פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7794/08

עו"ד מירי טל נ. ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישרא

העותרת ביקשה לבטל החלטה על איחוד ערעורים משמעתיים בעניינה בבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 22/09/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7794/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדרי דין משמעתיים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לבטל החלטה על איחוד ערעורים משמעתיים בעניינה בבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7794/08

עו"ד מירי טל נ. ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישרא

העותרת ביקשה לבטל החלטה על איחוד ערעורים משמעתיים בעניינה בבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

עורכת דין הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לאחד את הדיון בשישה ערעורים שהוגשו בעניינה. העותרת טענה כי האיחוד נעשה ללא סמכות ופוגע בזכותה להליך הוגן. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בקובעו כי העותרת לא מיצתה את ההליכים העומדים לרשותה בתוך בית הדין המשמעתי עצמו. בנוסף, ציין בית המשפט כי אין פגם עקרוני בכך שמותב אחד ידון בכל ההליכים בעניינו של נאשם אחד, שכן הדבר תורם ליעילות הדיונית ולעשיית צדק.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עו"ד מירי טל

נתבעים

  • ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל
  • עו"ד אליקים הררי - ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל
  • ועד מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת לא מיצתה הליכים מנהליים לפני פנייה לבג"ץ.
  • אין מניעה שמותב אחד ידון בכל הערעורים בעניינו של נאשם אחד.
  • איחוד הדיונים תורם ליעילות ההליך ולעשיית צדק.
טיעוני ההגנה
  • איחוד הערעורים נעשה ללא החלטה כדין של נשיאות בית הדין.
  • איחוד הדיונים בפועל ללא סמכות פוגע בזכות להליך הוגן.
  • דיון בכל הערעורים בפני מותב זהה פוגע בזכותה של העותרת להליך הוגן.
מחלוקות עובדתיות
  • האם זימון הערעורים לאותו מועד מהווה איחוד הליכים בפועל.
  • האם ניתנה החלטה כדין על איחוד הערעורים.

