פלוני נ. ארגון החמאס - ע"י מחמד חסן אחמד ערמאן

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7819/21 ע"א 7822/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ר' רונן המערערים בע"א 7819/21: פלוני ו-25 אח' המערערים בע"א 7822/21: פלוני ו-42 אח' נ ג ד המשיבים בע"א 7819/21: 1. ארגון החמאס - ע"י מחמד חסן אחמד ערמאן 2. חוסאם עלי חסן קוואסמה המשיבים בע"א 7822/21: 1. ארגון החמאס - ע"י מחמד חסן אחמד ערמאן 2. מוחמד כאמל אלאי 3. פואז מחמוד עלי נאצר 4. כאמל עבדאלרחמן עארף עואד ערעורים על פסקי הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.8.2021 בת"א 37702-11-19 ובת"א 59361-08-20 שניתנו על-ידי כבוד השופט א' סלע תאריך הישיבה: כ"ב בחשון התשפ"ג (16.11.2022) בשם המערערים בע"א 7819/21 ובע"א 7822/21: בשם המשיבים: עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר; עו"ד אברהם משה סגל; עו"ד אברהם גז אין התייצבות פסק-דין השופט י' עמית: שני ערעורים שעניינם תביעות נזיקין שהוגשו על ידי נפגעי פעולות טרור ובני משפחותיהם, כנגד ארגון החמאס ומעורבים נוספים בפיגועים. 1. כל אחת מהתביעות נדונה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הרשם השופט א' סלע) וצומצמה לדרישה לתשלום פיצויים עונשיים בסכום כולל של 950 מליון ₪ (520 מליון ₪ בת"א 59361-08-20 ו-430 מליון ₪ בת"א 59361-08-20). כפי שיפורט להלן, התביעה מושא ע"א 7819/21 (ת"א 59361-08-20) התקבלה בעיקרה, ואילו התביעה מושא ע"א 7822/21 (ת"א 37702-11-19) התקבלה ביחס למקצת מהתובעים, ושתי התביעות התקבלו בהעדר הגנה מטעם הנתבעים (פסקי דין מיום 24.8.2021). הערעורים שלפנינו נסבים על גובה הפיצוי העונשי שנפסק וזהות הזכאים לפיצוי. 2. טיעוני המערערים בשני הערעורים נשמעו במאוחד ביום 16.11.2022 בפני הרכב השופטות ד' ברק ארז, י' וילנר ו-ר' רונן (למעשה, גם דיון זה התקיים במעמד צד אחד, בהתחשב בכך שלא הוגשו תשובות לכתבי הערעור). בהמשך, הודיעה השופטת וילנר כי בשים לב לאירועים שהתרחשו לאחר שמיעת התיקים היא מנועה מלהמשיך לדון בהם, ובהחלטת הנשיאה א' חיות מיום 26.12.2022 נקבע כי הח"מ יישב בהרכב במקומה. בעקבות החלטתי מיום 28.12.2022, הודיעו באי כוח המערערים בע"א 7819/21 ובע"א 7822/21 (להלן יחד: המערערים) כי הם אינם מתנגדים שפסק הדין יינתן על ידי הרכב השופטים הנוכחי, מבלי שתיערך ישיבה נוספת. בהינתן הקירבה שבין שני התיקים, זהות המייצגים והחפיפה בטענות המועלות במסגרתם, פסק הדין בערעורים יינתן אף הוא במאוחד. רקע ועיקרי קביעותיו של בית המשפט המחוזי 3. ע"א 7819/21: המקרה הנדון בערעור זה הסעיר את המדינה והוציא רבבות אנשים לרחובות – אירוע חטיפתם ורציחתם של הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ז"ל ביום 12.06.2014. התביעה הוגשה על ידי 26 תובעים (עיזבונות המנוחים, הוריהם ואחיהם) כנגד ארגון החמאס והמחבלים שלקחו חלק באירוע הקשה או עיזבונותיהם של המחבלים. כמתואר בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שלושת הנערים נחטפו על ידי מחבלים מארגון החמאס (המשיב 1), לאחר שעלו על רכב גנוב