לידוברסקי ואח' נ' לממשלה ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 77259-05-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נֹעם סולברג כבוד השופטת גילה-כנפי שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: 1. פבל פרייליך 2. אניה לידוברסקי נגד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. שר הרווחה והביטחון החברתי 3. שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד מאיר רובין פסק-דין השופט חאלד כבוב: עניינה של העתירה שלפנינו בשאלה האם ניתן להכיר באימהוּת של אישה, שביציתה הופרתה והושתלה ברחמה של פונדקאית בחו"ל, על בסיס בדיקה גנטית בלבד; או שמא נדרש לפתוח בהליך של צו הורות פסיקתי או של צו אימוץ על מנת לכונן את אימהותה של אותה אישה. העותרים מציינים כי השאלה שבבסיס העתירה תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ש 33959-10-24. זאת, במסגרת ערעור שהוגש על-ידי משיבה 1 נגד פסק דינו (המשלים) של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כבוד השופט ע' אליאס) מיום 09.10.2024, שבגדרו הוצהר – על בסיס בדיקה שהוכיחה את זיקתה הגנטית של העותרת לקטין שנולד על-ידי פונדקאית בחו"ל – כי העותרת היא אימו של הקטין. ברם, לשיטת העותרים, הדרך היחידה לפתור את הסוגיה שבבסיס העתירה, באופן מערכתי, היא באמצעות עתירה לבג"ץ, וזאת "שעה שכל פסק דין של ביהמ"ש המחוזי יוביל לבקשת רשות לערעור לבית המשפט העליון [...], ובתי המשפט ברחבי הארץ לא יגעו בנקודה העיקרית שעניינה עתירה זו" (סעיף 19 לכתב העתירה). לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, ומבלי להקל ראש בחשיבות השאלה שהועלתה בה – באנו למסקנה כי דינה להידחות על הסף. זאת, בשל קיומו של סעד חלופי אפקטיבי העומד לעותרים, בדמות האפשרות להעלות את טענותיהם בפני בית המשפט המוסמך במסגרת הערעור התלוי ועומד (ראו מני רבים: בג"ץ 7971/08 פלונית נ' מדינת ישראל, הנהלת בתי המשפט, פסקה 3 (22.09.2008)), כפי שאכן נעשה על-ידם. לא למותר לציין, כי בשל העובדה שהסוגיה האמורה התעוררה בהליכים נוספים, בית המשפט המחוזי קבע יום דיונים נפרד לנושא זה (ראו החלטת כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ו' פלאוט, מיום 23.04.2025 בעמ"ש 33959-10-24 הנ"ל). יודגש, כי דרך המלך לברר שאלות דוגמת זו שהועלתה בעתירה, היא באמצעות דיון בבתי המשפט לענייני משפחה, המוסמכים לתת פסקי דין בתביעות לקביעת הורות (ראו למשל: פרק י' לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020); ולאחר מכן, באמצעות ערכאת הערעור על בתי משפט אלה. בהמשך, ככל שמתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך, היא תתברר 'בגלגול שלישי' בפני בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו מני רבים: בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (20.01.2021)). מתכונת דיונית זו מאפשרת לבית המשפט לקיים דיון משפטי מושכל בשאלה שעל הפרק, לאחר תום הבירור העובדתי וכאשר מכלול ההיבטים בסוגיה נבחן מכל עבריו על-ידי שתי ערכאות מוסמכות. "יש דרך קצרה שהיא ארוכה ויש דרך ארוכה שהיא קצרה" (תלמוד בבלי, עירובין נ"ג, ב'). אכן, לעיתים, אין מנוס מבירור שאלה מסוימת בדרך של עתירה לבג"ץ, כערכאה ראשונה ואחרונה. ברם, כאשר קיים מנגנון חוקי שנועד לאפשר בירור מסודר של סוגיה מסוימת בדרך המלך – בערכאה דיונית ובערכאת ערעור – כל הצדדים ייצאו נשכרים מהליכה בדרך זו. העתירה נדחית אפוא, ללא צו להוצאות. טענות העותרים שמורות להם. ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"ה (08 יוני 2025). נעם סולברג משנה לנשיא גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט