אליאס חנא נ. משרד התחבורה/המשרד הראשי

בבית המשפט העליון עע"מ 77562-09-25 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט יחיאל כשר המערער: אליאס חנא נגד המשיב: משרד התחבורה / המשרד הראשי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ק' ורדי) אשר ניתן ביום 1.9.2025 בעת"מ 25953-06-25 תאריך ישיבה: י"ט בסיוון, התשפ"ו (04 ביוני 2026) בשם המערער: עו"ד חן אביטן; עו"ד יוסי עטון בשם המשיב: עו"ד סיוון דגן פסק-דין השופט אלכס שטיין: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים תל אביב-יפו (השופט ק' ורדי) שניתן ביום 1.9.2025 בעת"מ 25953-06-25, בגדרו נדחתה, בעיקרה, עתירת המערער נגד החלטת המשיב להורות על ביטול זכייתו במכרז להקמה ותפעול של תחנת בדיקה לרישוי רכבים בעיר דימונה (להלן: המכרז). במהלך שנת 2019 זכה המערער במכרז שפרסם המשיב. במסמכי המכרז נקבע כי על המערער להתחיל בהפעלת תחנת הבדיקה בתוך 45 חודשים ממועד זכייתו, ושאם לא יעשה כן תחולט הערבות הבנקאית שהפקיד בסך של 350,000 ש"ח (להלן: הערבות הבנקאית). המערער לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו במסמכי המכרז, ומשכך, בראשית שנת 2024 הודיע לו המשיב, לראשונה, על ביטול זכייתו במכרז ועל חילוט הערבות הבנקאית. בעקבות כך, הגיש המערער עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי (להלן: העתירה הראשונה). בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה הראשונה, ובתוך כך העניק למערער, מטעמים מיוחדים, ארכה להשלמת אבני הדרך של המכרז. בחודש מאי 2025, מסר המשיב למערער הודעה נוספת על ביטול זכייתו במכרז וחילוט מלוא הערבות הבנקאית – זאת, אחרי שהמערער לא עמד, שוב, בלוחות הזמנים להקמתה של תחנת הבדיקה בהתאם לפסק הדין בעתירה הראשונה. המערער לא אמר נואש והגיש גם נגד החלטה זו עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי – היא העתירה נושא דיוננו כאן. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה ברובה, אחרי שקבע, בין היתר, כי המערער "לא עשה מספיק ולא פעל ללא לאות ובמאמצים כבירים כפי שטען, כדי לעמוד באבני הדרך [הקבועות] במכרז". כמו כן, נקבע כי בהתאם לאמור בתנאי המכרז, המשיב רשאי לבטל את זכייתו של זוכה שלא מילא אחר התחייבויותיו בחלוף 45 חודשים ממועד זכייתו – מבלי לערוך שימוע. יחד עם זאת, בשים לב למשאבים שכבר השקיע המערער בקידום הפרויקט, קבע בית המשפט המחוזי כי על המשיב לשקול שוב את חילוט הערבות הבנקאית. לפיכך, הוחזר הדיון לוועדת המכרזים של המשיב לצורך קבלת החלטה חדשה ביחס לחילוט הערבות הבנקאית, לאחר עריכת שימוע למערער בעניין זה בלבד. בערעור דנן העלה המערער טענות מטענות שונות, אולם בסיומו של הדיון שהתקיים לפנינו צמצם את הערעור לדרישתו כי המשיב יערוך לו שימוע לא רק בעניין מימוש הערבות אלא גם בנוגע לביטול זכייתו במכרז. לאחר שעיינו בכתובים שהונחו לפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים בעל-פה, אנו מאמצים את פסק הדין קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה כאן מכוח האמור בתקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. למעלה מן הנדרש, נעיר כי אין בידינו לקבל את טענת המערער כי היה על המשיב לערוך לו שימוע טרם ביטול זכייתו במכרז, לא כל שכן בהגיענו עד הלום. כפי שציין בית המשפט המחוזי, מסמכי המכרז קובעים באופן מפורש וברור כי בחלוף התקופה שנקבעה לעמידת הזוכה בהתחייבויותיו, ומשאלה לא קוימו, רשאי המשיב לבטל את הזכייה לאלתר, ללא שימוע מוקדם. תנאי זה מהווה חלק בלתי נפרד מתנאי המכרז, אשר היו ידועים לכלל המציעים. המערער לא השיג על הוראה זו לפני השתתפותו במכרז, אלא רק הרבה אחרי זכייתו. בנסיבות אלה, המערער מושתק מלהעלות טענה המבקשת לשנות בדיעבד את כללי המכרז, שנקבעו מראש, ואשר על בסיסם התנהלה התחרות בין כלל המציעים (ראו, למשל: עע"מ 6552/21 ש.י.א. רפאל פרויקטים בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון, פסקה 20 והאסמכתאות שם ‏(5.12.2022‏)). הענקת הזכות לשימוע כאשר מסמכי המכרז שללו את השימוע המבוקש במפורש, תקנה למערער יתרון בלתי הוגן על-פני יתר המשתתפים במכרז. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון, המהווה עיקרון יסודי בדיני המכרזים (ראו, מיני רבים: ע"א 65/23 מ.א. אוטומטים בע"מ נ' מש-קר בע"מ, פסקה 19 ‏(‏17.1.2023‏)‏). לא למותר להוסיף ולציין כי אין יסוד לטענה כי נגרם למערער עיוות דין כלשהו עקב אי-עריכת שימוע. הלכה למעשה, טענותיו נשמעו בהרחבה הן במסגרת ההליך שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי והן במסגרת הערעור שלפנינו. בית המשפט המחוזי בחן את מכלול טענותיו לגופן ומצא כי אין בהן כדי להצדיק התערבות בהחלטת המשיב. בנסיבות אלה, עריכת שימוע בשלב זה אינה אלא ניסיון לפתוח מחדש את ההליך המשפטי ולהעלות פעם נוספת טענות שכבר נדונו והוכרעו. משהגענו למסקנה כי ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי מבוססים כדבעי ולא קמה שום עילה להתערב בהם, לא מצאנו הצדקה להורות על קיומו של שימוע במתכונת רחבה שנתבקשה על ידי המערער. הדברים אמורים ביתר שאת, בהתחשב בעיכוב אשר חל בביצוע הפרויקט – עיכוב אשר עולה כדי פגיעה באינטרס הציבור בהקמתה של תחנת בדיקה לרישוי רכבים בעיר דימונה. רשמנו לפנינו את נכונות המשיב לגלות גמישות מסוימת ביחס להיקף החילוט של הערבות הבנקאית, לאחר עריכת השימוע בנושא זה בלבד. אשר על כן, הערעור נדחה בזאת. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ובמידה רבה, לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג סיוון תשפ"ו (08 יוני 2026). אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת יחיאל כשר שופט