בצומת אלון שבות בדרכם חזרה אל ביתם. אחד מהנערים הצליח להודיע למשטרה על עצם החטיפה, אך זמן קצר לאחר מכן המחבלים ירו בשלושת הנערים למוות. גופות הנערים הוסתרו בשדה השייך למשיב 2 אשר סייע למחבלים להתחבא ואף דאג להם למזון ולשתייה. במשך 18 ימים חיפשו כוחות הביטחון ומתנדבים רבים אחר הנערים הנעדרים במסגרת מבצע "שובו אחים" וביום 30.6.2014 נמצאו גופותיהם. כשבוע לאחר מכן, ביום 8.7.2014, ובתגובה לירי רקטי מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל, החל מבצע "צוק איתן". במועד מאוחר, בכיר בארגון החמאס הודיע כי גדודי עז-א-דין אל-קאסם הם האחראים לאירוע חטיפתם ורציחתם של הנערים. כמו כן, המחבלים שביצעו את החטיפה והרצח אותרו ונהרגו במהלך חילופי אש עם כוחות הביטחון. אשר למשיב 2, הלה נתפס מספר ימים לאחר המקרה והודה בחקירתו כי עמד מאחורי הפיגוע, לאחר שהוכשר לכך על ידי החמאס. הוא הורשע בבית משפט צבאי ונגזרו עליו שלושה מאסרי עולם. 4. ע"א 7822/21: הליך זה נסב על שלושה פיגועים שהתרחשו בשנים 2018-2015 כמפורט להלן: האחד, פיגוע ירי בצומת עפרה ביום 9.12.2018, שבו נפצעו המערערים 2-1. במועד הפיגוע היתה המערערת 2 בשבוע ה-31 להריונה, והתינוק שנולד (המערער 3) נפטר בהיותו בן שלושה ימים; השני, פיגוע דריסה שהתרחש גם הוא בצומת עפרה ביום 6.4.2017, ובו מצא את מותו אלמוני ז"ל; השלישי, פיגוע שאירע ביום 2.10.2015 בעיר העתיקה בירושלים, שבו נרצחו פלוני ואדם נוסף. 43 התובעים הם עיזבונות הנרצחים; הוריהם ואחיהם של המערערים 2-1; הוריהם ואחיהם של אלמוני ופלוני; ואלמנתו וילדיו של פלוני. התביעה הוגשה כנגד ארגון החמאס (המשיב 1) וכנגד המשיבים 4-2 שנטען כי שימשו צינור להעברת כספי טרור. 5. הנתבעים-המשיבים בחרו שלא להתגונן, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וקבע את אחריותם לפצות את התובעים-המערערים (פסקי הדין לא ניתנו בעניינם של המשיב 2 בע"א 7822/21 והנתבעים 4-3 בת"א 59361-08-20, לגביהם התביעה נמחקה במועד מאוחר). בית המשפט דחה את טענת התובעים כי בשל אי הגשת כתב הגנה על ידי הנתבעים, יש לראותם כמסכימים לכל רכיבי התביעה לרבות הסכום שנתבע. לאור זאת, בחן בית המשפט את גובה הפיצוי וזהות הזכאים לפיצוי בהתאם לפסקי הדין בע"א 2144/13 עזבון מנטין נ' הרשות הפלסטינאית (6.12.2017) (להלן: עניין מנטין) וע"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל (‏10.3.2021) (להלן: עניין בן שלום) שבהם נדונה הסוגיה של פסיקת פיצויים עונשיים בגין אירועי טרור. בית המשפט לא מצא לסטות מגובה הפיצוי העונשי שנפסק בעניין מנטין ובעניין בן שלום, הגם שלא כמו בעניין מנטין ועניין בן שלום, פסקי הדין במקרים דנן ניתנו בהעדר הגנה. בהתאם, בית המשפט פסק לכל אחד מעיזבונות הנרצחים (המערערים 4, 11 ו-21 בע"א 7819/21, והמערערים 3, 17 ו-26 בע"א 7822/21) סך של 3,000,000 ₪; ולמערערים 2-1 בע"א 7822/21 אשר נפגעו בפיגוע בצומת עפרה ואיבדו את בנם, סך של 2,000,000 ₪ לכל אחד. בכל הנוגע לתובעים שהינם בני משפחה של הנפגעים הישירים, בית המשפט עמד על כך שבהתאם לפסק הדין בעניין בן שלום, אין לפסוק פיצוי