א.ב פסגות טבריה בע"מ נ. ע..ר. צים שיווק ישיר בע"מ

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 7817/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. א.ב פסגות טבריה בע"מ 2. אברהם יונה בלום נ ג ד המשיבים: 1. ע..ר. צים שיווק ישיר בע"מ 2. מאיר קבבצ'י נכסים בע"מ 3. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ 4. מנהל מקרקעי ישראל – נצרת ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 3.11.2022 בת"א 32946-02-19 שניתנה על ידי כבוד השופט י' אברהם בשם המערערים: עו"ד יצחק דהן פסק-דין זהו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' אברהם) מיום 3.11.2022 בת"א 32946-02-19, שבה נדחתה בקשת המערערים לפסילת המותב. כפי העולה מכתב התביעה שהוגש בהליך נושא הערעור דנן, המערערים – חברה בע"מ ובעליה – התקשרו עם המשיבה 1 בשנת 2017 בהסכם לרכישת מגרש בטבריה (להלן: הסכם המכר). בהמשך הגישה המשיבה 1 תביעה שבה נתבקש סעד הצהרתי לפיו ההסכם "בטל ומבוטל" (ת"א (שלום טב') 22579-11-18) (להלן: ההליך הקודם). במסגרת אותו הליך הגיעו הצדדים להסכמה בנוגע לאופן תשלום התמורה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין ביום 18.11.2018 (להלן: הסכם הפשרה), ובהמשך העבירו המערערים מספר תשלומים על חשבון התמורה. אולם, כפי העולה מכתב התביעה, בשלב מסוים טענה המשיבה 1 כי ההסכם מבוטל עקב איחור בהעברת התשלומים; מחקה הערת אזהרה שנרשמה על הנכס לטובת המערערת 1; ורשמה הערת אזהרה לטובת המשיבה 2. בעקבות כך הגישו המערערים את התביעה נושא הערעור דנן, שבה נתבקש סעד הצהרתי המכריז על תוקף הסכם המכר, וכן ביטול מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המערערת 1. בסמוך לאחר הגשת התביעה ביקשו המערערים, במעמד צד אחד, סעד זמני האוסר על המשיבה 1 לבצע פעולות שונות בנכס. המותב נעתר תחילה לבקשה במעמד צד אחד, אך לאחר קיום דיון במעמד הצדדים דחה ביום 19.3.2019 את הבקשה למתן סעד זמני. בהחלטתו פירט המותב את האירועים שהובילו לפתיחת ההליך, והסביר כי בין המשיבות 2-1 נחתם חוזה מכר ובו תנאי מתלה שלפיו אותו הסכם ייכנס לתוקף אם המשיבה 1 תבטל את ההסכם מול המערערים. עוד ציין המותב כי המחלוקת בין הצדדים נובעת, בין היתר, מכך שהסכם המכר והסכם הפשרה נבדלים ביניהם לעניין פרק הזמן שבו איחור בתשלום לא יהווה הפרה: הסכם הפשרה קבע פרק זמן של עד 3 ימים, בעוד שהסכם המכר קבע פרק זמן של 14 יום. על רקע זה פנה המותב לנתח את "סיכויי [ה]הצלחה" בתביעה, וציין כי אין מחלוקת שהמערערים לא עמדו במסגרת הזמנים שנקבעה בהסכם הפשרה, וקבע: "משכך, לכאורה הופר הסכם הפשרה ע"י [המערערים] בגין אי התשלום הנ"ל. [...] הסכם הפשרה מדבר בעד עצמו [...] הסכם הפשרה מתקן ומשנה את ההסכם המקורי הן במועדי התשלום והן בתקופה שלא תיחשב כהפרה." עוד דחה המותב את טענת המערערים כי תחולת ההסכם בין המשיבות 2-1 מותנית בקבלת פסיקתה המבטלת את הסכם הפשרה. נוכח האמור קבע המותב: "משהגעתי למסקנה זו, אינני יכול לקבל את הטענה של [המערערים] לקיומן של ראיות לכאורה להצלחת תביעת[ם]." בהמשך דחה המותב את טענות המערערים גם במישור מאזן הנוחות. ההליך המשיך להתנהל כסדרו, וביום 1.8.2022 – לאחר תום שמיעת הראיות וטרם הגשת הסיכומים – הגישו המערערים בקשה להוספת ראיות. המערערים פירטו כי המשיבה 1 הגישה נגדם תביעה נוספת (ת"א (מחוזי