מאהר מנאע נ. ממשלת ישראל

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7835/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. מאהר מנאע 2. יוסף זרקאוי 3. היסם נאסר 4. עלאא חלאילה 5. מעלא כיואן 6. רפי סער 7. מהדי דיב נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הבינוי והשיכון 3. רשות מקרקעי ישראל 4. מועצת רשות מקרקעי ישראל 5. ועדת הפטור של רשות מקרקעי ישראל 6. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אמל פלאח בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופט י' עמית: 1. העותרים בעתירה שלפנינו הם תושבי הכפר מג'ד אל כרום המגדירים עצמם כבני מיעוטים חסרי דיור "מומלצי משרד הביטחון". העתירה כוללת בקשה למתן שורה של סעדים ובהם: כי ישווקו לעותרים מגרשים לבנייה בפטור ממכרז; כי יורחב סבסוד הוצאות הפיתוח; וכי יופחתו עלויות הפיתוח והסכומים הנדרשים עבור הקרקע. 2. בתמצית, וככל שניתן להבין מהעתירה, פורסמו בעבר מספר מכרזים לרכישת מגרשים במג'ד אל כרום, ואף ניתנה מכוחם עדיפות או קדימות למשרתי כוחות הביטחון שהם חסרי דיור. ואולם, לטענת העותרים, מדובר במגרשים "קטנים יחסית" בגודל של כ-650 מ"ר בממוצע, המיועדים לארבע עד שש יחידות דיור למגרש, והוצאות הפיתוח שנקבעו במכרז גבוהות מדי, באופן שאינו מאפשר את מימוש הזכייה במכרז. לכן, העותרים טוענים כי בהיותם מומלצי שירות הביטחון, יש לשווק להם מגרשים בפטור ממכרז, וזאת מכוח תקנה 25(24א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות המכרזים). עוד נטען כי החלטת הממשלה המעניקה סבסוד עלויות פיתוח למשרתי כוחות הביטחון עבור יחידת דיור אחת בלבד במגרש אחד, היא החלטה ריאלית רק ביישובים שבהם ניתן לבנות לכל היותר שתי יחידות דיור במגרש, אך לא במג'ד אל כרום שבה ניתן לבנות 6 יחידות דיור במגרש. בנוסף לאמור, העותרים טוענים כי הם מופלים לרעה ביחס לתושבי כפרים אחרים, ובפרט אל מול תושבי הכפרים הדרוזים והצ'רקסים. 3. המשיבים, מנגד, סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף משורה של נימוקים, ובהם קיומו של סעד חלופי לגבי חלק מהסעדים המבוקשים; שיהוי; אי צירוף משיבים; ומעשה עשוי. כפי שיבואר להלן, הדין עם המשיבים. 4. תחילה אתייחס בקצרה לרקע העובדתי והדיוני להגשת העתירה: כפי שעולה מתגובת המשיבים, החל משנת 2016 פרסמו רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון (המשיבים 3-2) שלושה מכרזים לשיווק מגרשים במג'ד אל כרום לבנייה עצמית עבור בני המקום שהם חסרי דיור. במכרזים אלו נכללו מספר הטבות למשתתפים העונים להגדרת "מומלץ" על ידי משרד הביטחון. ביום 21.7.2020 הגישו העותרים עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה בה תקפו את אחד המכרזים, ועמה בקשה למתן צו ביניים המקפיא את הליכי המכרז (עת"מ 46669-07-20) (להלן: העתירה המינהלית). לדברי המשיבים, העתירה המינהלית הוגשה ביום האחרון לפני סגירת המכרז (הגם שבאותו היום הוארך המועד להגשת הצעות עד ליום 17.8.2020, וזאת ללא קשר למכרז). כעבור כשלושה חודשים, ביום 18.10.2020, הורה בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט מ' רניאל) על מחיקת העתירה, וזאת על פי בקשתם המוסכמת של הצדדים ומבלי שהתקיים דיון בעתירה. 