עונשי לניזוק משני שלא הוגשה בעניינו חוות דעת רפואית בתחום הנפשי. זאת מכיוון שהתובע פיצויים עונשיים עקב היחשפותו לנזק שנגרם לניזוק ישיר נדרש להוכיח כי הוא עומד בכל ארבעת תנאי הלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל, פ"ד מד(3) 397 (1990)), ובהעדר חוות דעת רפואית, לא ניתן לראות בתובעים ניזוקים משניים. אשר על כן, בית המשפט קבע כי משלא הוגשה חוות דעת רפואית בעניינם של בני משפחות הנפגעים בע"א 7822/21 – חרף ההזדמנות שניתנה להם – יש לדחות את תביעתם. בית המשפט מצא כי בנסיבות החריגות של חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים מושא ע"א 7819/21, כשבמשך 18 יום ידעו בני משפחתם על החטיפה אך נותרו בחוסר ודאות לגבי גורלם, ניתן ללמוד כי אכזריות המחבלים כוונה ישירות גם אל בני המשפחה, וניתן להכיר בהם כניזוקים גם ללא חוות דעת רפואית. אי לכך, בית המשפט פסק לכל אחד מהורי הנערים סך של 2,000,000 ₪ ולכל אחד מהתובעים האחרים (האחים) סך של 1,000,000 ₪. 6. סך הכל פסק בית המשפט המחוזי לטובת המערערים בע"א 7819/21 סך של 38 מליון ₪ וסך של 13 מליון ₪ בע"א 7822/21 (סה"כ – 51 מליון ₪) כן נפסקו לחובת המשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מכאן הערעורים שלפנינו. הערעורים 7. המערערים סבורים כי יש לדון מחדש בהלכת בן שלום, וכי בהתאם לשיקולים העומדים בבסיס מוסד הפיצויים העונשיים כגון גמול והרתעה, יש להעמיד את סך הפיצוי העונשי בכל מקרה של אירוע טרור על עשרות מליוני שקלים. לחלופין, המערערים טענו כי מקום שבו ניתן פסק דין המקבל תביעה בהעדר הגנה, יש לפסוק את כל הסכום שנתבע, כל עוד סכום זה עולה בקנה אחד עם תקנה 3א לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. 8. המערערים בע"א 7822/21 הוסיפו וטענו כנגד החלת ארבעת תנאי הלכת אלסוחה על בני משפחה של נפגעי טרור התובעים פיצויים עונשיים, כפי שנקבע בעניין בן שלום. עוד נטען כי לכל הפחות אין לדרוש מתובעים אלה לעמוד בתנאי הרביעי של הלכת אלסוחה שעניינו בנכות נפשית שנגרמה לתובע. לעניין זה, המערערים בע"א 7822/21 ביקשו להסיק מהדין ומפסיקת פיצויים עונשיים לנפגעי טרור במדינות אחרות כגון ארה"ב, והדגישו, בין היתר, את הפגיעה הלא ממונית האדירה שנגרמת למשפחות ואת הקושי הכרוך בהמצאת חוות דעת פסיכיאטרית בקשר לנושא הנדון. לחלופין טענו המערערים בע"א 7822/21 כי תביעתם הוגשה עובר לפסיקת בית משפט זה בעניין בן שלום, וכי לא ניתנה להם הזדמנות להגיש חווֹת דעת פסיכיאטריות ולהוכיח את עמידתם בתנאי הלכת אלסוחה. עוד נטען כי בית המשפט שגה בהתייחסו לחלק מהמערערים כניזוקים משניים, שכן חלקם נכחו בזירת הפיגוע הרלוונטי, צפו ברצח או בזירה בזמן אמת או סמוך לאחר מכן, ולמעשה נחשפו לאירוע הפגיעה באופן שמביא להגדרתם כניזוקים ישירים (יוער כי סוגיות אלה עמדו במרכז בקשה ל"ביטול חלקי של פסק הדין" שהגישו המערערים לאחר מתן פסק הדין). בשורה התחתונה, המערערים בע"א 7822/21 מבקשים כי יפסק לכל אחד מהם סך של 10 מליון ₪ ולחלופין, כי הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך הגשת חווֹת דעת מתאימות. 