פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 7767/23 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת ג' ג'בארין כליפה) בתמ"ש 20205-11-20 מיום 15.10.2023 בשם המערערים: עו"ד יריב שפרונג פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת ג' ג'בארין כליפה) בתמ"ש (משפחה נצ') 20205-11-20 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. המערערת 1 היא אמם של המערערים 4-2 וגיסתו של המשיב. ביום 8.11.2020 הגישו המערערים תביעה לדמי שימוש ולסילוק ידו של המשיב מנכס מקרקעין מסחרי שבו הם מחזיקים בזכויות (להלן: הנכס). בכתב התביעה טענו המערערים כי המשיב אמנם רשאי לעשות שימוש בנכס בתמורה לדמי שכירות, בהתאם להסכם שנכרת ביניהם, אך המשיב משכיר את הנכס בשכירות משנה וגובה דמי שכירות חודשיים גבוהים מדמי השכירות שמשולמים למערערים. ביום 7.2.2022 התקיים דיון קדם משפט שבסופו הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, וביום 4.5.2022 הגישו המערערים את תצהיר עדותה הראשית של המערערת 1 וחוות דעת שמאית בעניין דמי השכירות הראויים בעד הנכס. לאחר שהוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב, קבע בית המשפט דיון לשמיעת ראיות ליום 27.11.2023. ביום 13.8.2023 נתן המותב פסק דין בתביעה קודמת שהגישו המערערים 2-1 נגד המשיב ונגד צד נוסף, בקשר לתוקפו של הסכם להעברת זכויות בחלקה חקלאית (להלן: ההליך הקודם והסכם ההעברה, בהתאמה). בית המשפט דחה את התביעה לבטלות הסכם ההעברה, בין היתר, על בסיס התרשמותו מעדויות המערערים 2-1 שתוארה כעדות "בלתי קוהרנטית, מתחמקת, מיתממת ופתלתלה", כי בית המשפט לא נתן בה אמון, וכי בעדותם הם "לא השאירו רושם אמין וחיובי" (סעיפים 21 ו-48 לפסק הדין בהליך הקודם). באשר למערערת 1 בפרט צוין כי עדותה בעניין חלק מהפלוגתות שבמחלוקת הייתה "מתחמקת, בלתי קוהרנטית" (שם, סעיף 28). ביום 28.8.2023 הגישו המערערים בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בהליך. נטען כי קביעות המהימנות בפסק הדין בהליך הקודם ביחס למערערת 1 מעלות, נוכח טיבן ועוצמתן, חשש שדעת בית המשפט ננעלה לגביה ולגבי מהימנותה. בנוסף נטען כי החשש לנעילת דעתו של בית המשפט מתגבר בשל סמיכות הזמנים בין מתן פסק הדין בהליך הקודם לבין המועד שנקבע לשמיעת ראיות בהליך הנוכחי. המשיב טען בתגובה כי המערערים לא העלו נימוק משפטי שמצדיק את פסילת בית המשפט. ביום 15.10.2023 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות תוך חיוב המערערים בהוצאות המשיב בסך 2,500 ש"ח, וציין כי אין בכך שפסק בעבר בהליך אחר וקודם בעניינם של הצדדים כדי להקים עילת פסלות (להלן: החלטת הפסלות). בית המשפט עמד על כך שקביעותיו העובדתיות והמשפטיות בהליך הקודם התייחסו לנושא אחר ולעילת תביעה שונה, והדגיש כי אין לו דעה קדומה בעקבות ההליך הקודם. בנוסף ציין בית המשפט כי לפי הכלל "משפחה אחת – שופט אחד" יש לדון בכלל ענייני המשפחה לפני אותו מותב, וכי קבלת הטענה לפסילתו מכיוון שהתייחס למהימנות בעל דין בהליך קודם תרוקן כלל זה מתוכן. מכאן הערעור שלפניי בו חוזרים המערערים, בעיקרם של דברים, על טענתם כי הקביעות בפסק הדין בהליך הקודם מעלות חשש כי דעת בית המשפט ננעלה, וזאת בפרט מכיוון שהמערערת 1 היא העדה היחידה שצפויה להעיד מטעמם בתביעה נושא הערעור דנן. עוד נטען כי יש ליתן בענייננו משקל מופחת לכלל "משפחה אחת – שופט אחד", מכיוון שהצדדים אינם בני משפחה גרעינית ומדובר בסכסוך בעל אופי אזרחי-מסחרי. המערערים סבורים אפוא כי יש להעביר את ההליך למותב אחר, ולו מטעמים של מראית פני הצדק, ולטענתם אין מניעה לעשות כן מכיוון שההליך נמצא בשלב מקדמי. