יאסר מוסא מחמד מרגאן נ. מתאם הפעולות הממשלה בשטחים

4 1 בבית המשפט העליון בג"ץ 7712/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. יאסר מוסא מחמד מרגאן 2. חברת NewStarMax 3. עמותת "גישה" נ ג ד המשיבים: 1. מתאם פעולות הממשלה 2. המינהל האזרחי באיו"ש – קמ"ט תקשורת 3. מינהלת התיאום והקישור עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד מונא חדאד בשם המשיבים: עו"ד קובי עבדי פסק-דין השופט נ' סולברג: העותרת 2 – NewStarMax – היא ספקית אינטרנט אלחוטי ברצועת עזה (להלן: ניו סטאר); לדבריה, ברשותה רישיון למתן שירותי תקשורת אלחוטית. זמן מה קודם להגשת העתירה, התקשרה ניו סטאר עם שתי חברות טכנולוגיה בינלאומיות, פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google), בהסכם לאספקת ציוד תקשורת, שנועד לאפשר לה לשפר את שירותיה. הציוד המדובר, עונה על הגדרת "ציוד דו-שימושי מפוקח", שבתוספת הראשונה לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), התשס"ט-2008. על כן, בהתאם לקבוע בסעיפים 13 ו-20 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 (להלן: חוק הפיקוח), נדרש רישיון מאת הרשות המוסמכת, טרם העברתו לתחומי יהודה ושומרון וחבל עזה (הרשות המוסמכת בענייננו – קצין מטה לתקשורת במינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון (ראו: ילקוט הפרסומים 7533, עמ' 7116, 29 ביוני 2017)). לצורך קבלת הרישיונות המתאימים, והשלמת העסקה, התקשרה ניו סטאר עם שתי חברות העוסקות בתיאום והעברת ציוד לרצועת עזה (להלן: החברות המתאמות). חברת Axizo טיפלה בהעברת הציוד מחברת פייסבוק, ואילו חברתBadawi Information Systems טיפלה בהעברת הציוד מחברת גוגל. החברות המתאמות לא צורפו לעתירה, לא כעותרות, לא כמשיבות, הגם שצירופן יכול היה לתרום לבהירות התמונה. אשר למשלוח מחברת פייסבוק – ההסכם עמה נחתם בחודש אוקטובר 2019, והציוד נשלח על-ידה בחודש נובמבר 2019. במהלך חודש דצמבר 2019 פנתה Axizo בבקשה לקבלת רישיון להכנסת הציוד לרצועת עזה, ובחודש יוני 2020, לאחר שהבקשה נבדקה על-ידי גורמי המקצוע, ולאחר שנערך אבחון ביטחוני, ניתן רישיון כמבוקש, תוקפו עד יום 10.8.2020. ציוד התקשורת הוכנס, אך בשל טעות, לא צירפה לו Axizo כבלי רשת, הדרושים להפעלתו, הגם שהכנסתם אושרה אף היא. סמוך לאחר מכן, כשנתגלתה הטעות, פנתה Axizo בבקשה מחודשת להכנסת כבלי הרשת, אך לפי הנטען בעתירה, שהוגשה ביום 8.11.2020, "נכון למועד כתיבת שורות אלה [...] כניסת הכבלים טרם אושרה". בכל הנוגע למשלוח מחברת גוגל – ההסכם עם חברה זו נחתם בחודש אפריל 2020, לרכישת שרתי תקשורת וציוד נלווה, וביום 3.5.2020 הגישה חברת Badawi בקשה לקבלת רישיון להכנסת הציוד לרצועת עזה, וזו הועברה לבדיקת גורמי המקצוע ולאבחון ביטחוני. ביום 12.7.2020 פנתה העותרת 3, וביקשה לזרז את הטיפול בבקשה. לפנייתה צורף תרשים חלקי, שלא סומנו בו נקודות הציון, אשר בהן תוכנן להציב את השרתים (גם לבקשה לא צורף תרשים מלא שכזה). ביום 23.7.2020, כשנתגלה החֶסֶר, פנה קמ"ט תקשורת ל-Badawi, וביקש ממנה להשלים את המידע הדרוש. לטענת העותרות, הפנייה לא היתה ברורה די הצורך, ובשל כך, סברה Badawi כי עליה להעביר פעם נוספת את הבקשה שהגישה; וכך עשתה. מאחר שהמידע המבוקש לא נמסר, שב קמ"ט תקשורת פעם נוספת על בקשתו, וביום 28.7.2020 מסרה Badawi פירוט נוסף, אך לא מספיק. נוכח זאת, פנה קמ"ט תקשורת ביום 8.9.2020 ל-Badawi, זו הפעם השלישית, לשם קבלת ההשלמות הדרושות; משזו לא נענתה – לבד מהודעה מאת ב"כ העותרים כי המידע נמסר זה מכבר – בוטלה הבקשה ביום 1.10.2020, מחמת חוסר מעש. סמוך לאחר מכן הגישה Badawi את הבקשה מחדש, וביום 11.10.2020 פנתה ב"כ העותרים לקמ"ט תקשורת, וביקשה להבין מדוע נמחקה הבקשה האחרונה, ומהו אותו מידע חסר, המעכב את בירור הבקשה. בעקבות פנייתה זו, נוצר קשר טלפוני בין הצדדים, שבמסגרתו הובהר בעל-פה מהו הנתון החסר; למחרת הועבר מסמך מתאים לקמ"ט תקשורת. סמוך לאחר מכן, הועברה הבקשה לאבחון ביטחוני. הנה כי כן, אותו קֶצֶר תקשורת עם קמ"ט תקשורת, בא אל פתרונו בשיחת טלפון קצרה, באמצעות הסבר בעל-פה (הא