נצ') 11356-05-22), שבמסגרתה צירפה הסכם מכר בינה למשיבה 2 אשר נושא את התאריך 10.11.2018. לטענת המערערים, ראיה זו מוכיחה שהמשיבות 2-1 התקשרו ביניהן לפני הדיון בהליך הקודם שבו נקבע הסכם הפשרה. עוד ביקשו המערערים להורות למשיבות 2-1 ולמשיבה 3 (הבנק הבינלאומי הראשון) לצרף העתק של המְחאה שהוזכרה באותו הסכם. המשיבות 2-1, מצדן, התנגדו לבקשה, והמשיבה 1 הסבירה כי התאריך שצוין על גבי אותו הסכם מהווה טעות סופר. בית המשפט קמא דחה את בקשת המערערים ביום 2.9.2022, תוך חיובם בהוצאות המשיבות 2-1 בסך כולל של 10,000 ש"ח. בהחלטתו ציין המותב: "הראיות שמבוקש להגיש כעת, לא תועלנה כל עיקר לבירור המחלוקת העיקרית והיחידה בתיק דנן והיא, האם אכן הפרו [המערערים] את אותו הסכם פשרה (קביעות חיוביות לכאוריות בעניין זה כבר נקבעו ע"י מותב זה לאחר דיון בבקשה לצו מניעה) ובשל כך בוטל אותו הסכם. [...] לא ברור כיצד יש בהצגת ההסכם הנושא תאריך מוקדם למועד הדיון כדי לסייע [למערערים] בהוכחת טענתם כי מילאו אחר הסכם הפשרה הנ"ל ולא הפרו אותו." המותב הוסיף שטענת המערערים כי ההסכם שוּנה לאחר הדיון בהליך הקודם – הועלתה ללא ביסוס, ואינה עולה בקנה אחד עם נוסח ההסכם שהוגש במקור ועם ההסכם שהגשתו נתבקשה. משנדחתה הבקשה להגשת ההסכם, קבע המותב כי "על אחת כמה וכמה יש לדחות את הטענה לגבי הצ'ק". ביום 18.10.2022 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב, בטענה כי ההחלטה מיום 2.9.2022 מעידה שהמותב "אימץ לעצמו דעה" בנוגע לתביעה טרם הגשת הסיכומים, ו"הכריע בינו לבין עצמו" כי דינה להידחות. בהקשר זה הפנו המערערים לאמירת המותב לפיה קבע "קביעות חיוביות לכאוריות" בנוגע להפרת הסכם הפשרה, וכן טענו כי הקביעה לפיה הראיות לא תועלנה לבירור המחלוקת מעידה שהמותב סבור כי "השאלה היחידה היא האם הסכם הפשרה הופר". לטענת המערערים מדובר במסקנה שגויה, מכיוון שאם יוכח שההסכם עם המשיבה 2 הוסתר בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים, הרי שהסכם הפשרה "לא היה בא לעולם" ומכאן "שלא ניתן היה להפר הסכם שלא בא לעולם". עוד הפנו המערערים למספר טעויות ואי-דיוקים אשר נפלו לשיטתם בהחלטה; הלינו על כך שהמותב "חוסם את הדרך להביא ראיות" ובה-בעת מבקר אותם על שלא צירפו בסיס ראייתי לבקשתם; וטענו כי הקביעה לפיה העלו טענות בעלמא מחזקת את המסקנה בדבר גיבוש דעה מצד המותב. המשיבים 3-1 מצידם התנגדו לבקשת הפסילה, ובהחלטתו מיום 3.11.2022 דחה המותב את הבקשה והבהיר כי ההתבטאות שאליה הפנו המערערים מההחלטה מיום 2.9.2022, נועדה להגדיר את המחלוקת בין הצדדים ואין בה כדי ללמד ש"נעל" את דעתו בנוגע למחלוקת "אלא ההיפך". זאת, כך הוסבר, מכיוון שבאותה החלטה צוין במפורש שמדובר בראיות לכאוריות – "משמע, דעתו של בית המשפט פתוחה להכריע בסוגיה שבמחלוקת הנ"ל על יסוד טיעוני הצדדים ובהסתמך על הראיות הנוספות בהליך העיקרי". עוד נקבע כי יתר טענות המערערים בנוגע לטעויות שנפלו בהחלטה, אף הן אינן מקימות עילת פסלות. להשלמת התמונה יצוין כי בקשת רשות ערעור שהגישו המערערים על ההחלטה מיום 2.9.2022, נדחתה בהחלטת השופט ע' גרוסקופף מיום 17.11.2022. השופט גרוסקופף ציין, בין היתר, כי הַעֲרָכַת המותב לפיה מועד ההתקשרות בין המשיבות 2-1 אינו בעל חשיבות של ממש לבירור המחלוקת "אינה משוללת בסיס" – ומכל מקום, המערערים יהיו רשאים להעלות את השגותיהם