מוראד ענבאתווי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7841/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7841/03 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערער: מוראד ענבאתווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.5.03 בתפ"ח 104802/00 שניתן על-ידי כבוד השופטים ש' ברוש, ד' בר אופיר וש' דותן תאריך הישיבה: ט' בסיון התשס"ה (16.6.05) בשם המערער: עו"ד אמנון דהן בשם המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל בשם שירות-המבחן: גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. המערער הועמד לדין, יחד עם אחר, בשורה של עבירות קשות. הוא הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן. מדובר, בין היתר, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מעשי סדום, מעשים מגונים, התעללות בקטין, תקיפה בנסיבות מחמירות, חטיפה, איומים, סחיטה באיומים, נשיאת נשק שלא כדין, יריות באזור מגורים – וזוהי רשימה חלקית. לא נחזור על כל פרטי כתב האישום הארוך המפרט את העבירות, ונסתפק בציטוט מדבריו של בית המשפט המחוזי בגזר הדין: "עבירות אלה נעברו בשיטתיות מצמררת כלפי 19 מתלוננים קטינים שבוצעו בהם מעשים מיניים ואלימים. חלק מהמעשים האלה נעשה אגב איום בנשק ומתוך ביזוי כבודם והשפלתם עד עפר". הסדר הטיעון כפי שהוצג בפני בית המשפט קמא התייחס לא רק לעניין ההרשעה, כי אם גם לעניין העונש; הוסכם, כי שני הצדדים יבקשו מבית-המשפט כי עונש המאסר שיוטל על המערער יעמוד על 22 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן ייגזר עליו מאסר על-תנאי. בית המשפט המחוזי אימץ את ההסדר, והדגיש, לגבי המערער, כי על אף שמדובר בתקופה מאסר ארוכה ביותר, הרי שאין בה כדי ליתן "ביטוי עונשי מלא לחומרתן המצטברת של העבירות". בהחלטה נוספת תוקנה השמטה שנפלה בגזר הדין והוטל על המערער, בנוסף, גם עונש של מאסר מותנה. 2. המערער הגיש ערעור על גזר הדין בלבד. בערעורו הוא טען, כי העונש שהוטל עליו חמור יתר על המידה, וזאת, בין היתר, בהתחשב בנסיבותיו האישיות, בגילו הצעיר (20 שנים בעת שנעברו העבירות), בעברו הנקי, בהודייתו ובחרטה שהשמיע. עוד טען המערער כי מעשיו נעשו מתוך הפרעה נפשית המצריכה טיפול, וכי העונש שהוטל עליו חמור באופן יחסי לעונש שהוטל על אחרים שחברו לו. ודוק: טענותיו אלה של המערער הושמעו "למרות ההסדר" – כלשונו של המערער. הערעור הובא לראשונה בפני הרכב השופטים מ' חשין, מ' נאור וא' חיות. הוחלט לדחות את שמיעת הערעור ולאפשר לבא-כוח המערער לתקן את הודעת הערעור, כאשר "עיקר התיקון ייסוב, כטענת עורך-דין דהן, על טענה חדשה שזיכרה לא בא בכתובים, ולפיה לא הבין המערער את הסדר הטיעון שנכרת בינו לבין המדינה". בית המשפט הדגיש כי "הודעת הערעור שתוגש תהיה מפורטת – שלא כהודעת הערעור הראשונה – ויבואו בה בפרוטרוט כל הטיעונים שיש בפי המערער לתקוף את הסדר הטיעון הספציפי שנעשה באמצעות עורך-דינו". עוד נקבע בהחלטה, כי הודעת הערעור המתוקנת תשוגר לעורך הדין שייצג את המערער בהליך דלמטה, על-מנת שזה האחרון יגיב לנימוקי הערעור החדשים. 