למדנו, עצה טובה לחיים). מכל מקום, ביום 29.10.2020, כשבועיים לאחר מכן, פנתה ב"כ העותרים לקמ"ט תקשורת, בדרישה למתן מענה עד יום 3.11.2020. צוין, כי אם פניה זו לא תֵענה עד המועד האמור, תוגש עתירה לבית המשפט. תשובה עד אותו מועד לא ניתנה, ועל כן, הוגשה ביום 8.11.2020 העתירה, ובה נטען, בהתייחס לאספקת שרתי התקשורת מגוגל, כי מאז השלמת המסמך הדרוש, חלף "כמעט חודש ימים מבלי שניתן כל מענה נוסף. ניסיונותיה של הח"מ לדבר טלפונית עם נציגים מקמ"ט תקשורת העלו חרס. אין טלפון ישיר, וההודעות שהושארו עבורם דרך המינהל האזרחי לא הועילו". בתגובתם המקדמית, טוענים המשיבים, כי יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וכן משום שהסעדים המבוקשים בה התייתרו זה מכבר, נוכח אישור הבקשות להכנסת הציוד; כבלי הרשת – ביום 9.8.2020; ושרתי התקשורת – ביום 15.11.2020. המשיבים מוסיפים, כי לא ברור מדוע לא צורפו החברות המתאמות לעתירה, על אף שזו מתייחסת לבקשות שהוגשו על-ידן לקמ"ט תקשורת. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף; וזאת מכמה טעמים. תחילה – אי-צירוף צדדים רלבנטיים. כאמור, העותרים לא צרפו לעתירתם את החברות המתאמות, על אף שהן אלה שפעלו להשיג את הרישיונות שיאפשרו את הכנסת הציוד לעזה, והן שפנו לקמ"ט תקשורת בעניין זה. נראה, כי דווקא החברות המתאמות, הן אלו שהיו אמורות להיות העותרות המרכזיות בעתירה, באשר בקשתן – היא שלא נענתה. למרות זאת, העותרים לא ראו מקום לצרפן. לא זו בלבד, יכול שצירופן של אלו לעתירה, היה מייתר, מראש, את הצורך לבחון את טענות העותרים לגבי כבלי הרשת. כאמור, המשיבים טוענים כי אישור להכנסת כבלי הרשת ניתן ביום 9.8.2020, ולמרות זאת, בעתירה, שהוגשה ביום 8.11.2020, נטען כי "נכון למועד כתיבת שורות אלה [...] כניסת הכבלים טרם אושרה". אם היו העותרים מצרפים את Axizo לעתירתם, היה נודע להם כי בקשה זו אושרה כחודשיים עובר להגשת העתירה, והדיון – למצער בה – היה נחסך. מעבר לכך, דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. כאמור לעיל, הציוד המדובר מוגדר כ"ציוד דו-שימושי מפוקח", שנדרש רישיון טרם העברתו לתחומי עזה (סעיפים 13 ו-20 לחוק הפיקוח). לפי האמור בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, פרט 21(3), הליך שעניינו החלטה, או העדר החלטה של רשות לפי חוק הפיקוח, נתון לסמכות השיפוט של בית המשפט לעניינים מינהליים (השוו: בג"ץ 7741/20 הלב היהודי בראשות אלי יוסף נ' ראש הממשלה (9.11.2020)). על כן, היה על העותרים להגיש את עתירתם לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולא לבית משפט זה. משלא עשו כן, דין עתירתם להידחות על הסף. כך או כך, כיום, משעה ששתי הבקשות אושרו, הן זו המתייחסת לכבלי הרשת, הן זו העוסקת בשרתי התקשורת, התייתרה העתירה, אין עוד מקום לדון בה – לא בבית משפט זה ולא בבית המשפט לעניינים מינהליים – ודינה להידחות. דומה, כי אילו היו העותרים מתאזרים בסבלנות עוד קמעא, ומשהים את הגשת העתירה, היו נוכחים לגלות כי גם בקשתם להכנסת שרתי התקשורת באה אל פתרונה, בלא התערבות שיפוטית, כפי שאושרה בקשתם לעניין כבלי הרשת. כאמור, גם בקשה זו, להכנסת השרתים, אושרה ימים ספורים בלבד לאחר הגשת העתירה; כחודש-ימים לאחר השלמת הנתונים הנדרשים. אשר על כן, דין העתירה להידחות – והיא נדחית בזאת. הגם שעילות סף הביאו לדחיית העתירה, לא ראיתי מקום ליתן צו להוצאות. כמה חודשים המתינה ניו סטאר לקבלת הציוד, זמן רב חלף מאז פניותיהן של החברות המתאמות לקמ"ט תקשורת, ועד למתן מענה (השוו: תקנה 14(א)(5) לתקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), התשס"ח-2008, הקובעת כי החלטה תימסר עד תום 45 ימים ממועד קבלת בקשה). אמנם, הטיפול באחת מהבקשות התעכב בשל העדר נתונים, אך נטען בהקשר זה כי פניית קמ"ט תקשורת לא היתה נהירה דיה; ואכן, שיחת טלפון קצרה, והבהרה בעל-פה, נשאה לבסוף פרי. על כן, כאמור, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בטבת התשפ"א (‏11.1.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20077120_O05.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1