פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 7822/17

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ. עו"ד יעקב אמסטר - מנהל

ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי השעבוד על זכויות החברה בחוזה הוא שעבוד צף ולא שעבוד ספציפי.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 02/04/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 7822/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני חדלות פירעון ושעבודים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי השעבוד על זכויות החברה בחוזה הוא שעבוד צף ולא שעבוד ספציפי.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 7822/17

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ. עו"ד יעקב אמסטר - מנהל

ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי השעבוד על זכויות החברה בחוזה הוא שעבוד צף ולא שעבוד ספציפי.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המערערים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי שעבוד שניתן לבנק על זכויות חברה בחוזה הוא 'שעבוד צף'. הבנק טען כי מדובר ב'שעבוד ספציפי'. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי מדובר בשעבוד ספציפי. הנימוקים המרכזיים היו כותרת איגרת החוב, הגדרתה כקבועה מדרגה ראשונה, והאיסור המפורש על החברה להעביר את הזכויות לאחר, לצד הוראה בלתי חוזרת להעברת כספים ישירות לחשבון הבנק. בית המשפט הדגיש כי גם אם החברה יכלה למשוך כספים מהחשבון, אין בכך כדי להפוך את השעבוד לצף.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, ד' מינץ, י' וילנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
  • עו"ד יונתן סונדרס

נתבעים

  • עו"ד יעקב אמסטר - מנהל מיוחד
  • אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ
  • כונס נכסים הרשמי
  • דורון אלביליה
  • אלדר אלברט
  • יוסף אשכנזי
  • אהרוני אליהו יהודה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • איגרת החוב כונתה בכותרתה 'שעבוד ספציפי'.
  • סעיף 4 לאיגרת החוב מגדיר את השעבוד כקבוע מדרגה ראשונה.
  • סעיף 6 לאיגרת החוב אוסר על החברה להעביר או להרשות שימוש בזכויות לגורם אחר.
  • קיימת הוראה בלתי חוזרת לחברת הנסון לשלם את הכספים ישירות לחשבון הבנק.
טיעוני ההגנה
  • השעבוד הוא שעבוד צף ולא ספציפי.
  • החברה לא הייתה מוגבלת במשיכת כספים שהתקבלו מחברת הנסון מחשבונה בבנק.
מחלוקות עובדתיות
  • סיווג השעבוד כספציפי או צף.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • איגרת חוב מיום 16.12.2015
  • מכתב החברה מיום 30.6.2016 המופנה לחברת הנסון

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פר"ק 30305-06-17
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7822/17 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערערים: 1. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ 2. עו"ד יונתן סונדרס נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יעקב אמסטר - מנהל מיוחד 2. אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ 3. כונס נכסים הרשמי 4. דורון אלביליה 5. אלדר אלברט 6. יוסף אשכנזי 7. אהרוני אליהו יהודה ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.8.2017 בפר"ק 30305-06-17 שניתן על ידי כבוד השופט א' דורות תאריך הישיבה: כ"ו באדר ב התשע"ט (2.4.2019) בשם המערער 2: עו"ד רות בצלי בשם המשיב 1: בעצמו; עו"ד מוריה אזרד אמיגה בשם המשיב 3: עו"ד מיכל דלומי פסק-דין המחלוקת שלפנינו סבה סביב השאלה אם השעבוד שניתן במסגרת איגרת חוב מיום 16.12.2015 (להלן: איגרת החוב) לטובת מערער 1 (להלן: הבנק) במסגרתו מושכנו כל זכויות משיבה 2 (להלן: החברה) בחוזה שנכרת ביום 25.10.2015 עם חברת הנסון (ישראל) בע"מ (להלן: חברת הנסון), הינו שעבוד ספציפי כטענת הבנק, או שעבוד צף כטענת משיב 1 (להלן: המשיב), המנהל המיוחד שמונה לחברה. בית המשפט המחוזי הכריע כדעת המשיב. לאחר עיון בטענות הצדדים שבאו לידי ביטוי בכתובים ולאחר שמיעת טיעונים בעל-פה לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל וכי איגרת החוב מגבשת בתוכה שעבוד ספציפי. הצענו אפוא למשיב להסכים לקבלת הערעור. המשיב לא קיבל את הצעתנו ועמד על כך שהנושא מעורר היבטים עקרוניים. מסקנתנו מבוססת בראש ובראשונה על כך שאיגרת החוב כונתה בכותרתה "שעבוד ספציפי". בנוסף, בסעיף 4 לאיגרת החוב נאמר מפורשות כי מדובר בשעבוד קבוע מדרגה ראשונה. באשר לטענת המשיב לפיה החברה לא הייתה מוגבלת במשיכת כספים אשר התקבלו מחברת הנסון מחשבונה בבנק ואשר על כן אין המדובר אלא בשעבוד צף, הרי שטיעון זה נסתר בסעיף 6 לאיגרת החוב בו נאמר מפורשות שחל איסור על החברה להעביר או להרשות שימוש וכיוצא באלה לכל גורם אחר זולת הבנק. תימוכין נוספים לכך מצויים במכתב החברה מיום 30.6.2016 המופנה לחברת הנסון, בו ניתנה הוראה בלתי חוזרת שעל חברת הנסון לשלם את הכספים המגיעים לחברה ושיגיעו ממנה על פי ההסכם אך ורק לזכות חשבון החברה בבנק. אשר על כן, ושלא כנטען על ידי המשיב איננו סבורים שמקרה זה מעורר היבטים עקרוניים להבדיל מיישומיים. סממנים אלה מצביעים על כך שמדובר כאמור בשעבוד ספציפי. וזאת אף אם התאפשר לחברה למשוך כספים מחשבונה בבנק, ואפילו אלו התקבלו מחברת הנסון (והשוו: ע"א 1339/12 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אי. סי. אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ (בפירוק) (27.4.2014)). כאמור, הערעור מתקבל. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באדר ב התשע"ט (‏2.4.2019). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 17078220_A12.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il