יצחק דני חי טייב נ. כונס הנכסים הרשמי

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 7703/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. יצחק דני חי טייב 2. שרה קטרין טייב נ ג ד המשיבים: 1. הכונס הרשמי 2. עו"ד עמיד מח'ול בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.10.2021 בפש"ר 56850-09-17 ובפש"ר 56903-09-17 שניתנה על ידי כב' השופט מרדכי כדורי בשם המבקשים: בעצמם פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מרדכי כדורי) בפש"ר 56850-09-17 ובפש"ר 56903-09-17 מיום 24.10.2021 במסגרתה ניתן למבקשים צו הפטר מותנה. החלטה לתת צו הפטר מותנה היא החלטה שיש ביחס אליה ערעור בזכות (סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; רע"א 2328/21 בומשטיין נ' עו"ד בללתי – נאמן, פסקאות 6-5 (30.6.2021); רע"א 5960/21 רפאל ב.ד. ייבוא ושיווק בע"מ נ' וייגמן (24.10.2021) (להלן: עניין רפאל)). לפיכך מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכות הקבועה בתקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א), ולהורות כי בקשת הערעור תידון כערעור לפני מותב שלושה. בקשת הערעור תחשב כהודעת ערעור, ולהלן נתייחס אליה ככזו. העובדות הצריכות לעניין בימים 26.9.2017 ו-27.9.2017 ניתנו צווי כינוס לנכסי שרה קטרין טייב ויצחק דני חי טייב, בהתאמה (המבקשים 2 ו-1. להלן: החייבת ו-החייב, בהתאמה, וביחד: החייבים), ועו"ד עמיד מח'ול מונה כמנהל המיוחד של נכסי החייבים (להלן: המנהל המיוחד). במסגרת הצווים נקבע כי על כל אחד מהחייבים לשלם סכום חודשי בסך של 300 ש"ח לקופת הכינוס (להלן: התשלומים החודשיים). ביום 22.7.2020 הגיש המנהל המיוחד דו"ח מסכם בעניינם של החייבים (להלן: הדו"ח המסכם). בדו"ח המסכם המנהל המיוחד ציין שהחייבים אינם משלמים באופן סדיר את התשלומים החודשיים שהושתו עליהם, וכן אינם מצרפים לדו"חות החודשיים על אודות היקף הכנסותיהם והוצאותיהם (להלן: הדו"חות החודשיים) את האסמכתאות הרלוונטיות, כנדרש. ואולם, ובשים לב לנסיבותיהם האישיות, ובכלל זאת מצבם הרפואי, מצבת נכסיהם ויכולת ההשתכרות הנוכחית והעתידית שלהם, המליץ המנהל המיוחד להכריז על החייבים כפושטי רגל. בהחלטתו מיום 23.7.2020, הכריז בית המשפט קמא, בהתאם להמלצת המנהל המיוחד, על החייבים כפושטי רגל, ומינה את המנהל המיוחד כנאמן לנכסי החייבים (להלן: הנאמן). יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי נראה שהחייבים מנצלים לרעה את הליך פשיטת הרגל, ובעוד שהם נהנים מההגנה שהליך זה מספק, הם אינם ממלאים אחר המוטל עליהם במסגרתו. אי לכך, בית המשפט קבע כי על החייבים להסיר את מחדליהם המתוארים בדו"ח המסכם בתוך שלושים ימים, או לכל הפחות להגיע בפרק זמן זה להסכמות מול הנאמן בדבר מתווה לסילוק אותם המחדלים. בהמשך, ביום 30.5.2021 התקיים דיון בבית המשפט קמא בעניינם של החייבים. בדיון בית המשפט עמד על כך שבניגוד להחלטתו מיום 23.7.2020, החייבים טרם הסירו את מחדליהם, וכי הם ממשיכים לצבור חובות פיגורים ולהימנע מלצרף אסמכתאות לדו"חות החודשיים. עוד קבע בית המשפט כי אמנם לחייבים ישנה נכות רפואית, ואולם ביכולתם עדיין לייצר הכנסה. אי לכך, בית המשפט הורה לנאמן לבוא בדברים עם החייבים, לעמוד כראוי על יכולותיהם הכלכליות, ולגבש, במידת האפשר, תוכנית פירעון