המועצה המקומית כאבול נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 7768/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7768/07 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין העותרים: 1. המועצה המקומית כאבול 2. בוקאעי - ראש המועצה המקומית כאבול נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. בית הדין האזורי למשמעת 3. מוניר ריאן עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ד באלול התשס"ח (24.9.08) בשם העותרים: עו"ד חוסיין מחמיד בשם המשיב 1: עו"ד יוכי גנסין בשם המשיב 3: עו"ד תמר אולמן פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. המשיב 3 הועסק כחשב שכר של העותרת 1, המועצה המקומית כאבול (להלן: המועצה המקומית). ביום 19.3.06 השעה העותר 2, ראש המועצה המקומית כאבול (להלן: ראש המועצה), את המשיב 3 מתפקידו למשך 45 ימים, זאת בשל חשדות שונים שהועלו בנוגע למעשים פליליים שהמשיב 3 ביצע לכאורה. לאחר מכן, פנה ראש המועצה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות (להלן: בית הדין למשמעת) בבקשה להאריך את ההשעיה מכוח הוראת סעיף 20(1)(א) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח-1978 (להלן: חוק הרשויות המקומיות או החוק). בית הדין למשמעת האריך את השעייתו של המשיב 3 מספר פעמים, ובסך הכל לתקופה מצטברת של כ- 17 חודשים. ואולם, בהחלטתו האחרונה של בית הדין המשמעתי, מיום 5.9.07, דחה בית הדין את בקשת ההארכה בקובעו כדלקמן: "...תקופת הארכה זו עומדת להסתיים ושוב הוגשה לבית הדין בקשת הארכה נוספת, כאשר הפעם מצורף אליה מכתב מיום 3.9.07 של עוזרת לפרקליטת מחוז חיפה לב"כ המבקש ובו נאמר כי תיק החקירה של המשיב נבחן היטב בפרקליטות 'ולאחר לימוד מעמיק הוחלט כי בתיק נדרשות השלמות חקירה'; לפיכך, הוחזר התיק למשטרה בצירוף פירוט השלמות החקירה הנדרשות וכשאלה יסתיימו 'ייבחן מחדש המצב הראייתי'. עוד מוסיפה ומציינת עוזרת פרקליטת המחוז בשולי מכתב לב"כ המבקש כי אין היא שותפה להתרשמותו שמדובר בתיק 'סגור' ו'קל להכנה'. מהתפתחות הדברים המפורטת לעיל, אני למד, כי בניגוד להערכה הקודמת של הפרקליטות, ההכרעה בעניינו של המשיב עוד רחוקה מלהתקבל שכן המצב הראייתי בתיק הינו מורכב ובעייתי. אכן, כפי שקבעתי כבר בעבר, העבירות שהמשיב נחשד בביצוען הינן חמורות אולם במצב הדברים הנוכחי כאשר המשיב, העומד בחזקת זכאותו, מושעה זה כבר למעלה מ- 17 חודשים, ומועד ההכרעה בתיקו מי ישורנו, ואף נרמז במכתבה האחרון של הפרקליטות כי לא קיימת נטייה ברורה להגשת כתב אישום נגד המשיב, אינני רואה אפשרות להארכה נוספת של תקופת השעייתו של המשיב ולפיכך אני דוחה את הבקשה". 2. בעקבות החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה ביקשו העותרים להאריך את השעייתו של המשיב 3 מתפקידו כחשב במועצה המקומית. עוד ביקשו הם כי המשיבה – מדינת ישראל באמצעות משרד המשפטים (להלן: המשיבה) – תנמק מדוע לא יוגש כתב אישום פלילי נגד המשיב 3 וכי המשיב 2 – בית הדין המשמעתי – ינמק מדוע לא יאריך את השעייתו של המשיב 3 לתקופה של ששה חודשים נוספים. בנוסף, נתבקש בית משפט זה ליתן סעד ביניים דחוף, ולהורות על המשך השעייתו של המשיב 3 עד שיפסוק לגופו של עניין. בעתירתם פירטו העותרים כי חקירת המשטרה בעניינו של המשיב 3 נסתיימה בתחילת דצמבר 2006. עם השלמת החקירה הועבר התיק לפרקליטות, אולם זו החזירה אותו למשטרה להשלמת חקירה. העותרים טוענים כי כל עוד לא הוחלט שלא להעמיד את המשיב 3 לדין פלילי, הרי שההליך נגדו עומד בעינו, וכי לא יעלה על הדעת כי המשיב 3 יהנה מהעיכוב בהגשת כתב אישום נגדו. אי לכך סבורים הם, כאמור, כי יש להאריך את השעייתו מעבודתו. 