אריק זמיר נ. אגף המכס והמע"מ מחוז ירושלים

החלטה בתיק בג"ץ 781/07 בבית המשפט העליון בג"ץ 781/07 - א' בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת ס' ג'ובראן העותר: אריק זמיר נ ג ד המשיבים: 1. אגף המכס והמע"מ מחוז ירושלים 2. בית המשפט השלום בירושלים כב' השופטת רבקה פרידמן - פלדמן עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד ר' המבורגר פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. כנגד העותר הוגש בשנת 2001 כתב אישום בעבירות מס. ביום 1.3.06 בעת דיון שהתקיים בעניין בבית משפט השלום בירושלים הודיע בא-כוח העותר כי הוא מחליף את סניגורו הקודם של העותר וכי העותר לא התייצב לדיון בשל מחלה. בית המשפט נתן את החלטתו לפיה העותר מתחמק מלהגיע לדיונים והובהר לו בישיבה הקודמת כי הישיבה הבאה תתקיים גם בהעדרו. בנסיבות אלו הורה בית המשפט על קיום ישיבת ההוכחות ושמיעת עדים ללא נוכחות העותר. בדיון שהתקיים ביום 5.3.06 טען בא-כוח העותר כי לא קיבל לידיו את חומר החקירה. באת-כוח המאשימה טענה כי כל חומר החקירה הועמד לרשות הסנגור. בית המשפט החליט "לפנים משורת הדין" לדחות את הדיון ליום 13.3.06. ביום 13.3.06 שוב לא התייצב העותר לדיון ובא כוח העותר טען בשנית כי לא נמסר לו כל חומר החקירה. בית המשפט החליט כי אין מקום לדחות את הדיון פעם נוספת, כי היה ידוע לבא-כוח העותר שחומר החקירה מצוי במשרדי מע"מ וכי היה לו די והותר זמן לבוא ולצלמו. ביום 15.6.06 הגיש העותר ערר לבית המשפט המחוזי מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ). ביום 3.10.06 ניתנה הכרעת דין מרשיעה בעניינו של העותר בבית משפט השלום, וזאת עוד בטרם ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בערר. ביום 27.12.06 ניתנה ההחלטה בערר שהוגש. בית המשפט המחוזי ציין כי היה על העותר לפנות עוד בשנת 2001 אם סבר כי לא מומשה זכות העיון שלו. כן העיר בית המשפט המחוזי כי היה מקום כי בית משפט השלום ימתין עד לסיום הדיון בערר בטרם הוא נותן את הכרעת דינו. מכל מקום, משניתנה הכרעת הדין, נקבע כי ממילא אין לבית המשפט סמכות בדן יחיד לבטל את הכרעת הדין שניתנה, ולפיכך לעותר שמורה הזכות להעלות את טענותיו בעניין זכות העיון במסגרת הערעור שיוגש על פסק דינו של בית משפט השלום. 2. העותר מבקש כי נורה על ביטולן של שתי החלטות שניתנו על ידי בית משפט השלום, ביום 1.3.06 וביום 13.3.06, וכן כי נורה על ביטול הכרעת הדין שניתנה בטרם ניתנה ההחלטה בערר. העותר טוען לפגיעה בזכות העיון הקבועה בסעיף 74 לחסד"פ. פגיעה זו הובילה לטענתו לפגיעה בזכותו להליך הוגן ולעיוות דין. העותר טוען כי משפעל בית משפט השלום בניגוד לסעיף 74 לחסד"פ הרי שפעל בחוסר סמכות, ולפיכך הסמכות לדון בעתירה נתונה לבית משפט זה. 3. דין העתירה להידחות. הטענות שמעלה העותר מקומן בבית המשפט הפלילי הדן בתיק ואחר כך אם הוא מוצא לנכון במסגרת ערכאת הערעור על טענות מהסוג שמעלה העותר אמר הנשיא שמגר את הדברים הבאים: "טענות דיוניות לסוגיהן, המועלות לפני ערכאת השיפוט הפלילית ושהן בתחום הכרעתה, אינן נדונות בבית המשפט הגבוה לצדק, אלא - אם יש מקום וצורך בכך - לפני ערכאת הערעור, המעבירה פסק- דינו של בית המשפט הדן בעניין פלילי תחת שבט הביקורת, והוא כל עוד לא נקבע אחרת על-פי הוראותיו של החוק החרות. ... סיכומו של דבר, אם ניתנה החלטה במסגרת הליכים פליליים, ובעל דין סבור שבטעות יסודה, שמורה לו הזכות לכלול טענה זו בערעור על הכרעת הדין, אם יוגש. אין לו זכות מקבילה לפנות לבית-משפט זה בשבתו כבית- משפט גבוה לצדק בעניין של סדר דין, ובית המשפט לא יתערב בכגון דא ולא יאמץ לעצמו את תפקידה של ערכאת הערעור בהליכים פליליים" (בג"ץ 398/83 אביטן נ' הרכב שלושה שופטים, פ"ד לז(3) 467 (1983)). אמנם לכלל זה ישנם חריגים, אך חריגים אלו נדירים הם ומתעוררים, למשל, במקרים של העדר סמכות, במקרים בהם מתגלה שרירות בתחום שהוא מנהלי טהור או במקרים בהם מעלה העתירה לדיון נושא עקרוני בעל השלכות רחבות טווח ובנסיבות בהן דחייתה של העתירה תגרום לנזק בלתי הפיך שלא יהא ניתן לתיקון באמצעות ערעור על פסק הדין הסופי (ראו בג"ץ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע, תק-על 2006(4) 138). המקרה דנן אינו נופל לגדרם של חריגים אלו. אין בידי לקבל את טענתו של העותר כי בית משפט השלום פעל בחוסר סמכות בהחלטותיו ובמתן הכרעת הדין. העותר יכול להעלות את טענותיו בעניין זה ובעניינים אחרים במסגרת הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, ולפיכך אין מקום להתערבותו של בית משפט זה כבית משפט גבוה לצדק. העתירה נדחית. ניתנה היום, כ' בשבט תשס"ז (8.2.07). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07007810_B02.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il