סבירה המתאימה לנסיבותיהם. ואולם ביום 13.10.2021, בטרם הוגשה לבית המשפט תוכנית פירעון כאמור, הגישו החייבים לבית המשפט קמא בקשה למתן הפטר חלוט (להלן: הבקשה למתן הפטר חלוט). בבקשה נטען כי בהינתן המצב הרפואי של החייב, ובכלל זאת מחלת ה-FMF ממנה הוא סובל ותאונת הדרכים הקשה בה הוא היה מעורב בשנת 2019, ספק אם ביכולתו יהיה למצוא עבודה, כשכיר או כפרילנסר. עוד נטען כי לא ניתנו לחייב הנחיות כיצד לתקן את המחדלים הנטענים בהתנהלותו במסגרת הליך פשיטת רגל, גם כאשר הוא פנה בנושא זה לנאמן ולבא-כוח החייבים. בנוסף, ביחס לחייבת, נטען כי הסיבה לכניסתה להליכי פשיטת הרגל היא הסכם ערבות עליו זו הייתה חתומה ביחס להלוואה שהחייב נטל מבנק לאומי בע"מ (להלן: הבנק). ואולם, לטענת החייבים, החתמת החייבת על הסכם הערבות, לוותה בחוסר תום לב מצד הבנק, ואף בהטעיה של החייבת, ונעשתה בניגוד להוראות החוק והנחיות המפקח על הבנקים. לאור האמור, טענו החייבים כי הם עומדים בקריטריונים לקבלת הפטר מבית המשפט. ביום 24.10.2021 הגיש הנאמן את תגובתו לבקשה למתן הפטר חלוט, במסגרתה נטען כי החייבים לא הרימו את הנטל הנדרש להוכחת התנהלותם הכלכלית, וכי בקשתם שבית המשפט יפטיר אותם מחובותיהם, מבלי ששילמו תשלום כלשהו לנושים, מוקשית ואינה ראויה. עם זאת, וחרף עמדתו של הנאמן כי החייבים מתנהלים באופן שאינו משביע רצון, הנאמן השאיר לשיקול דעת בית המשפט את הבקשה למתן הפטר חלוט, וזאת בשל העדר תועלת ממשית לנושים מהמשך ההליך, עקב העובדה כי, להערכת הנאמן, לא צפוי שינוי מהותי במצבם הכלכלי של החייבים במסגרתו. ביום 24.10.2021 דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן הפטר חלוט. בעשותו כן עמד על כך שהחייבים לא פעלו כנדרש מהם במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ולא שיתפו פעולה עם הנאמן כמצופה. ואולם, במקביל, בית המשפט מצא כי לאור הבעיות הרפואיות מהן סובלים החייבים, והעובדה כי הכנסותיהם אינן גבוהות, המשך ההליכים בעניינם לא צפוי להצמיח תועלת לנושים. אי לכך, ובנסיבות העניין, בית המשפט קבע כי יש מקום להעניק לחייבים הפטר מותנה, במסגרתו יהיה עליהם לסלק את מחדליהם בהליך פשיטת הרגל במלואם, ובכלל זאת לכסות את חוב הפיגורים שצברו בהליך כתוצאה מתשלום חלקי בלבד של התשלומים החודשיים. בית המשפט הוסיף כי ככל שהחייבים יסלקו את מחדליהם, יינתן להם צו הפטר, ואולם, אם החייבים לא יעשו כן, הליך פשיטת הרגל בעניינם יבוטל (להלן: ההחלטה למתן הפטר מותנה). מכאן הערעור שלפנינו. במאמר מוסגר, יצוין כי בהמשך להחלטה למתן הפטר מותנה, פנה הנאמן לחייבים ביום 25.10.2021 ועדכן אותם כי יתרת חוב הפיגורים הכוללת של שניהם עומדת על סך כולל של 23,400 ש"ח. יומיים לאחר מכן, ביום 27.10.2021, השיבו החייבים לנאמן כי במועד מתן ההחלטה למתן הפטר מותנה הם סברו כי יתרת חובם עומדת על כ-8,000 ש"ח, ולא העלו על דעתם שיתרה זו מסתכמת בעשרות אלפי שקלים. עוד טענו החייבים בפני הנאמן כי הסכום שנקבע על ידו מרוקן מכל תוכן את ההחלטה למתן הפטר מותנה, באשר אין ביכולת החייבים לשלמו, ומשכך החלטת בית המשפט לא ניתנת למימוש בפועל. במסגרת הערעור, טוענים החייבים כי יש להעניק להם הפטר חלוט, ולבטל את תשלום חוב הפיגורים שהושת עליהם בסוף ההליך קמא. לגישת החייבים, הם מילאו את חובותיהם במסגרת הליך פשיטת