פלוני נ. משרד החינוך

7 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7773/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון העותרות: 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד המשיב: משרד החינוך עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרות: עו"ד עידו בלום בשם המשיב: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין השופט נ' סולברג: על אקסטרני, אינטרני, ומה שביניהם. עניינה של העתירה, בקשת העותרת 1 – נערה כבת 16 הלומדת במסגרת אקסטרנית – כי משרד החינוך יכיר בלימודיה האקדמיים המתוכננים, באוניברסיטה הפתוחה, כחלופה לבחינות הבגרות, לרבות קבלת ציון 'בונוס', כפי שנעשה לגבי תלמידים שהתקבלו לתכנית 'אקדמיה בתיכון', הפועלת במסגרת החינוך האינטרני. במהלך שנת הלימודים התש"ף, החלה העותרת ללמוד בבית-ספר תיכון אינטרני. בחלוף מספר חודשים ביקשה לעבור למסלול אקסטרני. בקשת העותרת אושרה ביום 16.1.2020, ומאותה עת ואילך לא נמנתה עוד על תלמידי בית-הספר. אמנם, סעיף 4(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, קובע כי "הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סביר במוסד חינוכי מוכר". עם זאת, סעיף 5 לחוק, מאפשר לשר החינוך להעניק פטור מחובה זו, בין היתר אם התבקש לעשות כן, לטובת המשך לימודים עצמאיים, ועריכת בחינות הבגרות במסלול אקסטרני. כעולה מהעתירה, במהלך חודש אוגוסט 2020 ביקשה העותרת להרשם ללימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה, משום שסברה כי הלימודים הללו יהוו תחליף לבחינות הבגרות במקצועות מסויימים, ויזכו אותה בנקודות 'בונוס'. דא עקא, ביום 9.9.2020 שוחחה אמה של העותרת (היא העותרת 2), עם יועצת הלימודים באוניברסיטה הפתוחה, וזו הבהירה לה, כי אמנם, העותרת רשאית ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, ככל אשר תאווה נפשה, אך למיטב ידיעתה, לימודים אקדמיים של תלמידים אקסטרניים, אינם מוכרים על-ידי משרד החינוך; לא כתחליף לבחינות הבגרות, ולא לנקודות 'בונוס'. היועצת הבהירה, כי לפי הידוע לה, אפשרות זו קיימת רק לתלמידים הפונים ללימודים אקדמיים, אגב לימודם במסגרת האינטרנית. בו ביום, פנתה אמה של העותרת (העותרת 2) בדואר אלקטרוני, לממונָה על תכניות יחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים, במינהל הפדגוגי של משרד החינוך, וביקשה לברר האם יש ממש בדברי היועצת. הממונה השיבה, כי תכנית 'אקדמיה בתיכון', המכירה בלימודים אקדמיים, בכל הקשור לבחינות הבגרות, מיועדת לתלמידים הלומדים במסגרת האינטרנית בלבד. בהתכתבות נוספת עם הממונה, ביקשה האֵם לקבל "הסבר הגיוני לאפליה" בין תלמידים אקסטרניים לאינטרניים, ונענתה כי התכנית האמורה מוגדרת כתכנית בית-ספרית, וככזו, מיועדת רק לתלמידים הלומדים במסגרת בית-הספר; קרי, תלמידים במסלול האינטרני. בחודש ספטמבר 2020, נשלחה פנייה נוספת בעניינה של העותרת, הפעם מטעם