פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 7810/17 בבית המשפט העליון ע"א 7810/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום 02.10.2017 בתיק תמ"ש 38731-02-17 שניתן על ידי כב' השופטת מ' לוי בשם המערערת: עו"ד אברהם עזריאלנט פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת מ' לוי), מיום 2.10.2017 בתלה"מ 38731-02-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. בין בעלי הדין, בני זוג שיחסיהם עלו על שרטון, מתנהלת תביעה לפירוק שיתוף ולאיזון משאבים בין היתר בנוגע לחברה משותפת שלהם המנוהלת על ידי המשיב. בעקבות מספר החלטות שנתן בית המשפט הגישה המערערת בקשה לפסילתו מלהמשיך לדון בעניינה בטענה לחשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות וקבע כי מתן החלטות שאינן לשביעות רצונה של המערערת (או בא-כוחה) אינה יכולה לשמש בסיס לפסילת שופט וכי פתוחה בפני המערערת הדרך להשיג עליהן. לגופן של הטענות, ציין בית המשפט כי דחה את בקשת המערערת לחתום על פסיקתא מכיוון שניתן לאשר פסיקתה המבוססת על החלטה שיפוטית או כאשר נוסחה מוסכם על ידי הצדדים ולא כשמדובר בבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, כפי שביקשה המערערת. אשר לטענת המערערת כי בית המשפט פסק נגדה כשהורה לצדדים לא להגיש בקשות טרם פנייה ישירה לבא-כח הצד שכנגד, ציין בית המשפט כי החלטה זו לא ניתנה נגד המערערת אלא כלפי שני הצדדים במידה שווה וכי "מדובר בהוראה שגרתית הבאה למנוע ריבוי בקשות מקום בו ניתן ליישב את המחלוקת בשיחה מקדימה קצרה בין ב"כ הצדדים". אשר לטרוניית המערערת כי בית המשפט לא עיכב את ביצוען של שלוש החלטות שנתן אף שהוגשה עליהן בקשת רשות ערעור, ציין בית המשפט כי הסמכות לעכב את הביצוע נתונה לערכאת הערעור. בית המשפט הוסיף ונתן הנחיות לגבי הליך גילוי מסמכים וקבע את התיק לקדם משפט ליום 11.1.2018. 3. בערעור דנן שבה המערערת וטוענת כי קם חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט נוכח גיבוש דעתו של בית המשפט לגבי תוצאת המשפט. המערערת משיגה על אי מתן החלטה לגבי צו גילוי מסמכים, על אי חתימה על הפסיקתות שהגישה, על זהות האקטואר שמונה לשם הערכת הנכסים ועל דחיית בקשתה להחליפו תוך חיובה בהוצאות. לטענת המערערת, בית המשפט גיבש דעתו באשר למומחיות האקטואר עוד בטרם שזה חיווה כלל את דעתו. לגישת המערערת, יש צורך במומחה להערכת חברות וביקורת חקירתית והיא מוסיפה וטוענת כי תוצאת המשפט ידועה מראש וכי זכויותיה יקופחו באופן קיצוני. לטענתה, החלטות בית המשפט סייעו למשיב למשוך זמן, לעכב את ההליכים ואת מסירת הנתונים על מנת להמשיך ולבצע העלמות בחברה. המערערת משיגה על חיובה בהוצאות, בין היתר, בעקבות הגשת צו לגילוי מסמכים (הוצאות שבוטלו בהסכמה בבית המשפט המחוזי) ומוסיפה כי ההליך מתנהל בחוסר שקיפות, שכן היא אינה מקבלת את נתוני החברה ובית המשפט נותן לכך יד. לדברי המערערת, החלטות בית המשפט גרמו לה נזק ו"למען נראות פני הצדק ולמען עשיית הצדק" היא מבקשת לקבל את הערעור. 4. דין הערעור להידחות. לא מצאתי כי יש בהתנהלות בית המשפט ובהחלטותיו כדי להצביע על חשש למשוא פנים כלפי המערערת (השוו: ע"א 7843/17 פלוני נ' פלונית (23.10.2017)). אדרבה, מהחלטות בית המשפט עולה כי הוא מבקש לייעל את ההליך במטרה לנסות וליישב את המחלוקת בהידברות מבלי שיהא צורך בהכרעה שיפוטית. יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט וכי בניהול המשפט הוא ממלא את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה (ע"א 6167/17 כנען נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (15.8.2017)). כך נעשה ובוודאי ייעשה גם במקרה דנן. לכך יש להוסיף כי החלטות דיוניות, כשלעצמן, אינן מהוות עילת פסלות אלא במקרים נדירים וחריגים ועל הטוען טענת פסלות להראות כי יש בהחלטה שניתנה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006) (להלן: מרזל)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים ונדירים ומקומן של השגות המערערת בהליכי ערעור ולא בערעור פסלות (השוו: ע"א 4457/17 סבן נ' שי שלמה רכב בע"מ (19.6.2017)). לבסוף ובכל הנוגע לטרונייתה של המערערת לגבי פסיקת ההוצאות יצוין כי "כלל ידוע הוא כי פסיקת הוצאות היא בשיקול דעת הערכאה השיפוטית. אין בפסיקת הוצאות כדי לקיים את הדרישה של חשש ממשי למשוא פנים מצד היושב בדין" (ע"א 2699/16 חאג' נ' אלחאג' (8.5.2016)). הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בחשון התשע"ח (‏1.11.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17078100_V01.doc אה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il