פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7799/02
טרם נותח

משה אהרוני נ. בית הדין הארצי לעבודה

תאריך פרסום 11/12/2002 (לפני 8546 ימים)
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7799/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7799/02
טרם נותח

משה אהרוני נ. בית הדין הארצי לעבודה

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 7799/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7799/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס העותר: משה אהרוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד דן לפידור בשם המשיב 2: עו"ד עירית אלטשולר פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. העותר עבד בחברה כלשהי במשך תקופה של קרוב ל-20 שנים. במרבית התקופה האמורה הוא שימש כמנהל הכללי של החברה. ביום 29.3.89 החליטה מועצת המנהלים של החברה על פיטוריו לאלתר של העותר. העותר נקט הליכים לביטול פיטוריו בבית הדין לעבודה. דרכו לא צלחה וההליכים הסתיימו בפני המשיב 1 ביום 17.6.96. בצד הליכים אלה הגיש העותר תביעה לבית משפט השלום נגד יושב ראש מועצת המנהלים של החברה שהייתה מעבידתו. באותה תביעה נטען, כי הנתבע הביא לפיטוריו של העותר בדרכי מרמה. העותר ייצג את עצמו בבית משפט השלום. בעת הדיון בבית המשפט ביום 22.7.91 נחקר המערער בחקירה נגדית. הוא נמצא אותה עת במתח רב. לקראת סיומו של הדיון חש המערער ברע, הוא נלקח לבית חולים ושם נקבע כי לקה באוטם שריר הלב. העותר הגיש תביעה נוספת לבית הדין לעבודה והפעם נגד המשיב 2. הוא ביקש להכיר באוטם בו לקה כתאונת עבודה. הן הערכאה הראשונה והן המשיב 1 דחו את טענותיו. הכרעתו של המשיב 1 נפלה ברוב דעות. על כך העתירה שבפנינו. 2. על מנת להכניס את העתירה תחת כנפי הביקורת של בית משפט זה, טוען העותר כנגד אמירות בפסק דין של הרוב בהן נאמר, כי מי שלא היה עובד בעת קרות התאונה אינו יכול להחשב כעובד המבוטח בביטוח נפגעי עבודה. על פי השקפתו של העותר, קביעה כאמור הינה בעלת אופי עקרוני והיא מגלה על פניה טעות משפטית מהותית. מוכנים אנו להניח, כי קיימות סיטואציות בהן מקרה שארע לאחר סיום יחסי עבודה יחשב כתאונת עבודה. עם זאת, ברור שלא כל ארוע שניתן לקשר אותו באופן נסיבתי כלשהו ליחסי עבודה שנתקיימו בעבר ייחשב כתאונת עבודה. נתון מרכזי שיש לקחת אותו בחשבון לעניין זה הוא משך הזמן שחלף בין המועד בו נסתיימו יחסי העבודה לבין הארוע. נקודה זו באשר לסמיכות הזמנים חזרה ועלתה בפסק דינו של המשיב 1, ודומה שהיא שימשה כבסיס העיקרי לתוצאה אליה הגיע הרוב במשיב 1. ראוי לזכור, כי חלפו למעלה משנתיים מעת פיטוריו של העותר ועד לארוע המצער שקרה לו. מאחר שהנקודה המרכזית נוגעת לסמיכות הזמנים, שהינה בעיקרה שאלה של דרגה ויישום, אין המקרה הנדון מצדיק התערבות של בית משפט זה (ראו: בג"ץ 1262/94 זילברשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מח(4) 837, 853-852). 3. העתירה נדחית איפוא על הסף. ניתן היום, ז' בטבת תשס"ג (12.12.02). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02077990_S03.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית חכ/ בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il