פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 7730/14

מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל נ. סלאח חוסין

ערעור וערעור שכנגד על גובה הפיצויים בגין הפקעת מקרקעין משנת 1963.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?
תאריך פרסום 02/06/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 7730/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הפקעת מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור וערעור שכנגד על גובה הפיצויים בגין הפקעת מקרקעין משנת 1963.
החלטת בית המשפט הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית — בית המשפט החזיר את התיק לדיון נוסף בערכאה שמתחתיו.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 7730/14

מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל נ. סלאח חוסין

ערעור וערעור שכנגד על גובה הפיצויים בגין הפקעת מקרקעין משנת 1963.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?

סיכום פסק הדין

המדינה והבעלים של קרקע שהופקעה בשנת 1963 הגישו ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוגע לגובה הפיצויים. בית המשפט העליון קבע כי חוות הדעת השמאיות שהוגשו על ידי הצדדים היו מוטות, וכי הדרך הנכונה להערכת שווי קרקע היא באמצעות עסקאות השוואה, כפי שנקבע בהלכות קודמות. בית המשפט העליון החליט לבטל את פסק הדין של המחוזי ולהחזיר את התיק לערכאה הראשונה על מנת שתמנה שמאי מטעמה, אשר יגיש חוות דעת אובייקטיבית. כמו כן, הוסכם כי התובעים זכאים לפיצוי בגין 6/7 מהחלקה.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, מ' מזוז, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל

נתבעים

  • סלאח חוסין
  • אחמד חוסין
  • עבדאלכרים חוסין
  • מחמוד חוסין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התנגדות לשיטת השמאות שנקבעה בבית המשפט קמא
  • התנגדות לקביעת שיעור פיצוי של 6% בשנה
טיעוני ההגנה
  • טענה כי היה על בית המשפט לקבוע את הפיצוי לפי חוות דעת השמאי מטעמם
  • דרישה להכרה בזכויות ב-6/7 מהחלקה
מחלוקות עובדתיות
  • שווי הקרקע המופקעת
  • שיעור הפיצוי השנתי הראוי

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות דעת השמאים מטעם הצדדים (נמצאו מוטות)

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 012770-08-13
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • החזרת התיק לבית המשפט המחוזי למינוי שמאי מטעם בית המשפט
  • הכרה בזכויות התובעים ל-6/7 מהחלקה

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 7730/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7730/14 ע"א 7730/14 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון המערערת והמשיבה שכנגד: מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל נ ג ד המשיבים והמשיבים שכנגד: 1. סלאח חוסין 2. אחמד חוסין 3. עבדאלכרים חוסין 4. מחמוד חוסין ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) מיום 29.9.14 בת"א 012770-08-13 תאריך הישיבה: כ"ה באייר התשע"ו (2.6.16) בשם המערערת והמשיבה שכנגד: עו"ד משה גולן בשם המשיבים והמשיבים שכנגד: עו"ד אחמד נזאל פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. הפרשה שלפנינו – הבאה בגדרי ערעור וערעור שכנגד – עניינה תביעת פיצויים בגין הפקעה ישנה (מ-1963) והפיצוי שיש לשלם בגינה. נציין כבר כאן, כי בהסכמה תחול הזכות לפיצוי לתובעים על 6/7 מן החלקה (ולא 3/7), לאחר שהוסדר נושא הזכויות הרלבנטי. ב. באשר לפיצויים, בית המשפט קמא ניתח באופן מקיף את חוות הדעת שהוגשו לפניו מטעם הצדדים, וסבר כי ככל שהמדובר בעסקאות השוואה כדבעי, כנדרש בע"א 738/10 דבאח נ' מדינת ישראל (2013), היו חוות דעת הצדדים מוטות, ולכן הילך על פי האמור בע"א 8937/08 מדינת ישראל נ' חביב אללה (2011), קרי, חוות דעת השמאי הממשלתי כשהדונם הראשון מתוך החלקה בשלמותה מוכפל ב-8 ומחולק לפי זכויות התובעים. הפיצוי עצמו נקבע לפי 6% בשנה ולא 5% כקביעת השמאי הממשלתי. ג. בערעור המדינה נטען בשניים – נגד השיטה שבה נקט בית המשפט באשר לשמאות ונגד קביעת 6%. בערעור שכנגד נטען, בין השאר, כי היה צורך לקבוע לפי חוות דעת שמאי המערערים שכנגד-המשיבים, ומכל מקום ליתן פיצוי על 6/7 מן הנכס (ודבר אחרון זה כבר מוסכם כאמור). ד. נפתח בקצרה בעניין העקרוני. אין צורך לחדש כל שני וחמישי הלכות בנושא זה. הדרך הראויה היא זו שנקבעה בהלכת דבאח הנזכרת, שם נפסק כי יש לנקוט בדרך של הערכת שווי לפי עסקאות השוואה - זו ראשית וזו אחרית; ועוד נאמר, כי השיטה של ראית דונם ראשון כקרקע מיועד לבניה (לפי הלכת חביב אללה) היא ברירת מחדל. איננו רואים מקרה זה כשונה מכל אחר, ומשרואה לפניו בית המשפט חוות דעת שמאיות סותרות, עליו למנות במקרה מתאים, וכך במקרה דנא, שמאי מטעמו. נטעים: הגישה השמאית צריכה להיות הוגנת ולהתחשב במכלול המשתנים, אך בסיסה הוא כאמור השוואתי, וההשוואה צריכה להיות עם "עסקאות דרך המלך" ולא עם פרשות קצה. במקרה דנא סבורים אנו במכלול כי היה מקום למינוי שמאי מטעם בית המשפט. ה. אשר לאחוז הפיצוי, אין קדושה ב-5% אך גם לא ב-6%, וגם בכך על השמאי לתת דעתו למכלול הנסיבות. ו. אנו מחזירים איפוא את התיק לבית המשפט קמא למינוי שמאי מטעמו, שלחוות דעתו יוכלו הצדדים להידרש כפי שיקבע בית המשפט, ובית המשפט יחזור ויפסוק את הדין. פסק דין זה יבוא חלף פסק הדין קמא, ונזכיר כי הזכויות הן ל-6/7 חלקים. אין צו להוצאות בבית משפט זה. ניתן היום, ‏כ"ה באייר התשע"ו (‏2.6.2016). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14077300_T09.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il