אבשלום להב נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 777/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 777/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ת' אור כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס המערער: אבשלום להב נ ג ד המשיבה: כלל חברה לביטוח בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 18/95 שניתן ביום 11.12.01 ע"י כב' השופט ג' קלינג בשם המערער: עו"ד זהר קליר ועו"ד ארנון קליר בשם המשיבה: עו"ד שושנה גלס פסק-דין המשנה לנשיא ת' אור: 1. המערער, יליד 14.4.50, נפגע ביום 6.5.94 בתאונת דרכים. למערער נקבעה נכות כתוצאה מהתאונה בשיעור 81.6%, הכוללת נכות בתחום האורטופדי בשיעור 67.67%, בתחום הפסיכיאטרי בשיעור 30% ובתחום אא"ג בשיעור 19%. בית המשפט קבע את סכום הנזק הכולל שנגרם למערער בסכום של 2,823,380 ש"ח, ממנו הורה לנכות את גימלאות המוסד לביטוח לאומי וכן תשלומים תכופים ששולמו למערער. ערעור המערער הוא הן בנושא הנכות הרפואית שנקבעה לו, הן בגין הסכומים שנפסקו בפרטי הנזק השונים, והן על כך שלא נפסקו לו פיצויים בפרטי נזק אחרים אותם תבע. 2. עיקר חיציו של המערער מופנים כלפי קביעת כושר השתכרותו לולא התאונה. המערער ואחיו עסקו קודם התאונה כקבלנים עצמאיים בביצוע משלוחים עבור "מוניות אביב". לאחר מכן עבר התובע לעבוד כשכיר במוניות "אביב", מקום בו עבד עד התאונה. הסכום שנקבע למערער ככושר השתכרות לולא התאונה הוא בשיעור 14,550 ש"ח לחודש, ולאחר ניכוי מס הכנסה 10,913 ש"ח. הפסד ההשתכרות שנפסק לו היה בשיעור של 993,083 ש"ח מיום התאונה עד מועד פסק הדין, ובשיעור 1,440,516 ש"ח לעתיד. בסך הכל - קרוב ל-2.5 מיליון שקלים. טענתו של המערער היא, שלו היה מסתמך בית המשפט על השתכרותו של המערער משך התקופה של שנה לפני התאונה ולא שלושה החודשים האחרונים בלבד כפי שעשה, היה נקבע לו כושר השתכרות גבוה יותר. לטענתו, כך גם היה ראוי שייעשה. למרות כל הטענות מטעם המערער, הננו סבורים שהסכום שנפסק למערער בפרטי נזק אלה של הפסד השתכרות בעבר והפסד כושר השתכרות בעתיד, הוא על הצד הגבוה. בית המשפט המחוזי היטיב עמו ביותר כשקבע לו הפסד השתכרות מלא כתוצאה מהתאונה, ועל פי נתון זה חושבו פיצוייו. גם אין עילה להתערב במסקנתו בדבר כושר השתכרותו של המערער לולא התאונה. 3. לעומת זאת, יש להתערב בסכומים שנפסקו בשני פרטי נזק אחרים בהם קפץ בית המשפט המחוזי את ידו במידה המצדיקה התערבות. בפרט הנזק של עזרת הזולת נפסק למערער סכום של 30,000 ש"ח, ובפרט הנזק של נסיעות מוגברות עקב נכותו האורטופדית נפסק סכום של 40,000 ש"ח. מקובלת עלינו פסיקתו של בית המשפט בשני פרטים אלה על דרך האומדן. אך לאור הפגיעה והנכות הקשים בתחום האורטופדי, הפיצוי שנפסק למערער בשני פרטי נזק אלה הינו נמוך במידה המצדיקה התערבות. נראה לנו, שהגדלת סכום הפיצויים בשני פרטי נזק אלה בסכום של 200,000 ש"ח למועד פסק דין זה, יהלום את הנסיבות. 4. בכל טענותיו האחרות של המערער, הן אלה המתייחסות לנכויותיו עקב התאונה והן האחרות, לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 5. על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור, במובן זה שלסכום הפיצויים שנפסק למערער יתווסף סכום של 200,000 ש"ח בערכי הכסף היום. כן תשלם המשיבה למערער שכר טרחת עורך דין מחושב על סכום זה בשיעור 13% בתוספת מע"מ. נוכח טענותיו הרבות של המערער בערעור זה אשר נדחו - אין צו להוצאות בערעור. המשנה לנשיא השופט א' ריבלין: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיא ת' אור. ניתן היום, כד' בחשון תשס"ד (19.11.2003). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ /עכב העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02007770_E08.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il