בהליכי ערעור ככל שהניתוח המשפטי שבבסיס הערכה זו יהווה חלק מנימוקי פסק הדין (רע"א 6901/22, בפסקה 9). מכאן הערעור דנן. המערערים עומדים על הטענה כי דחיית בקשתם להוספת ראיות, כמו גם נימוקי הדחייה, מעידים על "דעה קדומה" מצד המותב ועל "חריצת הדין בכל מקרה מראש". כמו כן מפנים המערערים להתבטאות לפיה המותב קבע "קביעות חיוביות לכאוריות" בעניין הפרת ההסכם – אשר מעידה, לשיטתם, כי "למעשה אין בדעתו לשנות קביעתו זו גם לאחר הראיות שהוצגו בתיק". עוד מבקשים המערערים להורות על עיכוב ההליך שמתנהל בפני המותב עד להכרעה בערעור דנן. עיינתי בטענות המערערים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. כפי שפורט לעיל, האמירה לפיה המותב קבע ממצאים לכאוריים ביחס להפרת ההסכם מקורה בהחלטה מיום 19.3.2019, אשר ניתנה למעלה משלוש שנים וחצי טרם הגשת בקשת הפסלות. באותה החלטה ניתח המותב את התנאים למתן סעד זמני, ובהם סיכויי ההליך, ובמסגרת זו ציין כי "לכאורה הופר הסכם הפשרה ע"י [המערערים]". ככל שטענת הפסלות של המערערים מכוונת כלפי קביעה זו, ברי כי מדובר בטענה שהועלתה בשיהוי משמעותי ודי בכך כדי לדחותה, בשים לב לחובה להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; וראו בהקשר זה: ע"א 1840/21 לנג נ' מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל, ‏פסקה 8 (24.3.2021); ע"א 1025/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (14.3.2022)). העובדה שהמותב הפנה לאמירה זו בשלב מאוחר יותר של ההליך, בציינו כי "קביעות חיוביות לכאוריות בעניין זה כבר נקבעו ע"י מותב זה לאחר דיון בבקשה לצו מניעה", אין בה כדי לשנות ממסקנה זו שכן מהקשר הדברים עולה בבירור שהתבטאות זו לא נועדה לקבוע ממצאים עובדתיים חדשים בהליך, אלא אך לחזור ולהזכיר את שנקבע בהחלטה בעניין הסעד הזמני מיום 19.3.2019. לפיכך אין באמירה זו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך, כמשמעות הדבר בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (ראו והשוו: ע"א 6436/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 13 (29.11.2021); ע"א 8190/21 דהרי נ' לדרמן, פסקה 13 (13.1.2022)). הטענות בעניין דחיית הבקשה להוספת ראיות, אף הן אינן מקימות עילה לפסילת המותב. למעשה מדובר בהשגות "ערעוריות" על האופן שבו תחם המותב את המחלוקת בין הצדדים ועל קביעתו כי הראיות שהוספתן נתבקשה אינן רלוונטיות לבירור ההליך. כפי שציין השופט גרוסקופף בהחלטתו ברע"א 6901/22, לאחר מתן פסק הדין בהליך יוכלו המערערים, ככל שיחפצו בכך וככל שיהיה בכך צורך, להעלות בהליך ערעורי את השגותיהם על ההחלטה מיום 2.9.2022. ואולם, כפי שהובהר לא אחת בפסיקה, טענות "ערעוריות" מעין אלו אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, והליכי פסלות אינם אפיק חלופי לדיון בטענות שנדחו בהליכי ערעור (ע"א 6140/22 פרסונל יזמות מ.ל. בע"מ נ' פנחסי‏, פסקה 9 (3.11.2022); ע"א 3652/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 (23.8.2022)). הערעור נדחה, אפוא, ועמו נדחית בקשת המערערים לעיכוב ההליך המתנהל בפני המותב. משלא נתבקשה תשובה לערעור, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ה' בכסלו התשפ"ג (‏29.11.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22078170_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1