9. המערערים בע"א 7819/21 ביקשו לאבחן את האירוע הקשה של חטיפתם ורציחתם של הנערים מהמקרה הנדון בעניין בן שלום. לכן, לשיטתם, גם אם בית משפט זה ימצא להותיר את הלכת בן שלום על כנה, יישום פסקי הדין בעניין מנטין ובן שלום מוביל למסקנה כי יש לפסוק למערערים סך של 20 מליון ₪ לכל אחד. המערערים הדגישו את הייסורים והסבל הנורא שנגרמו לבני משפחות הנערים בפרק הזמן שבין החטיפה לגילוי הגופות, וטענו כי שלא כמו בעניין מנטין ועניין בן שלום, הנתבעת המרכזית במקרה דנן איננה הרשות הפלסטינית אלא ארגון החמאס והמחבל העומד מאחורי הפיגוע, כך שמידת מעורבותם של הנתבעים במעשי הרצח מצדיקה פיצוי מוגדל. 10. כדרכם בהליכים קמא, המשיבים בחרו שלא להגיש תשובה לערעורים. עם זאת, המשיב 2 בע"א 7819/21 וכן מחמד חסן ערמאן – מי שהוכר כבכיר בהנהגת אסירי חמאס בבתי הכלא ובאמצעותו הומצא כתב התביעה לארגון החמאס – הובאו לדיון שהתקיים ביום 16.11.2022. במהלך הדיון הביעו השניים את חוסר רצונם להשתתף בהליך, ועל דעת ההרכב עזבו את אולם בית המשפט בליווי שב"ס. דיון והכרעה 11. אין זו הפעם הראשונה שאנו נדרשים לתביעותיהם של נפגעי פעולות טרור ובני משפחותיהם, מי שנפגעו בגופם ובנפשם ואיבדו את היקר מכל לידי רוצחים נתעבים. הפיגועים עליהם נסבים הערעורים שלפנינו זכורים היטב בקרב הציבור הישראלי, אם בשל האכזריות שבחטיפת נערים צעירים שאך ביקשו לשוב לביתם, אם בשל הכאב שבאובדן תינוק שנולד בטרם עת, אם בשל מוות כואב של חייל צעיר בזמן מילוי משימתו או אב ובעל שמצא את מותו בעת שביקש לסייע לאחרים. כל ילד וילדה, נער ונערה, איש ואישה שנלקחים מן העולם בנסיבות כה כואבות פוערים פצע עמוק ומדמם בלב יקיריהם. ליבנו עם המערערים, אך עם זאת, ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב, ו"תרגום" עוצמת הכאב לפיצוי כספי נעשה על פי שיטתנו המשפטית ולא על פי שיטות משפט זרות. דומה כי עתירתם של המערערים לפסוק לזכותם סך של כחצי מליארד שקל (בכל אחת מהתביעות), מבוססת על סכומים הנהוגים בארצות הברית, אך סכום הפיצוי הכולל שנפסק לזכות המערערים (51 מליון ₪) הוא גבוה ביותר באמות מידה של תיקי נזיקין בישראל. אקדים ואומר כי הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור בע"א 7819/21 ולקבל חלקית את הערעור בע"א 7822/21, הכל כפי שיפורט בהמשך. 12. המסגרת הנורמטיבית לפסיקת פיצויים עונשיים בכלל ובהקשר של נפגעי טרור בפרט, פורטה בפסקי הדין בעניין מנטין ובעניין בן שלום, ואפנה את הקורא לדיון הנרחב שם. באותם מקרים, בית משפט זה מצא לפסוק לעיזבונות קורבנות טרור סך של 3 מליון ₪ (עניין מנטין, פסקה 164; עניין בן שלום, פסקה 141. בעניין בן שלום נפסק בנוסף סך של מליון ₪ לכל אחת מבנותיהן של הנרצחים אשר נפצעו בעצמן בפיגוע), ולא למותר לציין כי סכום זה, לא נפסק בעבר בבית משפט זה בגין פיצויים עונשיים בתביעות נזיקין. הסך של 3 מליון ₪ לעיזבון נפסק גם במקרים נוספים שהובאו לאחר מכן בפני בית משפט זה (ע"א 7036/19 פלונים נ' עיסא, פסקה 26 )27.4.2022) (להלן: עניין פלונים); ע"א 8828/20 הרשות הפלסטינית נ' פלונית, פסקה 21 (‏6.6.2022)). המערערים הרחיבו