5. ומכאן לדיון בעתירה שלפנינו. בכל הנוגע לטענות העותרים כי יש לשווק להם מגרשים בפטור ממכרז, הרי שלעניין זה עומד לרשות העותרים סעד חלופי. כפי שהובהר בפסיקה, "סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים בענייני מכרזים משתרעת, בין היתר, אף לעניין השאלה האם קיימת חובת מכרז, או שמא יש להעניק להתקשרות מסויימת פטור ממכרז. בית משפט זה קבע, כי כשם שעתירה שמטרתה לחייב רשות מינהלית לערוך מכרז הינה בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, כך עתירה הנוגעת לשאלת קיומו של פטור ממכרז מצויה בסמכותה של אותה ערכאה" (דברי השופט (כתוארו אז) גרוניס בבג"ץ 9451/10 הייב נ' מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 22.8.2011)). לנוכח האמור, המקום לבירור טענת העותרים כי יש לשווק להם מגרשים לבניה בפטור ממכרז בהתאם לתקנה 25(24א) לתקנות המכרזים, מקומה להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים ולא בבית משפט זה. לא נעלם מעיניי שבתגובת המשיבים לעתירה המינהלית, הועלתה על ידם טענת סף של חוסר סמכות עניינית. ואולם, עיון בכתובים מעלה כי טענה זו לא הועלתה בנוגע לסעד שעניינו פטור ממכרז, כי אם בנוגע לטענות שהעלו העותרים נגד התנאים שנקבעו בהחלטות הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל (החלטות שעניינן בהיקף סבסוד הוצאות הפיתוח למומלצי משרד הביטחון). רוצה לומר, שקביעתנו לעיל בדבר קיומו של סעד חלופי, אין בה משום דחיית העותרים ב'לך ושוב' מערכאה אחת לערכאה אחרת ובחזרה. מכל מקום, די בקיומו של סעד חלופי כמתואר לעיל כדי להביא לדחיית ראש זה של העתירה, וממילא אין צורך להידרש לטענות המשיבים בדבר שיהוי ואי צירוף משיבים בנושא זה. 6. טענות העותרים נגד החלטת ממשלה מספר 959 (וההחלטה שתיקנה אותה) בנוגע לסבסוד פיתוח למשרתי כוחות הביטחון מקרב אוכלוסיות המיעוטים, דינן להידחות על הסף גם כן. כפי שעולה מתגובת המשיבים, תוקפה של החלטה 959 הנ"ל, כמו גם החלטות מועצת מקרקעי ישראל הרלוונטיות, פקע ביום 31.12.2020. בנסיבות אלו, טענות העותרים בדבר חוסר סבירותה של החלטת הממשלה הפכו תיאורטיות ואין תוחלת בהידרשות אליהן. אף לא למותר לציין כי החלטת הממשלה התקבלה בשנת 2016, ועל פני הדברים יש בכך כדי לתמוך בטענת המשיבים בדבר שיהוי שבו לוקה העתירה בעניין זה. 7. באשר לטענות העותרים נגד שיעורן הגבוה של עלויות הפיתוח והקרקע, אזי כפי שפורט בתגובת המשיבים, עלויות הפיתוח נקבעות לפי מאפייני הקרקע הספציפית, ואילו עלות הקרקע נקבעת על פי חוות דעת שמאית הנסמכת על הוראות התכנית החלה על המקרקעין. ככל שיש לעותרים טענות בנוגע לעלויות שנקבעו במכרז קונקרטי, ברי כי המקום לבררן אינו במסגרת הגשת עתירה לבית משפט זה. הוא הדין לגבי טענות העותרים המופנות נגד כמות יחידות הדיור שניתן להקים בכל מגרש, שדומה כי המקום להעלותן הוא במסגרת אפיקי ההשגה הקבועים בדיני התכנון והבניה. לבסוף, בכל הנוגע לטענת האפליה שהעלו העותרים ביחס לתושבי יישובים סמוכים, הרי שזו נטענה בעלמא וללא כל תימוכין, ועל כן לא ניתן להידרש לה (ראו, לדוגמה, בג"ץ 7722/20 אדריס נ' המפקד הצבאי באיו"ש, פסקה 13 (23.11.2020)). 8. לבסוף, יש להעיר כי לפי האמור בתגובת המשיבים, בקרוב צפוי להיפתח מכרז נוסף במג'ד אל כרום, ומובן כי דרכם של העותרים להשתתף במכרז זה פתוחה בפניהם (ככל שיעמדו בתנאים הנדרשים). ככל שיבחרו לעשות כן, טוב יעשו אם יכלכלו את צעדיהם ויִבְררו את טענותיהם בטרם ינקטו הליכים משפטיים התוקפים את המכרז. 9. אי לכך, העתירה נדחית. העותרים ישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 5,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"א בשבט התשפ"א (‏3.2.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20078350_E04.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1