3. בית משפט זה הורה למשיבים 1 ו-3 להגיש תגובתם לעתירה ולבקשה לצו ביניים. כמו כן הורה בית המשפט לצדדים להתייחס לשאלת קיומו של סעד חלופי. המשיב 3 סבור כי דין העתירה להידחות על הסף. הוא טוען כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יכול לשמש ערכאת ערעור על החלטת בית הדין למשמעת וכי, מכל מקום, החלטת בית הדין מנומקת ומפורטת ואינה מצדיקה התערבות. יחד עם זאת, מציע המשיב 3 כי העותרים יעבירו אותו לתפקיד חלופי בתקופת הביניים שעד לסיום חקירת המשטרה, בכפוף לשמירת מעמדו ותנאי עבודתו. העותרים בתגובתם ובדיון לפנינו דחו הצעה זו מכל וכל. 4. המשיבה מציינת כי הבקשה למתן צו ביניים אינה עוסקת בשימור מצב קיים, אלא נועדה, למעשה, להפוך את החלטת בית הדין למשמעת שלא להאריך את תקופת השעייתו של המשיב 3. עוד מציינת המשיבה בתגובותיה כי לא היתה צד להליכים שהתקיימו בבית הדין למשמעת, וכי צירופה נתבקש משום ששאלת העמדתו לדין של המשיב 3 בעקבות החקירה נתונה לסמכותה. המשיבה מדגישה כי אין לה עמדה לגופו של עניין באשר להשעיית המשיב 3 וכי החלטתו של בית הדין למשמעת מדברת בעד עצמה. היא מצרפת את תגובת פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) אשר לפיה "...המצב הראייתי הנוכחי בתיק הוא כזה אשר אין בשלב זה מספיק ראיות כדי לבסס כתב אישום, ויתכן שגם לאחר ביצוע השלמות החקירה לא יהיו די ראיות ונחליט על סגירתו". בתגובה עדכנית שהוגשה עובר לדיון בפנינו, צירפה המשיבה מכתב נוסף מאת פרקליטות המחוז, ממנו עולה כי תיק החקירה נשלח חזרה ליחידה החוקרת בצירוף בקשה להשלים באופן דחוף את מלוא פעולות החקירה. מן המכתב עולה כי לאור האמור, טרם הוחלט אם התגבשה תשתית ראייתית מספיקה להגשת כתב אישום. 5. המשיבה עוררה בתגובתה את שאלת הפורום המוסמך והמתאים לדון בעתירה. היא פרטה כי בעבר, לפני תיקון 4 לחוק הרשויות המקומיות, חל על עובד רשות מקומית שנפתחה נגדו חקירה פלילית, סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), לפיו רשאי היה ראש הרשות המקומית, בהיוועצות עם היועץ המשפטי של הרשות, להשעות את העובד. מאחר שהחלטת ההשעיה היתה, למעשה, החלטה של מעביד, ניתן היה להגיש בעניינה תובענה לבית הדין האזורי לעבודה בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. כיום, לאחר תיקון החוק, הסמכות להחליט על השעייתו של עובד רשות מקומית מעבר ל-45 יום מסורה לבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות. בנסיבות אלה, כך מבהירה המשיבה, נוצרה לאקונה, שכן בחוק הרשויות המקומיות לא נקבעה מפורשות ערכאת ערעור על החלטת אב בית הדין למשמעת בעניין אי הארכת השעייתו של עובד רשות מקומית. לאור האמור, סבורה המשיבה כי קיימות שלוש חלופות משפטיות שונות למילוי הלאקונה החקיקתית. על פי החלופה הראשונה, ניתן לראות בהחלטת בית הדין "פסק דין" של בית הדין למשמעת, עליו ניתן לערער בפני שופט של בית המשפט העליון, בהתאם לסעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות; על פי החלופה השניה, מאחר שהחלטה בדבר השעיה מעבר ל-45 יום מותנית בפניית המעביד לבית הדין