תכנית רדיו. במענה מפורט שמסר מנהל האגף למחוננים ומצטיינים, במינהל הפדגוגי של משרד החינוך, הובהר, כי קיימים הבדלים רבים בין תלמידים הניגשים לבחינות הבגרות במתכונת אינטרנית, לבין תלמידים הניגשים אליה במתכונת האקסטרנית. לדברי מנהל האגף, אין מדובר בקבוצות בעלות מאפיינים דומים, שניתן להשליך מהאחת אל רעותה. בהקשר זה צוין, בין היתר, כי תכנית 'אקדמיה בתיכון' מקבלת לשורותיה רק תלמידים שהומלצו על-ידי בית-הספר, לאחר יעוץ והכוונה שוטפים, כדי למנוע פגיעה במתכונת הלימודים הרגילה, ולהימנע מנשירה בעתיד. כמו כן, הדבר נעשה בד בבד עם ליווי פדגוגי מתאים, של מורים אשר הוכשרו לדבר ומתוקצבים על-ידי משרד החינוך. תנאים אלו, כך טען מנהל האגף, חלים על תלמידים הלומדים במסגרת בית-ספרית בלבד. לעומת זאת, הלימוד במסגרת אקסטרנית, אינו כולל מעורבות או מימון של משרד החינוך, ולא את המעטפת האמורה. משכך, הלימוד במתכונת זו אינו מתאים להשתתפות בתכנית, משום שאינו מספק מענה לצרכים הללו. ביום 21.10.2020 שבו העותרות ופנו למשרד החינוך, הפעם באמצעות בא-כוחן, וטענו, שוב, לקיומה של "אפלייה פסולה בין נבחנים אקסטרניים לבין נבחנים אינטרניים". נוכח רצונה של העותרת להרשם לשנת הלימודים האקדמית שהחלה זמן קצר קודם לכן, התבקש כי ינתן מענה לפנייה עד ליום 1.11.2020. סמוך לאחר מכן – ביום 10.11.2020 – כ-20 ימים בלבד לאחר משלוח הפנייה, ומשעדיין לא ניתן מענה, הוגשה העתירה שלפנַי. העותרות טוענות, כי הנימוקים שניתנו עד למועד הגשת העתירה, כלליים וסתמיים, ואין בכוחם להתיר הפליה פסולה בין תלמידים אקסטרניים לבין תלמידים אינטרניים. לדבריהן, משרד החינוך לא הצביע על שוני רלבנטי, אשר עשוי להצדיק יחס שונה, לשווים. לשיטתן: את שלב המיון, האיתור וההמלצה, ניתן להשלים בחטיבת הביניים, ובהמשך, ככל שנדרש, גם על-ידי המוסד האקדמי, אין הכרח לעשותו דווקא בבית-הספר התיכון; הצורך הנטען בליווי פדגוגי, כדי למנוע פגיעה במתכונת הלימודים הרגילה, כלל אינו רלבנטי לתלמידים אקסטרניים; זאת ועוד, לא ראוי למנוע, באופן שרירותי, מתלמידים אקסטרניים להשתתף בתכנית, רק בשל החשש מפני נשירתם בעתיד ממתכונת הלימודים האקדמיים. במסגרת העתירה התבקש לקיים בה דיון דחוף, בטענה כי על העותרת לדעת בהקדם אם תוכל להרשם ללימודים אקדמיים, שיבואו חלף בחינות הבגרות לסמסטר הקרוב. בהקשר זה צוין, כי תקופת ההרשמה לסמסטר ב' תסתיים ביום 29.12.2020, וכי ההרשמה המאוחרת תסתיים ביום 12.2.2021 [במאמר מוסגר: בתגובת העותרות לבקשות ארכה מטעם משרד החינוך, וכך גם בבקשתן להגיש תשובה לתגובה המקדמית, טענו העותרות כי המועד האחרון להרשמה מוקדם יותר מזה שצוין בעתירה, ויחול ביום 31.1.2021]. בתגובה מקדמית מטעם משרד החינוך נטען, כי המדיניות האמורה אינה מהווה הפליה פסולה; מדובר בהבחנה לגיטימית בין קבוצות אוכלוסיה שונות. משכך, נטען כי דין העתירה להידחות, באשר היא אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית. תחילה