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". איני סבור כי המקרה שלפנינו בא בגדר אמת מידה זו. בפסיקה נקבע כי אין בעצם העובדה שבית המשפט דן בעבר בעניינם של בעלי הדין או חלקם כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים, וזאת בפרט בהליכים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה שלגביהם מתקיים הכלל "משפחה אחת – שופט אחד" (ע"א 3379/23 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (26.7.2023); ע"א 795/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 10 (7.3.2023)). כך גם במצב שבו המותב קבע בעבר ממצאי מהימנות בנוגע לעד או לבעל דין (ע"א 4911/08 תוהמי נ' גרוץ, פסקה 7 (12.10.2008)). שאלת קיומה עילת פסלות תיבחן אפוא בכל מקרה לגופו, ועילה שכזו תקום רק במקרים חריגים ויוצאי דופן – למשל, כאשר הביע בית המשפט עמדה נחרצת ביחס לנושא שבמוקד המחלוקת באחד ההליכים, וקיים קושי מהותי להבחין בין הסוגיות שעומדות להכרעה בהליכים השונים (ע"א 6066/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 10 (3.11.2021)), או כאשר בהליך הקודם נקבעו ממצאים עובדתיים או קביעות מהימנות שבית המשפט לא יוכל להשתחרר מהם בהליך הנוכחי (ע"א 8448/20 מ.ע.ג.ן – יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק – שימור מבנים בע"מ, פסקה 9 (7.1.2021); יגאל מרזל פסלות שופט 278 (2006)). בענייננו, קיים הבדל ניכר בין ההליך הקודם לנוכחי: שני ההליכים עוסקים בעובדות שונות, בסעדים שונים ובעילת תביעה נפרדת. בנסיבות אלו, איני סבור כי קביעות המהימנות ביחס לעדות המערערת 1 בהליך הקודם, בעניין תוקף הסכם ההעברה הנוגע לחלקה החקלאית, מקימות חשש ממשי למשוא פנים ביחס לטענות המערערים בהליך הנוכחי בעניין השימוש שעושה המשיב בנכס המסחרי (השוו: ע"א 4888/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (24.8.2022); ע"א 3050/22 הוועד לשמירה על בתי הקברות המוסלמים בירושלים נ' עיריית ירושלים, פסקה 11 (2.6.2022)). ואכן, בית המשפט הדגיש כי קביעותיו ביחס למהימנות העדים בהליך הקודם לא ימנעו ממנו "לדון מחדש ללא משוא פנים בתביעה כאן, כאשר עילת התביעה אחרת והעובדות אחרות" (סעיף 11 להחלטת הפסלות). בערעורם מבקשים המערערים להקיש ממספר פרשות שבהן התקבלו ערעורי פסלות במסגרת דיונים פליליים, אך איני סבור כי יש בהן כדי להצדיק שינוי ממסקנתי. כך, ההליך ע"פ 6792/18 פלוני נ' מדינת ישראל (22.10.2018) שאליו מפנים המערערים עסק בנאשם שבעניינו "התנהלו ומתנהלים במקביל מספר רב יחסית" של הליכים פליליים בפני אותו המותב, כאשר זמן קצר עובר לדיון בהליך נושא הערעור נחשף המותב, במסגרת הליך אחר, לתסקירי שירות המבחן בנוגע לנאשם ולהתנהגותו (שם, פסקה 3). הליך נוסף שאליו מפנים המערערים עסק בנאשם שכנגדו התנהלו במקביל מספר הליכים פליליים, אשר עסקו בחלקם בעבירות דומות, ונקבע שיש להעביר חלק מההליכים למותב אחר "אף שאין כאן עילת פסלות פורמלית" (ע"פ 5292/16 תמר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (18.7.2016)). מן האמור עולה כי נסיבות הפרשות שאליהן הפנו המערערים שונות מענייננו; ומשלא שוכנעתי כי הממצאים שנקבעו בהליך הקודם צפויים להשפיע על הדיון בהליך הנוכחי – לא מצאתי לחרוג מן הכלל הרגיל שלפיו דיון בהליך קודם הנוגע לבעל דין אינו מקים עילת פסלות, או מן השאיפה לרכז את הדיון בהליכים הנוגעים למשפחה מסוימת לפני אותו מותב (ראו והשוו: ע"א 1025/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (14.3.2022); ע"א 8059/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (23.1.2022)). לפיכך לא מצאתי מקום להעברת ההליך למותב אחר, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' בכסלו התשפ"ד (‏23.11.2023). מ"מ הנשיא _________________________ 23077670_M01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1