למשמעת, ניתן לומר כי מן ההיבט המהותי, המאטריה בה עסקינן נותרה בתחום יחסי העבודה, ולפיכך הסמכות לדון בסוגיה נותרה של בית הדין לעבודה; ואילו בהתאם לחלופה השלישית, ככל שהחוק הנוגע בדבר אינו קובע ערכאת ערעור במקרה של הפסקת (או אי הארכת) השעיה על ידי בית הדין למשמעת, הסמכות לדון בכך עשויה להיות של בית המשפט הגבוה לצדק, לפי סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה. 6. בחנו היטב את טענותיהם בכתב של הצדדים והם אף טענו בפנינו. למען שלמות התמונה יצוין כי במהלך הדיון הוצעו למועצה המקומית דרכי פעולה נוספות בהן היא יכולה לנקוט באופן מיידי, בהן העברת המשיב 3 לתפקיד אחר או פתיחה בהליכים משמעתיים נגדו, אולם הצעות אלה נדחו על ידיה. בנסיבות העניין הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות, זאת מבלי שנדרש להכריע בשאלת הפורום המוסמך. מתמונת המצב שתוארה עולה כי המשטרה היא הגורם המעכב את קבלת ההכרעה בעניינו של המשיב 3, שכן התיק הוחזר אליה פעם נוספת להשלמת החקירה. המשטרה כלל אינה צד לעתירה בפנינו. פרקליטות המחוז המטפלת בתיק הבהירה כי אין בו, בשלב זה, ראיות מספיקות לביסוס כתב אישום וכי יתכן שגם לאחר ביצוע השלמות החקירה לא יהיו די ראיות ויוחלט על סגירת התיק. הוברר, מכל מקום, כי אין מדובר בתיק "סגור" ו"קל להכנה". אל מול אינטרס המועצה המקומית שלא להעסיק בין שורותיה עובד החשוד בפלילים, ניצב המשיב 3, שהושעה מעבודתו למשך תקופה ארוכה, שהוארכה מעת לעת, ואשר עניינו רחוק מכלל הכרעה. בנסיבות אלו, החלטתו של בית הדין למשמעת הינה סבירה ומאוזנת ומביאה בחשבון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ואף אנו שוכנענו כי לא ניתן להאריך את השעייתו של המשיב 3 פעם נוספת. אכן מוטב היה שהמשטרה תזדרז להשלים את החקירה וכי הפרקליטות תקבל החלטה – כזו או אחרת – בעניין המשיב 3 ובכך תתבהר אי הוודאות. יחד עם זאת, וכפי שציינו, אין בנסיבות המתוארות כדי להצדיק התערבותנו בהחלטה האמורה. המשנה-לנשיאה השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט א' רובינשטיין: מסכים אני לתוצאה אליה הגיע חברי המשנה לנשיאה. עם זאת לא הייתי כשלעצמי בא חשבון עם העותרת על כך שהמשטרה לא צורפה כצד. לענייננו, ובמערך הסמכויות בתחום האכיפה, די בכך שהמדינה – משרד המשפטים – צורפה כצד. ממילא האחריות להכרעה בעניין כתב אישום נגד המשיב 3, אם לחסד או לשבט, מוטלת על הפרקליטות. מעבר לגופם של דברים אוכל רק להצטרף לעמדת חברי, המפצירה בגורמי האכיפה לסיים את החקירה ואת ההכרעות לגביה – אם הדבר טרם אירע; התמשכות מעין זו שבענייננו היא מן הדברים המעוותים, למרבה הצער, את תדמית רשויות האכיפה בעיני רבים. ולבסוף, לוא נדרשתי להכריע בעניין הפורום להשגה על החלטות אב בית הדין למשמעת, מבין האפשריות שמנתה המדינה, הייתי כשלעצמי נוטה לראות זאת בפרשנות תכליתית בגדרי סעיף 24 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978, שכיום – מאז תיקון מס' 2 בתשס"ח – מפנה את הערעורים לבית המשפט המחוזי; זאת בהתחשב במכלול האמור בתגובת המדינה. אך כפי שציין חברי, לא נדרשנו להכרעה בנושא זה, ותיוותר לעת מצוא. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, כ"ג באדר התשס"ט (19.3.2009). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07077680_P06.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il