ופירטו מדוע לשיטתם שיקולים הקשורים בגמול, הרתעה, גינוי מוסרי, פסיקת בתי המשפט במדינות אחרות ועוד – מצדיקים להעמיד את סך הפיצוי העונשי "הסטנדרטי" (כלשונם) בגין אירוע טרור על סכום גבוה יותר, שלא יפחת מ-10 מליון ₪ לעיזבון ולכל אחד מבני משפחת הנפגעים. עם זאת, היבטים אלה נדונו ברובם בפסק הדין בעניין מנטין (וראו בפסקאות 119-108 ובפסקאות 164-156 לפסק הדין) ועמדו בבסיס הכרעת בית המשפט באותו מקרה, כך שאיני רואה מקום לשוב ולהידרש להם כעת. 13. כטענה חלופית טענו המערערים בע"א 7819/21, בני משפחות הנערים, כי בניגוד למקרים שנדונו בעניין מנטין ובעניין בן שלום, תרומתם של המשיבים 2-1 לתוצאה הקשה ומידת מעורבותם בחטיפת הנערים גבוהות מאוד. לכן, יישום אמות המידה שנקבעו בעניין מנטין ובן שלום מוביל לשיטתם למסקנה כי יש להשית פיצוי עונשי גבוה יותר מ-3 מליון ₪ לעיזבון. אכן, אחריותם הברורה והישירה של המשיבים 2-1 אינה מוטלת בספק, וככלל, יש להתחשב במידת האשם של הנתבע בקביעת שיעור הפיצוי העונשי (ראו והשוו: עניין מנטין, פסקה 164; עניין פלונים, פסקה 26). לא אכחד כי חככתי בדעתי אם יש להגדיל את סכום הפיצוי העונשי שהושת במקרה דנן, שהרי כפי שציינתי בעבר "את הפיצוי העונשי יש להטיל בראש ובראשונה על המעוול ב'מעגל הראשון' של ביצוע העוולה" (שם). ואולם, בסופו של יום לא מצאתי לשנות מקביעתו של בית המשפט המחוזי בנושא זה. זאת בהתחשב בכך שעל שיעור הפיצוי להתיישב עם מדיניות הפיצוי הנוהגת בפסיקה (וראו דברי חברתי השופטת י' וילנר בעניין בן שלום, פסקה 139 לפסק דינה), ובתביעות נזיקין על רקע מעשי טרור שהובאו לפתחו של בית משפט זה נפסק סכום זהה לעיזבונות, גם כאשר המפגעים הישירים נתבעו לצד הרשות הפלסטינית, והם חויבו לפי הכלל של "ביחד ולחוד" (וראו המקרים שנדונו בעניין פלונים ובעניין בן שלום). אציין כי לתוצאה דומה הגיע בית המשפט המחוזי בת"א (מחוזי ב"ש) 35406-12-21 פלונית נ' ארגון החמאס (4.7.2022) (השופטת י' ייטב), שם התקבלה תביעה בהעדר הגנה נגד ארגון החמאס, ונפסק לטובת עיזבון המנוח פיצוי עונשי בסך 3 מליון ₪ (ערעור שהוגש אף הוא על ידי ב"כ המערערים בהליך הנוכחי עודנו תלוי ועומד – ע"א 7082/22). 14. איני רואה להקיש מהסכומים שנפסקו בפסקי הדין שניתנו בהעדר הגנה ואוזכרו בפסקה 142 לעניין בן שלום, כפי שביקשו לעשות המערערים בע"א 7822/21 (ת"א (מחוזי ת"א) 2276/03‏ פלד נ' הרשות הפלשתינית (14.4.2004) שבו נפסק לזכות כל תובע סך של 12 מליון ₪ ות"א (מחוזי י-ם) 4421/02 גביש נ' ארגון החמאס (22.1.2006) שבו נפסק לכל תובע סך של 10 מליון ₪). זאת, לנוכח חלוף הזמן והפסיקה העדכנית בנושא. כמו כן, אין לקבל את טענת המערערים כי משניתן פסק דין בהעדר הגנה, על בית המשפט לקבל את התביעה במלואה, ובעניין זה מקובלים עלי נימוקיו הנכוחים של בית המשפט המחוזי (וראו גם פסק דיני ברע"א 1990/22 חורי נ' בנאי (‏9.6.2022) ובפרט פסקאות 9-8 לפסק הדין). הדברים יפים הן לעניין הצורך בהגשת חוות דעת בתחום הנפשי מטעם המערערים-התובעים והן לעניין גובה הפיצוי, ובית המשפט צריך לשים לנגד עיניו את העקרונות והשיקולים שנקבעו בפסיקה בבואו לקבוע את גובה הפיצוי. 