גני טל ,מושב עובדים של הפועל מזרחי נ. ממשלת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 7766/05 בבית המשפט העליון בג"ץ 7766/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותר: גני טל, מושב עובדים של הפועל מזרחי נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. ראש ממשלת ישראל ,מר אריאל שרון 3. צבא הגנה לישראל 4. משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד יוסי פוקס פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. העותר, גני טל, מושב עובדים של הפועל המזרחי, נמנה על קבוצת ישובי גוש קטיף, שהיא קבוצת הישובים שסימנה ג' הכלולה על-פי תכנית ההתנתקות נשוא החלטת הממשלה מיום 6.6.04, ושבעקבותיה נתקבל חוק ישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן" החוק). הממשלה קיבלה היום החלטה על פינוי קבוצת ישובי גוש קטיף היא קבוצת הישובים ג'. החלטה זו של הממשלה מנוגדת, לדעת העותר, לחוק, להחלטות קודמות של הממשלה ולפסיקת בית-המשפט העליון. העותר סבור כי ההחלטה דהיום, לממש את החלטת הפינוי של קבוצה ג', עוד קודם שנתקבלה החלטה לממש את פינוי קבוצה ב' וקודם שהושלם פינוי קבוצה א', אינה כחוק ויש בה משום חריגה מסמכותה של הממשלה. החלטה לממש את הפינוי, צריך שתבוא, לפי טענתו, רק לאחר בחינת הנסיבות כפי שתהיינה באותה עת, וזאת ניתן לעשות, על-פי הנחתו, רק אם ישמר סדר הפינוי על-פי סדר הקבוצות. העותר גם סבור כי השינוי שהוכנס בסדר הפינוי נפל על התושבים בהפתעה גמורה והוסיף להם חרדה נוספת ומיותרת. דין העתירה להידחות על סִפה. 2. טענות דומות לאלה הכלולות בעתירה הועלו כבר במסגרת הדיון בבג"ץ 1661/05 והתיקים שנדונו עימו (המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח'), ובית-המשפט הכריע בהם על-דעת רוב השופטים (השופט א' א' לוי לא התייחס לשאלות אלה בפסק-דינו). בין השאר נטען באותה פרשה, כי על-פי החלטת הממשלה מיום 6.6.04 כפי שאומצה בחוק בסעיף 22(א), צריך שיתקיים הליך מדורג, "הליך טורי", לקבלת עצם החלטות הפינוי. כך נטען לגבי ההחלטה העקרונית שנתקבלה לגבי כל אחת מקבוצות הישובים, ביום 20.2.05. נתנו דעתנו לטענות, כפי שהועלו אז, והדברים שאמרנו שם יפים גם להחלטות בדבר מימוש כל אחת מן ההחלטות, כפי שהן מתקבלות בימים אלה על-ידי הממשלה. קבענו באותה פרשה, כי סעיף 22(א) לחוק אינו מחייב "הליך טורי" למעשה הפינוי, אלא החלטות נפרדות לפינויה של כל קבוצת ישובים, והדברים נכונים לא רק לעניין ההחלטות שנתקבלו ביום 20.2.05, כי אם גם לגבי ההחלטות לממש אותן. נפסק: אכן, צווי הפינוי מדברים על יום פינוי אחד ויחיד, יום 15.8.05, אולם בתיתנו דעתנו להחלטת הממשלה מיום 20.2.05, נפרש מועד זה בכפיפות להחלטת הממשלה באשר לצורך לקיים דיון נוסף ונפרד בנושא פינויה של כל אחת מקבוצות הישובים (פסקה 404). ועוד אמרנו כי: הסתייגות [של סיעת האיחוד הלאומי מנוסחו של סעיף 22] אשר ביקשה לעגן בחוק מפרשות "הליך בטור" כגרסת העותרים, נדחתה במליאה. בכך ימצא לנו חיזוק לטענת המדינה כי פירושו הנכון והראוי של סעיף 22(א) לחוק יישום ההתנתקות מוליך אל הצורך בקיום דיון נפרד בכל אחת מקבוצות הישובים, לא בקיום ישיבות נפרדות ולא בביצוע פינוי של קבוצת ישובים אחת בטרם החלטה על פינויה של קבוצת ישובים שניה. החלטת הממשלה מיום 6.6.04 לא הורתה אפוא על פינויה של קבוצת ישובים אחת רק לאחר סיום פינויה של קבוצת ישובים קודמת והפקת לקחים מאותו פינוי. (ההדגשה אינה במקור – א' ר') אכן החלטות נפרדות, אך לאו דווקא במועדים נפרדים. החלטות המתייחסות לכל אחת מן הקבוצות אך לאו דווקא לפי סדר סיווגן. כיוון שכך, אין לקבל את הטענה שהממשלה חרגה מסמכותה בהחלטתה היום, ואין לקבל גם את ההנחה כי האפשרות שהקדמת פינוי קבוצת ישובים אחת על-פני קבוצת ישובים אחרת צפוי היה לה שתיפול בהפתעה על העותר, כטענתו. העתירה נדחית. ניתן היום, י' באב התשס"ה (15.8.05). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05077660_P01.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il