צוין, כי מדיניות משרד החינוך היא בראש ובראשונה לעודד תלמידים מצטיינים להישאר במערכת החינוך; הן מטעמים לימודיים, הן מטעמים חברתיים. על כן, בהתאם, גם התכנית 'אקדמיה בתיכון', המכירה בלימודים אקדמיים כתחליף מסוים לבחינות בגרות, מטרתה איננה לעודד תלמידים לפרוש מבית-הספר ולפנות ללימודים אקסטרניים, ובכך לקבל פטור מלימודים סדירים, על מנת שיוכלו לקבוע עיתים לעסוק בלימודים אקדמיים. תכנית זו, מופנית דווקא לתלמידים אשר ממשיכים את חוק לימודיהם בתוככי מערכת החינוך, והיא נועדה לחזק את ידם, במסגרת מסלולי הלימוד האינטרניים. כמו כן צוין, כי מאחר שתכנית לימודים זו היא אינטנסיבית ותובענית – נוכח ריבוי הדרישות והמשימות – לבית-הספר תפקיד חשוב ומרכזי באיתור תלמידים מצטיינים מתאימים, ובמתן מעטפת תומכת, הכוללת ליווי, הכוונה וסיוע לתלמידים; הן בצעדיהם הראשונים, הן במעלה הדרך, אם במישור הלוגיסטי, אם במישור המהותי, ואם במישור הרגשי. בית-הספר גם אחראי ליצור רשת ביטחון הולמת ומערך תמיכה, עבור תלמידים שעוזבים לבסוף את התכנית. בנוסף, באמצעות בית-הספר ניתן לעקוב אחר התקדמות התלמידים, לאתר קשיים מבעוד מועד, ובדרך זו גם לשפר את מערך התכנית, משנה לשנה. מאפיינים אלה ועוד אחרים כמותם, מתקיימים בתלמידי המסלול האינטרני בלבד, ואינם רלבנטיים לתלמידי המסלול האקסטרני, אשר פרשו ממערכת החינוך. בהתייחס להענקת 'בונוס' למשתתפי התכנית, הוסבר כי דרך חישוב הציון הסופי של בחינות הבגרות, לנבחנים אקסטרניים ולנבחנים אינטרניים, אינה זהה. הציון הסופי של הנבחן האקסטרני נקבע על-פי ניקוד בחינות הבגרות בלבד; לעומת זאת, ציון הבגרות הסופי של הנבחן האינטרני, נקבע לאחר שקלול הניקוד בבחינות הבגרות, יחד עם הציון המסכם השנתי שניתן על-ידי בית-הספר (הציון הבית-ספרי נקבע לפי הישגי התלמיד בשנת הלימודים החולפת, בבחינות, בעבודות, ובמטלות הנוספות שנדרש לבצע במהלך השנה). מאחר שהציון שניתן בקורסים האקדמיים אינו משוקלל עם ציוני בית-הספר, הוחלט לקבוע כי יתווספו לו נקודות 'בונוס', וכך להשוות בין תלמידים הלומדים לבחינות בגרות 'רגילות', לבין תלמידים המשלבים לימודים אקדמיים, במסגרת התכנית. השוואה זו, כך סבור משרד החינוך, תפיג את חששם של התלמידים, שמא הציון הסופי שישיגו במסגרת התכנית, יהא נמוך מזה שיושג במסלול הבגרויות הרגיל. טעם נוסף בדבר, נוגע לכך שהתלמידים המשתתפים בתכנית נדרשים לחלק את זמנם בין הלימודים הרגילים של בית-הספר, לבין הלימודים האקדמיים (שהם קשים יותר, וברמה גבוהה יותר). משרד החינוך טוען אפוא כי לא בכדי ניתן ה'בונוס' דווקא לתלמידים מן המסלול האינטרני, ולא לאלה הנמנים על המסלול האקסטרני, אשר כך או כך, ציון הבגרות הסופי שלהם נקבע על-פי ניקוד בחינות הבגרות בלבד, ללא שקלול של פרמטרים נוספים. בעקבות הגשת התגובה המקדמית, שבו העותרות וביקשו לקבוע את העתירה לדיון דחוף, ובמקביל ביקשו להשיב לתגובה המקדמית באופן