15. ייסורי הנפש והסבל שהיו מנת חלקם של משפחות הנערים החטופים גדולים מכפי שניתן לתאר. אך כאמור, וכפי שציינה בעבר חברתי השופטת וילנר, חומרתו של פיגוע על תוצאותיו הקשות אינה ניתנת לכימות או לפיצוי כספי. "כל שמבוקש, אפוא, בקביעת הפיצויים העונשיים הוא לתת ביטוי, ולו במידה כלשהי, לחומרת מעשיהם הנפשעים של הנתבעים – אף אם מובן כי אין סכום אשר יבטא זאת" (עניין בן שלום, פסקה 138). עוד אזכיר כי חריגותו של המקרה דנן הביאה את בית המשפט המחוזי לפסוק פיצוי לא רק לעיזבונות המנוחים אלא גם ליתר התובעים-בני משפחותיהם, בסכומים שהועמדו על 2 מליון ₪ לכל אחד מהורי הנערים ומליון ₪ לכל אחד מהתובעים האחרים. בשל כל האמור, לא מצאתי להתערב בגובה הפיצוי העונשי שנפסק לזכות המערערים בע"א 7819/21, ודין ערעור זה להידחות. 16. אשר לע"א 7822/21, המערערים מבקשים לקבוע כי בני משפחות נפגעי טרור התובעים פיצויים עונשיים אינם צריכים לעמוד בתנאי הלכת אלסוחה, ולמצער כי הם אינם מחויבים להגיש חוות דעת ביחס לנכות נפשית (התנאי הרביעי). איננו מוצאים לשוב ולהידרש לטענות אלה, שנדונו והוכרעו לפני זמן לא רב בפסק הדין בעניין בן שלום (פסקאות 121-111 לפסק דינה של השופטת וילנר). כאמור שם, ארבעת תנאי הלכת אלסוחה הם מעין פרוזדור המוביל את התובע אל "טרקלין הניזוקים" (שם, פסקה 116). בחינת התקיימותם של תנאי הלכת אלסוחה נעשית כשלב ראשוני וכאמצעי להגדרת ה"ניזוקים" ממעשה העוולה. לכן, תובע נדרש להוכיח את עמידתו בתנאי הלכת אלסוחה על מנת שניתן יהיה להכיר בזכאותו לפיצויים, אם לפיצויי נזיקין, אם לפיצויים עונשיים (שם, פסקה 119). גם מי שניזוק בגופו ופגיעתו הרפואית ברורה, כגון קטוע יד או רגל – נדרש לתמוך תביעתו בחוות דעת מתאימה (וראו תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). מבלי להקל ראש בקושי הכרוך בהמצאת חוות דעת בתחום הנפשי, איני סבור כי יש להחריג את המערערים מהכלל האמור. 17. משלא מצאנו לשנות את קביעותיו הנכוחות של בית משפט זה בעניין בן שלום, ומבלי שנעלם מעינינו האמור בפסקה 11 לפסק דינו של בית משפט קמא – אנו סבורים כי יש להיעתר לבקשתם החלופית של המערערים בע"א 7822/21 ולהחזיר את הדיון בעניינם לבית המשפט המחוזי. במסגרת זו, יתאפשר לכל אחד מהתובעים שתביעתו נדחתה להגיש חוות דעת בתחום הנפשי ולהוכיח את עמידתו בתנאי הלכת אלסוחה. בתוך כך, בית המשפט המחוזי יבחן את טענות המערערים הרלוונטיים – בני משפחת פלוני ז"ל והמערער 7 – כי אופן חשיפתם לפיגועים הקשים מביא להגדרתם כניזוקים ישירים (להבדיל מניזוקים משניים), ואיננו מביעים עמדה בנושא. 18. סוף דבר: ע"א 7822/21 מתקבל באופן חלקי כמפורט בפסקה 17 לעיל. ע"א 7819/21 – נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ש ו פ ט השופטת דפנה ברק-ארז : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת רות רונן: אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית. ניתן היום, ‏ט' בשבט התשפ"ג (‏31.1.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 21078190_E07.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1