מיכל כהן נ. ורד שלמן

בבית המשפט העליון ע"א 7824/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: מיכל כהן נ ג ד המשיבים: 1. ורד שלמן 2. לידור שלמן ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 19.11.2019 בת"א 19830-03-18 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' טוקר בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת ח' טוקר) מיום 19.11.2019 בת"א 19830-03-18, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המערערת הגישה תביעת פיצויים בגין לשון הרע נגד המשיבים ובמסגרתה הגישה בחודש אפריל 2019 בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולמענה על שאלונים. בהחלטה מיום 5.6.2019 הורה בית המשפט למערערת לפרט אילו מסמכים ושאלות מצויים במחלוקת בין הצדדים ובהמשך לכך הורה לה בית המשפט ביום 21.6.2019 לצמצם את היקף השאלונים שהפנתה למשיבים כך שיכללו 25 שאלות ביחס לכל משיב. ביום 8.7.2019 דחה בית המשפט את בקשת המערערת להבהרת החלטה זו. בתום קדם משפט שהתקיים ביום 8.9.2019, דחה המותב את בקשת המערערת להנמקת ההחלטות מיום 21.6.2019 ומיום 8.7.2019 בקבעו כי מדובר למעשה בבקשה לעיון מחדש. בית המשפט הוסיף ודחה את טענת המערערת לפיה קיימת אפליה בכך שמספר השאלות שהותר לה להפנות למשיבים קטן יותר ממספר השאלות שהמשיבים הפנו אליה בפועל. בהמשך דחה בית המשפט בקשה מטעם המערערת לתיקון ההחלטה מיום 8.9.2019, וביום 15.9.2019 דחה בקשה נוספת להנמקת החלטותיו הקודמות והשית על המערערת הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 350 ש"ח. יצוין כי ביום 4.10.2019 קיבל בית המשפט בקשה מטעם המשיבים לגילוי מסמכים ספציפיים. 2. על רקע זה עתרה המערערת לפסילת המותב מהמשך הדיון בעניינה. בבקשה נטען כי בית המשפט מגלה בהחלטותיו העדפה ברורה למשיבים ונוהג במשוא פנים כלפי המערערת. ביום 19.11.2019 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה בקבעו כי טענותיה של המערערת נושאות אופי "ערעורי" ואין בהן כדי להקים תשתית לקיומו של חשש סביר למשוא פנים. בית המשפט ציין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי טענותיה של המערערת מופנות בחלקן כלפי החלטות שאינן מן העת האחרונה וכי לו סברה שיש בהחלטות אלו כדי לגבש עילת פסילה היה עליה להעלות זאת מיד לאחר הינתנן. לבסוף, חייב בית המשפט את המערערת בתשלום הוצאות בסכום של 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ לטובת המשיבים. 3. מכאן הערעור בו מעלה המערערת, עורכת דין המייצגת את עצמה, שורה של טענות באשר לקביעות המותב ביחס לגילוי המסמכים וכן ביחס לניהול ההליך בהקשר זה. בפרט, טוענת המערערת כי בית המשפט פוגע ביכולתה להתמודד עם טענות המשיבים בכך שהוא אינו מורה על גילוי המסמכים המבוקשים על ידה, וכי הוא נוקט איפה ואיפה בינה ובין המשיבים בהקשר זה. ביום 10.12.2019 הגישה המערערת בקשה לעיכוב ההליך בפני בית המשפט קמא עד להכרעה בערעור דנן. 4. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענותיה של המערערת הן טענות "ערעוריות" מובהקות המופנות כנגד שורה של החלטות דיוניות שחלקן ניתנו לפני חודשים רבים, וכן כנגד האופן שבו מנהל המותב את ההליך. כפי שציין בית המשפט בהחלטתו, החלטות מסוג זה אינן מקימות עילת פסלות (ע"א 3041/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (18.6.2019)). גם לגופו של עניין, עיון בהחלטות שעליהן מלינה המערערת מעלה כי הן אינן מקימות חשש אובייקטיבי כלשהו לקיומו של משוא פנים מצד המותב. ולבסוף, השיהוי בהגשת בקשת הפסלות בכל הנוגע לחלק מן ההחלטות שעליהן מבקשת המערערת להשיג, תומך אף הוא בדחייתו של הערעור. אשר על כן, הערעור נדחה ועמו הבקשה לעיכוב ההליך בבית המשפט קמא. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' בטבת התש"פ (‏30.12.2019). ה נ ש י א ה _________________________ 19078240_V01.docx דז מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il