תמציתי בכתב. אפשרתי לעותרות להגיש תשובה קצרה בכתב, כמבוקש על-ידן. בתשובת העותרות נטען, בין היתר, כי הצורך להעניק מעטפת תומכת למשתתפי התכנית, על-ידי בית-הספר, אינו נובע אלא מן העובדה כי מדובר בתלמידים אינטרניים, הנדרשים לשלב בין לימודיהם הסדירים, ללימודים האקדמיים. מכך נובע הצורך באיתור התלמידים המתאימים; במתן כלי עזר שיסייעו להם לשלב בין חובות בית-הספר לחובות האקדמיות; ובהענקת תמיכה שוטפת, על מנת למנוע נשירה. כל אלה, כך נטען, אינם מתקיימים בתלמידים האקסטרניים, אשר יכולים להשקיע את עיקר זמנם ומרצם בלימודים האקדמיים. על כן, אין הנדון דומה לראיה. עוד נטען, כי המדיניות שהציג משרד החינוך, שלפיה התכנית נועדה למסלול האינטרני בלבד, כדי לעודד המשך לימודים במסגרת הבית-ספרית, פוגעת בשוויון בין התלמידים, מבלי לעמוד באמות המידה החוקתיות. מדיניות זו, טוענות העותרות, עולה כדי "שיקולים זרים מובהקים". לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובה המקדמית, ובנספחים שצורפו להן, וכן בתשובת העותרות, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית, אף מבלי שנדרש לקיים בה דיון בעל-פה. כאמור, טענתן העיקרית של העותרות היא, כי קיימת הפליה בין נבחנים אקסטרניים לאינטרניים, ללא הצדקה. לדבריהן, הגם שמדובר בקבוצות יחוס זהות, קבע משרד החינוך, באופן שרירותי, כי האפשרות להצטרף לתכנית 'אקדמיה בתיכון' נתונה לתלמידי המסלול האינטרני בלבד, וחסומה מפני תלמידי המסלול האקסטרני. דא עקא, כפי שפורט בהרחבה בתגובה המקדמית מטעם משרד החינוך, קיימים שיקולים מקצועיים-חינוכיים אשר מצדיקים לפתוח אפשרות זו לתלמידי המסלול האינטרני בלבד, באשר מדיניות משרד החינוך היא לתמרץ המשך לימודים במסגרת הבית-ספרית, ולא מחוצה לה. שיקול זה, שלא כטענת העותרות, איננו שיקול זר. משרד החינוך רשאי להביא בחשבון, ולנטרל מראש, הטיות שעשויות להיגרם מתכנית זו או אחרת, ואינן תואמות את משנתו המקצועית. בעניין שעל הפרק, סבור משרד החינוך, כי פתיחת התכנית לכלל התלמידים, בהם תלמידים אקסטרניים, עשויה לעודד תלמידים מצטיינים לפרוש מבית-הספר, לטובת לימודים אקדמיים עצמאיים, שיבואו, בחלקם, חלף בחינות הבגרות. עניין זה אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות שאותה מוביל משרד החינוך. בהקשר זה ראוי להזכיר את הכלל שקבע המחוקק, שלפיו, חובת הלימודים – תתקיים במסגרת בית-ספר; החריג לו – קבלת פטור ויציאה ללימודים עצמאיים. מעבר לכך, וזה עיקר. קיימים פערים של ממש בין המסלולים השונים, על כן, אין מקום להשוואה ביניהם. בין היתר ציין משרד החינוך, כי במסלול האינטרני ניתן לאתר את התלמידים המצטיינים המתאימים לתכנית, באמצעות בית-הספר, ללוותם ולהושיט להם סיוע, תמיכה ועידוד, כפי הנדרש. כמו כן, ניתן לבצע מעקב אחר התקדמות, לאתר קשיים, לערוך שיפורים משנה לשנה, ועוד כיוצא באלו דברים. לעומת זאת, במסלול האקסטרני, משעה שבחרו התלמידים לעזוב