תגיות נושא

  • לשכת עורכי הדין
  • דין משמעתי
  • מיצוי הליכים
  • סדרי דין

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7794/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7794/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרת: עו"ד מירי טל נ ג ד המשיבים: 1. ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל 2. עו"ד אליקים הררי - ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל 3. ועד מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד ניר פלסר בשם המשיב 3: עו"ד עמוס ויצמן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה בפנינו הוא בבקשת העותרת, כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל איחוד הערעורים בעניינה של העותרת לפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: המשיב 1). במסגרת העתירה מבקשת העותרת צו ביניים, לפיו יעוכב הדיון בפני המשיב 1 עד למתן החלטה בעתירה. כפי שעולה מהעתירה, העותרת הינה עורכת דין אשר הועמדה לדין בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו בשלושה תיקים (בד"מ 12/06, בד"מ 2/07 ובד"מ 19/07). על הרשעותיה ועל חומרת העונש שנגזר עליה בחלק מההליכים דנן ערערה העותרת למשיב 1. במקביל, ערער ועד מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל (להלן: המשיב 3) על זיכויה החלקי של העותרת ועל קלות עונשה בהליכים בהם הורשעה. מהתכתבות בין העותרת ובין המזכירות של המשיב 1 עלה כי בהתאם להוראת עו"ד אליקים הררי, אב בית דין של המשיב 1 (להלן: המשיב 2), זומנו הצדדים לששת הערעורים בעניינה של העותרת לאותו מועד ובאותה שעה, אך לא התקבלה החלטה כי יידונו במאוחד בו זמנית. לטענת העותרת, לפי סעיף 60 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים) התשכ"ב-1962 (להלן: כללי סדרי הדין), המשיב 1 רשאי לאחד ערעורים הנוגעים לאותו עניין רק על פי החלטה של נשיאות בית הדין, החלטה שלא ניתנה במקרה זה. לטענתה, זימונם של הצדדים בכלל ההליכים לאותו זמן ומועד מהווה איחוד בפועל של הערעורים על ידי המשיב 2, החלטה הלוקה בחוסר סמכות. בנוסף, טוענת העותרת כי אף אם לא יידונו הערעורים בו זמנית אלא אחד אחרי השני, העובדה שכולם יידונו לפני מותב זהה פוגעת בזכותה להליך הוגן בכל הליך ערעור העומד בפני עצמו. מנגד טוענים המשיבים כי משקבעה נשיאות בית הדין שאותו מותב ישב בששת הערעורים הנוגעים לעותרת, אין כל מניעה שאותו מותב יידון במאוחד בכלל הערעורים, ואין הדבר מעורר חשש של משוא פנים כלפי הצדדים. מכל מקום טוענים המשיבים כי עצם קביעת הערעורים לאותו מועד אינה מעידה על איחוד הליכים, החלטה שיכול ותתקבל בדיון לאחר שמיעת הצדדים. לפיכך, עובר לפניית העותרת לבית משפט זה עליה למצות את כלל ההליכים המשפטיים העומדים לרשותה ולהעלות את טענותיה לפני המשיב 1 במהלך הדיון בעניינה. דין העתירה להידחות על הסף, שכן הלכה היא, כי בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית משפט זה, עליו למצות את ההליכים המנהליים העומדים לרשותו (ראו בג"צ 7123/05 אנה פרסניאקוב נ' משרד הפנים (לא פורסם, 7.11.2005)). בענייננו, העותרת פנתה לבית המשפט בטרם נקטה באפשרויות העומדות לרשותה להשיג על החלטת המשיב 1, אשר לפי גרסתה החליט על איחוד הערעורים בעניינה, קרי העלאת הטענה לפני המותב הדן בעניינה, בפתח הדיון או על דרך הגשת בקשה למשיב 1. מעבר לדרוש יצוין, כי בית משפט זה כבר עמד על כך שלמען יעילות ההליכים ועשיית משפט צדק בין בעלי דין, ניתן לדון במקשה אחת בכל ההליכים התלויים ועומדים בעניינו של נאשם בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין: "...עיקר הדברים הוא שעתה יידרש בית-הדין הארצי, על-פי המלצתנו, לדון בצוותא-חדא בכל ההליכים התלויים ועומדים לפניו, לרבות בענייננו הנוכחי. לאחר אותו דיון, ואם יעלה הדבר בקנה אחד עם סוג ההליכים, יגזור בית-הדין את גזר-דינו של המשיב בכל ההליכים כולם, לרבות בהליך הנוכחי. סדר זה לעבודה ייעל את ההליכים ויחסוך זמן ניכר לכל הצדדים המעורבים." (ראו על"ע 11221/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד ישראל בלום (לא פורסם, 14.2.2005)). ובמקום אחר צוין: "נמליץ לפני בית-הדין הארצי למשמעת, כי אותו הרכב עצמו יידרש לכל ההליכים שהזכרנו למעלה, ובנוסף להם לגזר-הדין בענייננו-שלנו. בסופו של ההליך, אפוא, ייתן בית-הדין הארצי את דעתו על העונש הראוי שיש להשית על המערער - אם יחליט להשית עונש - בתיתו דעתו לכל ארבעת ההליכים ולאצילתם אהדדי. כך תושג יעילות בהליכים, כך ייעשה צדק". (ראו על"ע 11571/04 עו"ד יונתן בסקט נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל (לא פורסם, 14.2.2005)). יוצא אפוא, כי אין פגם בעצם קביעת סדר יומו של המשיב 1 כך שכלל הערעורים בעניינה של העותרת יידונו בפני אותו מותב, ובאותו מועד. כפי שציינתי לעיל, לעותרת פתוחה הדרך להשיג על סדר יומו של המשיב 1, לצורך הגנה על זכויותיה. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, כ"ב באלול התשס"ח (22.9.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08077940_H03.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il