3. כך נעשה. המערער הגיש הודעת ערעור מתוקנת – המופנית גם היא אך כנגד חומרת העונש. דא עקא, שהודעה זו – בניגוד להוראת בית משפט זה – לקונית ביותר ואינה מפורטת. מכל מקום, בזו ההודעה טען המערער, כי הוא לא הבין את הסדר הטיעון, וכי "רק לאחר מתן גזר הדין בשלב זה התברר לו כי הוא נשלח ל- 22 שנות מאסר בפועל". לדברי המערער, אילו היה ההסדר נהיר לו, הוא לא היה מסכים לו. לדעתו, דרוש היה להסביר לו ולמשפחתו את ההסדר. לחילופין טוען המערער, כי העונש שהושת עליו חמור במידה המצדיקה התערבות גם בהתקיים הסדר טעון. בהתאם להוראת בית המשפט, הגיש עורך הדין מ' גאבר – שייצג את המערער בבית המשפט המחוזי – תגובה מטעמו. ראוי להביא את עיקר הדברים בשם אומרם: למיטב זכרונו של הח"מ, הח"מ נפגש עם המערער (במעצרו) במהלך ההליך המשפטי לפחות כעשר פעמים, כאשר, לכל הפחות, שלושת הפגישות האחרונות סבו סביב עניין עיסקת הטיעון. הח"מ הסביר למערער את הסדר הטיעון במלואו. יצוין כי הח"מ דובר שפת האם של המערער. בזמנים הרלבנטיים, הח"מ אף נפגש עם משפחת המערער בעניין עיסקת הטיעון (אביו, אימו ואחד מבני המשפחה שאינו זכור לח"מ). הח"מ הסביר הן למערער והן לבני משפחתו, את הסדר הטיעון כולל מרכיב העונש, ההסבר היה בשפה הערבית, שפת האם של המערער ומשפחתו, והתרשם כי ההסדר הובן על ידם, ולכן נתנו הסכמתם להסדר. עורך-הדין גאבר ציין כי אין בידיו כלים לקבוע האם הבין המערער את ההסדר אם לאו, אך הוא, מבחינתו: נפגש לפחות שלוש פעמים עם המערער, ולפחות פעם אחת עם משפחתו, הציג בפניהם את הסדר הטיעון, ניתנה להם אורכה לחשוב ולהתייעץ ביניהם או עם כל גורם שהוא, ענה לשאלותיהם בכל עניין הקשור להסדר הטיעון, ורק לאחר הסכמתם, הוצג ההסדר לבית המשפט. המערער ובני משפחתו עשו רושם כי הינם מבינים את משמעות הסדר הטיעון על כל מרכיביו. לפי מיטב זכרונו של הח"מ, והואיל ומשפחת המערער הינם אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב והואיל המערער נעדר השכלה מלאה (כך הח"מ סבור), הוא הקפיד להסביר להם את ההסדר בלשון ברורה ופשוטה, ובשפה הערבית. עד כאן דברי עורך-הדין שייצג את המערער בבית המשפט קמא. המדינה גם היא הגישה תגובה להודעת הערעור המתוקנת. לדעתה, אין כל הצדקה להתיר למערער לחזור בו מהסדר הטיעון, כאשר התנהלות ההליכים בבית המשפט קמא מלמדת שהמערער הבין היטב את ההסדר. המדינה מציינת כי המשא-ומתן לגיבוש הסדר הטיעון היה רציני ומעמיק, ומשהושגה ההסכמה – לרבות לגבי העונש – היא הועלתה עלי כתב ובא-כוח המערער חתם עליה. דברי הסנגור, והמערער עצמו, בפני בית המשפט קמא, וכן הודעתו של הסנגור לבית משפט זה, מוכיחים בעליל כי המערער אמנם הבין את ההסדר – כך סבורה המדינה. עוד מציינת המדינה כי בהודעת הערעור המקורית, ובשיחותיו עם שירות המבחן, כלל לא העלה המערער טענה לפיה ההסדר לא היה מובן לו. לאחר שעיינו בחומר