את בית-הספר, 'אדונים' הם לעצמם, לטוב או למוטב; הם אינם נמנים על תלמידי מערכת החינוך, לא מצויים עוד תחת פיקוח בית-הספר, אינם מלוּוים על-ידי מוריו, ואף אינם ממומנים על-ידי משרד החינוך. במצב דברים זה, לא הפליה בין שווים יש כאן, כי אם הבחנה רלבנטית בין שונים. הטענה כי דווקא המשך הלימודים בבית-הספר, הוא שמחייב את מסגרת הליווי והתמיכה, אין בה ממש. כדברי משרד החינוך בתגובתו, האיתור והליווי דרושים על מנת לוודא שהתלמידים המשתתפים "מסוגלים להתמודד עם העומס והלחץ שעשויים להתלוות ללימודים אקדמיים בגיל צעיר", וכן על מנת שניתן יהיה "לעקוב אחר הישגי התלמידים, לאתר קשיים ולשפר היבטים נדרשים בתכנית בין שנה לשנה באמצעות משובי התלמידים והמורים". הדברים האמורים רלבנטיים לכלל התלמידים; הן האקסטרניים, הן האינטרניים. ברם, המסגרת הבית-ספרית עומדת לרשותם של התלמידים; האינטרניים בלבד. על כן, הוחלט לאפשר רק לתלמידים אלה להשתתף בתכנית. ניתן היה לעצור בנקודה זו: העותרות טענו לקיומה של הפליה; לאחר דרישה וחקירה התברר כי אין הדבר כן, ולפיכך לא קמה עילה להתערבותנו. עם זאת, להנחת הדעת אוסיף, כי גם לגופם של דברים אין מקום להתערבות שיפוטית. הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט לא ישים עצמו בנעלי הרשות, ולא ימיר את שיקול דעתה, בשיקול דעתו-שלו, לבטח כך כאשר בשיקולים מקצועיים עסקינן. בענייננו, הסמכות שניתנה בידי משרד החינוך – רחבה; שיקולים רלבנטיים – נשקלו; שיקולים זרים – לא באו במניין; טענת ההפליה – נבחנה ונשללה. כאמור, משרד החינוך השכיל להציג לפנינו שורה של טעמים מקצועיים-חינוכיים, מפורטים, שמהם עולה בבירור כי רב השונה על הדומה, וכי אין לה לטענת ההפליה על מה שתסמוך. במצב דברים זה, לא קיימת לנו כשופטים, עדיפות על פני גורמי המקצוע, אל לנו להתערב בשיקול דעתם; "אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ" (במדבר א, נב). לא קמה אפוא הצדקה להתערבות שיפוטית במדיניות משרד החינוך, כמבוקש על ידי העותרות. כבר הורה אותנו החכם באדם, "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב, ו); משבחרה העותרת את דרכה, ויש להניח כי שקלה צעדיה קודם לכן, שוברהּ בצידה. לימודים עצמאיים שלא במסגרת בית-ספר – כן; השתייכות למסגרות הפועלות בחסות משרד החינוך על ההטבות שניתנות בהן – לא. התוצאה שאליה הגענו, היא תוצאה משפטית. נקווה שלא יהא בה כדי לרפות את ידיה של העותרת, המצויה בתחילת דרכה האקדמית, ואשר מן העתירה ניכר כי בחרה לפנות למסלול האקסטרני, ממקום של מצוינות והישגיות. נאחל לה הצלחה בהמשך הדרך. אשר על כן, דין העתירה להידחות – והיא נדחית בזאת. "קנאת סופרים תרבה חכמה" (בבלי, בבא בתרא כב, א); בנסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד בשבט התשפ"א (‏27.1.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20077730_O06.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1