פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
בש"א 7746/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערערים:
1. יורם בן דוד
2. איריס בן דוד
נ ג ד
המשיבים:
1. גיא אמסלם
2. אתי אמסלם
3. מ.אמיר "הכרמל" פיננסים בע"מ
4. א.י. איור בע"מ
5. הבנק הבין לאומי הראשון לישראל בע"מ
6. רמ-אע פיננסים זכיונות ונדל"ן בע"מ
7. רפאל מדר
8. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
9. אי.אר.אן. ישראל בע"מ
10. י.ב. מוקד אשראי בע"מ
11. רצון ליברמן בע"מ
12. קידום מטרות בע"מ
13. חי רל השקעות ומימון בע"מ
14. שלום קדוש
15. יונתן דייסקל
16. בנק מזרחי טפחות בע"מ
17. קונסטנטין סרדיוק
18. יוסף בר
19. שלום דיין
20. לד אביבים בע"מ
21. בנק הפועלים בע"מ
22. אברהם אביהו
23. אקטיבה רד גרין בע"מ
24. אליהו דיעי
25. מנהל מקרקעי ישראל
26. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
ערעור על החלטת רשם
בשם המערערים: בעצמם
פסק-דין
לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 6.11.2019 בע"א 5673/19, במסגרתה נדחתה בקשת המערער למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.
המערערים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ת' נסים-שי) ה"פ 38460-11-18 מיום 20.6.2019, במסגרתו נתקבלה בקשת משיבים 2-1 ליתן צו שיורה על הסרת עיקולים הרשומים לטובת המשיבים האחרים על דירתם של המערערים. בד בבד עם הגשת הערעור הגישו המערערים גם בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. מערער 1 מצוי בהליך פשיטת רגל ומערערת 2 נכה המצויה בהליך של איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל.
ביום 6.11.2019 נדחתה בקשתם של המבקשים לפטור מלא מתשלום אגרה והפקדת עירבון על ידי הרשם, כאמור. בהחלטתו קבע הרשם כי הבקשה אינה מלמדת על תמונת ההוצאות וההכנסות המלאה של המערערים. העובדה שבעל דין מצוי בהליך פשיטת רגל אינה פוטרת אותו מהוכחת מצבו הכלכלי ואינה מקנה לו זכות אוטומטית לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. המערערים גם לא הראו כי הם לא יכולים להסתייע בקרובים ולא הוכח כי מערער 1 פנה בעניין זה לנושיו. עוד ציין הרשם כי אין להתעלם מסכום ההוצאות שנפסק לחובת המערערים בבית המשפט המחוזי. בשים לב למכלול הנסיבות, הורה הרשם למערערים להפקיד עירבון בסך של 10,000 ש"ח.
מכאן הערעור שלפנַי במסגרתו טוענים המערערים כי הם צירפו לבקשה את כל המסמכים המעידים על מצבם הכלכלי. לפי הנטען אין למערערים במי להסתייע כלכלית מעבר לסיוע שמעניקים להם ילדיהם על מנת שיוכלו לעמוד בהוצאותיהם השוטפות. עוד נטען כי בית המשפט היה צריך להתייחס לכך שרק שלושה משיבים מכלל המשיבים התנגדו לבקשה שהגישו, בעוד שעשרים ושלושה מהם לא התנגדו לה כלל. לשיטתם, הטענה כאילו מערער 1 היה צריך לפנות לנושיו לצורך הגשת הערעור אינה הגיונית, שכן אף נושה לא היה מסכים לשאת במימון הליכים משפטיים. לבסוף, הליכי פשיטת הרגל והליך איחוד התיקים בהם מצויים המערערים מעידים על מצבם הכלכלי הקשה.
דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בהחלטות בעניין תשלום אגרה והפקדת עירבון, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה (ראו לאחרונה: בש"א 7465/19 פלונית נ' פלוני (18.11.2019); בש"א 3672/19 פלוני נ' פלוני (11.6.2019)). עיון במכלול החומר מלמד כי לא נפל פגם בהחלטת הרשם.
אוסיף כי למרות מורת רוחם של המערערים מההלכה על פיה על חייב בפשיטת רגל לפנות לנושיו לשם מימון הליכי משפט שברצונו לנהל, זוהי ההלכה. יתר על כן, היה והנושים לא יחפצו לשאת בעלויות ההליך, ישנן רגליים מוצקות לעמדה כי דווקא אדם המצוי בקשיים כלכליים (כדוגמת פשיטת רגל או איחוד תיקים), צריך לוודא מתן ערבון מספק לכיסוי הוצאות יריביו אם ההליך המשפטי שהוא נוקט בו לא יצלח.
האגרה תשולם והערבון שנקבע יופקד אפוא עד ליום 2.12.2019, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.
ניתן היום, כ"ו בחשון התש"ף (24.11.2019).
ש ו פ ט
_________________________
19077460_N01.docx רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il