הכתוב, ושמענו את הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 4. העבירות שבהן הורשע המערער הן, כאמור, קשות וחמורות מאין כמותן; מדובר במסכת ארוכה של מעשי אלימות והתעללות, מעשים מיניים שלוו באיומי-נשק ובסחיטה, ועבירות נוספות, כאשר המעשים בוצעו בשיטתיות, לאורך זמן, בתשעה עשר קטינים. אין ספק שהעונש שהוטל אינו חמור יתר-על-המידה, וטענותיו של המערער בדבר נסיבותיו האישיות ובדבר השיקולים לקולא אינם יכולים להקהות מן הצורך להטיל על המערער עונש מרתיע, שיבטיח את הציבור מפניו. נותרה אפוא רק הטענה בדבר אי-הבנת ההסדר. טענה זו לא הועלתה, כאמור, בהודעת הערעור המקורית, אלא רק במהלך הדיון בבית משפט זה; משניתנה למערער הזדמנות לפרט את טענותיו בעניין זה – הוא הסתפק, למעשה, בטענה לקונית לפיה ההסדר לא הובן לו. אין, למשל, בהודעת הערעור המתוקנת, כל התמודדות עם פרוטוקול הדיון, ממנו עולה באופן ברור שההסדר הוסבר למערער והובן על-ידו. כך, לאחר שתיארה באת-כוח המדינה את ההסדר בפני בית המשפט קמא – בציינה במפורש כי הצדדים יטענו בהסכמה לעונש של 22 שנות מאסר לריצוי בפועל – אמר בא-כוח המערער: אני מאשר את דברי חברתי, זה אכן ההסדר שהגענו אליו... נטען במשותף ונחסוך את כל מה שיש לנו להגיד לטיעונים במשותף, העונש, משמעותו והשלכותיו על הנאשמים לאור גילם הצעיר. והמערער, במילותיו-שלו, אמר: לאחר שעורך הדין שלי מסביר לי את משמעות ההסדר, אני מודה בעובדות ומצטער ומתחרט על הכל. אני מתנצל. ישבתי עם עורך הדין שלי ואני מבין את ההסדר ומוכן לקבל אותו. במסגרת הטיעונים לעונש שבה באת-כוח המדינה וציינה את ההסכמה לגבי עונשו של המערער. בא-כוח המערער ביקש לכבד את ההסדר, והמערער עצמו הכריז: אני נותן לכם את מלוא הכבוד, אני מתחרט, אני רוצה לפתוח דף חדש אחרי שארצה את עונשי, לפתוח דף חדש. אני חוזר ומצטער ומבקש סליחה מכולם ואני מדגיש את החרטה שלי. כאמור, להשתלשלות זו אין זכר בטענות המערער בהודעת הערעור המתוקנת, וגרסתו כי הסדר הטיעון לא הובן לו – אין לה תימוכין. על רקע זה באים דבריו של בא-כוחו דאז של המערער, עורך-הדין גאבר, וסותמים את הגולל על האפשרות לקבל את טענת המערער בדבר אי-הבנת ההסדר. כמפורט לעיל, בא-כוחו של המערער הודיע כי הוא נפגש עם המערער מספר פעמים והסביר לו את הסדר הטיעון בערבית, ובלשון ברורה ופשוטה; הוא אף טרח ונפגש עם בני משפחתו של המערער, והסביר גם להם את הסדר הטיעון. משנתנו הכל הסכמתם – גובש ההסדר והובא בפני בית המשפט. הנה כי כן, כל שצריך היה להיעשות – נעשה, וההסכמה שניתנה – הסכמה מודעת היתה. טענות המערער, בכתב ובעל-פה, אינן גורעות דבר מן העולה בבירור מפרוטוקול הדיון ומהודעת בא-כוח המערער דאז. אשר-על-כן, דין הערעור להידחות. ש ו פ ט השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ריבלין. ניתן היום, כ"ז בסיוון התשס"ה (4.7.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03078410_P04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il