות על ביטול ההליך כבקשת המערער, שכן יש אמנם בהתנהלותו כדי להצדיק זאת, אך קיימים נכסים נוספים מהם יכולים נושיו להיפרע. בפסק דינו מיום 27.10.2022 הורה בית המשפט על ביטול ההליך. נקבע כי משעה שהמערער אינו משתף פעולה בהליך ואף מבקש את ביטולו, אין טעם בכך שימשיך ליהנות מהגנות ההליך בהיעדר תועלת ממשית לנושים. בית המשפט הדגיש כי בצל חוסר שיתוף הפעולה של המערער, גם המנהלת המיוחדת אינה מצליחה במשך זמן רב להפיק תועלת מההליך. בנסיבות אלה נקבע כי עדיף להחזיר את המושכות לידי הנושים על מנת שיוכלו לחדש את הליכי הגבייה הפרטניים נגד המערער לפי מיטב הבנתם וידיעתם. מכאן הערעור שלפנינו, בו מלין המערער בעיקרו של דבר על כך שבית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו להורות על ביטול ההליך על הודעתה של המנהלת המיוחדת בלבד, ללא הוכחות וללא טיעונים בעל-פה, ותוך התעלמות מהחלטותיו של המותב הקודם שדן בהליך. המערער הוסיף כי בהודעת העדכון שהגישה המנהלת המיוחדת נכלל מידע שגוי בנוגע לנכסים אשר טענה כי יש בבעלותו, ובית המשפט כלל לא בחן זאת ולא אִפשר למערער להגיב לכך. עוד חזר המערער בערעורו על כך שהמנהלת המיוחדת לא ביצעה כל פעולה בהליך במשך כשנה וחצי, ומשעה שהוא הסיר את מחדליו הוא סבר כי ניתן לו הפטר. אלא שלפתע הורה בית המשפט למנהלת המיוחדת להגיש את עמדתה לגבי המשך ניהול ההליך, וזאת מבלי שהתבקשה עמדתו של המערער. התנהלות זו יצרה חשש ממשי למשוא פנים שבעקבותיו ביקש את פסלות המותב ואף את ביטול ההליך, אולם בקשות אלה נדחו. המערער הדגיש כי מפסק דינו של בית המשפט ניתן לסבור כי הוא ביקש את ביטול ההליך בשל חוסר רצון לשתף פעולה, אך כאמור לא כך הדבר. המערער פנה בעניין זה לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יציין בפסק הדין את הסיבה שבגינה ביקש את ביטול ההליך, אולם בית המשפט דחה זאת. בשל טענות אלה ושלל טענות נוספות בלתי רלוונטיות, ביניהן טענות חוזרות ונשנות המבוססות על כתבה שפורסמה בשלהי שנת 2020 בעיתון על אודות שופט בית המשפט המחוזי, טען המערער כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולהכריז עליו פושט רגל או לקבוע הסדר תשלומים בעניינו. דיון והכרעה דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הליך פשיטת רגל מעניק לחייב הזדמנות ייחודית להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית. אלא שלהזדמנות זו נלווית דרישה קפדנית להתנהגות בתום לב מצד החייב בכל אחד משלבי ההליך, וזאת על אחת כמה וכמה במקרים שבהם הוא זה שיזם את ההליך (ראו לדוגמה לאחרונה: ע"א 3456/22 בצר נ' עו"ד איהאב סבאח, פסקה 10 (28.11.2022); ע"א 4836/22 קוליש נ' עו"ד שמואל מיכאל, פסקה 11 (11.12.2022); וראו גם על חובת תום הלב גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018: ע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019)). כחלק מחובת תום הלב המוטלת על החייב, הוא נדרש בין היתר לעמוד במגבלות שהוטלו עליו ובתשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך, וכן לשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו (ע"א 2916/22 ג'בארין נ' אופיר דידי, עו"ד, פסקה 8 (31.7.2022); ע"א 7962/21 חורי נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 7 (22.2.2022)). בענייננו, המערער לא עמד בחובת תום הלב המוטלת עליו. הוא צבר חוב פיגורים, לא המציא לידיה של המנהלת המיוחדת את כלל הדוחות החודשיים שנדרשו ממנו וגם הדוחות שכן הועברו לידיה היו חסרים. חרף מחדלים אלה ניתנה למערער הזדמנות לתקן את דרכיו וההליך הותר על כנו, תוך שניתנה לו אפשרות לגבש תכנית פירעון מוסכמת. אלא שהמערער לא השכיל לנצל הזדמנות זו, וחלף תיקון דרכיו ומילוי הוראות בית המשפט הוא חדל מלעשות דבר, תוך שהניח בלא כל יסוד כי הופטר מחובותיו וההליך בעניינו הסתיים. בהקשר זה ייאמר כי אין לקבל את טענת המערער לפיה הנחתו מתבקשת מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.1.2021. בהחלטה זו נקבע ברחל בתך הקטנה כי עליו להסיר את מחדליו ולהגיש בעצמו הודעת עדכון על כך בתוך 60 יום מיום מתן ההחלטה, ובכפוף לכך ייקבע דיון. המערער, כאמור, לא עשה כן. על כך יש להוסיף כי למרות שבאותה החלטה צוין כי ככל שיוסרו מחדליו של המערער ותתגבש הסכמה ביחס לתכנית פירעון ניתן יהיה לאשרה ללא צורך בקיום דיון, אין כל חולק כי לא גובשה תכנית כאמור והיא לא הוצגה לבית המשפט. הגם שדי באמור לעיל כדי להביא למסקנה כי דין הערעור להידחות, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמערער עצמו עתר לביטול ההליך בענייננו. תהיינה הסיבות שעמדו ביסוד בקשתו אשר תהיינה, משעה שבית המשפט נעתר לבקשה, לא יכולה להישמע כל טרוניה מצדו. אין המדובר ב"תכנית כבקשתך". שעה אחת מעוניין המערער בביטול ההליך, ושעה אחרת הוא מבקש להמשיך בניהולו. עיון בבקשת המערער לביטול ההליך במערכת "נט המשפט" גם מגלה כי טרונייתו הופנתה כלפי המנהלת המיוחדת ובית המשפט אשר נטען כי שניהם מעוניינים "לחסל את הליך פשיטת הרגל" ללא הצדקה. לא ברור אפוא מדוע שינה המערער היום את טעמו והוא מעוניין שלא "לחסל" את ההליך. גם טענותיו שאין לו כיום נכסים (שקיבל בירושה מאביו) מהם ניתן לגבות את חובותיו, מסירות כל ספק מחוסר התועלת שתצמח למאן דהוא מההליך. המנהלת המיוחדת אכן טענה בשעתו כי ייתכן שיש מקום להמשיך בהליך בשל ההיתכנות שנושי המערער יפיקו רווחים מתוך מימוש נכסיו. ברם, שעה שהמערער עצמו טוען כיום שאין בידיו נכסים כלשהם, ניתן להשתכנע שגם ציפיותיה האופטימיות של המנהלת המיוחדת התבדו. התוצאה היא כי הערעור נדחה בלא צורך בתשובה. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובת המשיבים ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה בכסלו התשפ"ג (‏19.12.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22078410_N01.docx מע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1