איהד עבדאללה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7737/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7737/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל המערער: איהד עבדאללה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 7.9.10, בת.פ. 391/09, שניתן על ידי השופט מ' י' כהן תאריך הישיבה: כ"ה בכסלו התשע"א (02.12.10) בשם המערער: בשם שירות המבחן: עו"ד עותמאן רמי גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 15.6.09 הגיע המערער למחסום רמות כאשר הוא נוהג ברכב שבדיעבד התברר כי הוא גנוב, ואליו הוצמדו לוחיות רישוי מזויפות. אותה עת היה המערער בתקופת פסילה מנהיגה, אולם הדבר לא מנע ממנו להפר את האיסור ואף להסיע עמו, בתא המטען, שלושה תושבי האזור שאינם מורשים להיכנס לישראל. בהגיעו למחסום ניגשה אליו שוטרת וביקשה ממנו לצאת מהרכב, ובמקום לציית לה פתח המערער בנסיעה כאשר הדלת שלידו פתוחה והוא גורר עמו את השוטרת כאשר פלג גופה השמאלי נותר מחוץ לרכב. מכאן ואילך התפתח מאבק בין המערער לשוטרת שניסתה להביא לעצירת הרכב בכל דרך, אולם המערער הוסיף לשעוט קדימה עד ששוטר שדלק אחריו נאלץ לירות מספר יריות לעבר שני הגלגלים השמאליים. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו לשוטרת חבלות בצווארה, בכתפה, במותן שמאל, בכפות ידיה ובירכה. המערער הודה בעובדות האמורות, ובית המשפט המחוזי הרשיעו בעבירות של נהיגה בפזיזות ורשלנות, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר, החזקת נכס חשוד, הסעה שלא כדין ונהיגה בזמן פסילה. על כל אלה הוא נדון ל-24 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, וכן נפסל מנהיגה במשך 5 שנים בפועל ו-5 שנים על-תנאי. כמו כן, חויב המערער לשלם לשוטרת פיצוי בסך 5000 ש"ח, והופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים שעמד נגדו, כך שתקופת מאסרו הכוללת עומדת על 30 חודשים. בערעור שבפנינו מבקש המערער כי נקל בעונשו, ואלה טעמיו: העונש סוטה מרמת הענישה הנוהגת; לא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות, להודאתו, לחרטתו ולצורך להותיר לו סיכוי לשקם את חייו. לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער חטא בעבירות חמורות שנדמה כי אך בנס לא הסתיימו בתוצאה קשה פי כמה. הוא נהג בזמן פסילה, הסיע בתא-המטען שלושה שוהים בלתי חוקיים, ולשיאו הגיע בהתנהגותו המופקרת שהיתה מלווה באי-ציות לשוטרת שהורתה לו לעצור, וניסיון להימלט תוך שהוא אינו בוחל באמצעים. בנסיבות אלו לא גילינו בעונש חומרה כלשהי, אדרבא, אנו סבורים כי הוא נוטה לקולה יתרה, עד שספק בעינינו אם ניתן בו מענה הולם לצורך להרתיע את הרבים. אי-לכך, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ה בכסלו התשע"א (02.12.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10077370_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il