הרגל, ובכלל זאת הגישו את הדו"חות החודשיים ואת המסמכים הנדרשים לנאמן. עוד טוענים החייבים, כי הטענות בנוגע לפגמים בהתנהלותם נטענו ללא כל תשתית, וכאשר הם פנו בעבר בנושא פגמים אלו לנאמן ולבא-כוחם, הם לא זכו למענה. עוד נטען בערעור כי לחייב אין פוטנציאל תעסוקתי, וזאת בהתחשב במצבו הרפואי אשר מקשה על תפקודו היומיומי, והעובדה כי במצב שוק העבודה כיום, כך נטען, מתקשים דורשי עבודה מעל גיל 55 באיתור מקומות תעסוקה. החייבים הוסיפו כי הכנסותיהם מתבססות באופן בלעדי על קצבאות הביטוח הלאומי, ומסיבה זו אין ביכולתם לעמוד בתשלום חוב הפיגורים כפי שנקבע על ידי הנאמן. לבסוף, טענו החייבים כי ההחלטה למתן הפטר מותנה, בצירוף החלטת הנאמן בדבר גובה חוב הפיגורים, מתעלמת מנסיבותיו של המקרה דנן, ועומדת בניגוד לרוח ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון. דיון והכרעה לאחר שעיינו בערעור על נספחיו, הגענו למסקנה כי דינו להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקסד"א, וזאת מאחר שאין לערעור סיכוי להתקבל. ננמק. כידוע, שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט של חדלות פירעון הוא רחב, לנוכח מומחיותו הייחודית בתחומו ולאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (16.10.2018); רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי, פסקה 11 (6.3.2019)). כך במיוחד לעניין מתן הפטר (רע"א 2021/21 אזולאי נ' הכונס הרשמי, פסקה 14 (27.5.2021); רע"א 2395/21 מעאמרה נ' לביא הנאמן לחייב, פסקה 9 (18.6.2021). לא מצאנו כי המקרה שלפנינו מצדיק חריגה מכלל זה. ההחלטה להתנות את מתן צו ההפטר בסילוק מחדלי החייבים נעוצה היטב במכלול נסיבות המקרה, ובכלל זאת הכנסותיהם הנמוכות של החייבים ומצבם הרפואי מחד גיסא, והתנהלותם לכל אורך הליך פשיטת הרגל אשר התאפיינה בפגמים רבים, מאידך גיסא. לצד מצבם הרפואי של החייבים, וטענתם כי הכנסותיהם מתבססות אך על קצבאות הביטוח הלאומי, לא ניתן להתעלם מכך שאלו נמנעו פעם אחר פעם מלצרף אסמכתאות רלוונטיות לדו"חות החודשיים שהוגשו על ידם, לא שילמו באופן סדיר את התשלומים החודשיים שנקבעו בעניינים, ואף בחרו לא פעם שלא לשתף פעולה עם הנאמן. משאלו הם פני הדברים, טוב עשה בית המשפט קמא כאשר קבע כי על החייבים לתקן את מחדליהם האמורים, ובפרט להסדיר את תשלום חוב הפיגורים, בטרם יוענק להם צו הפטר, ובכך איזן באופן ראוי "בין השאיפה להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים ולבסס את התפיסה לפיה "התחייבויות יש לקיים" לבין כבודו של חדל הפירעון כאדם והערך העתידי שיצמח לחייב ולחברה משחרורו מכבלי חובותיו" (עניין רפאל, בפסקה 12; כן השוו לדברי ההסבר לסעיף 1 בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 593, 605-604). בנסיבות אלה, לא ראינו מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. יצוין כי ככל שלחייבים ישנן טענות כלשהן בנוגע להיקף חוב הפיגורים שנקבע בעניינם על ידי הנאמן (23,400 ש"ח), שמורה להם הזכות לפנות בנושא זה בבקשה מתאימה לבית המשפט קמא. סוף דבר: הערעור נדחה איפוא. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט בטבת התשפ"ב (‏23.12.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21077030_Y03.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1