טרסט חברה לביטוח בע"מ נ. חיים יחיאל הלוי

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 7702/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: טרסט חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. חיים יחיאל הלוי 2. מגד אבו זהרה ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 28.10.2020 בתא"מ 29035-02-19 שניתנה על ידי כבוד הרשמת הבכירה א' ון-קרפלד בשם המערערת: עו"ד מוחמד רשיד פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (הרשמת הבכירה א' ון-קרפלד) מיום 28.10.2020 בתא"מ 29035-02-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. בחודש פברואר 2019 הגיש המשיב 1 תביעה נזיקית בסדר דין מהיר נגד המשיב 2 והמערערת בגין נזקים שנטען שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.7.2017, ובה היה מעורב הרכב שבו נהג המשיב 2. לפי הנטען היה המשיב 2 מבוטח על ידי המערערת. ביום 23.9.2019, משלא הוגש כתב הגנה מטעמו של המשיב 2, ניתן פסק דין בהעדר הגנה בעניינו. אשר למערערת, נקבע כי על מנת למסור לידה את כתב התביעה, על המשיב 1 לפעול באמצעות הממונה על העזרה המשפטית מכוח החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007, וזאת הואיל וכתובתה של המערערת היא בשטחי הרשות הפלסטינית. ביום 10.10.2019 הגיש בא-כוח המערערת בהליך דנן, עו"ד מוחמד רשיד (להלן: עו"ד רשיד), הודעה על ייצוגם של המערערת ושל המשיב 2 בהליך בפני בית המשפט קמא, אליה צורף ייפוי כוח חתום על ידי המשיב 2, ובהמשך הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין שניתן נגד המשיב 2 ולמתן היתר למערערת ולמשיב 2 להגיש כתב הגנה. ביום 22.10.2019 התקבלה הבקשה ובית המשפט קמא (הרשם הבכיר א' יחזקאל) הורה על ביטול פסק הדין. הדיון בהליך חודש, כתב הגנה מטעם המערערת והמשיב 2 הוגש, וביום 11.5.2020 התקיימה ישיבה מקדמית בפני המותב, בתומה נקבע כי ההליך ייקבע להוכחות וכי על הצדדים להגיש את רשימות העדים מטעמם. יצוין כי שני הצדדים לא הגישו רשימות עדים, אך ביום 14.10.2020 הגיש המשיב 1 בקשה לזימון עדים, בה נקב בשמותיהם של שלושת העדים מטעמו (להלן: הבקשה לזימון עדים). עוד יצוין כי לקראת הישיבה המקדמית מיום 11.5.2020 הגיש המשיב 1 בקשה קודמת לזימון עדים בה נקב בשמותיהם של שני עדים בלבד (להלן: הבקשה הקודמת לזימון עדים). ביום 14.6.2020 הודיע עו"ד רשיד כי הפסיק לייצג את המשיב 2, וביקש כי בית המשפט יורה למזכירות להסיר את שמו כמייצגו. ביום 15.6.2020 קבע המותב "הבקשה תטופל לאחר [שעו"ד רשיד] יגיש לתיק כתובת של [המערערת והמשיב 2] למשלוח כתבי בי-דין. כן יאשר שהודיע למרשיו על דיון הוכחות הקבוע ליום 28.10.20". ביום 18.6.2020 הודיע עו"ד רשיד כי "מקור הייצוג שניתן [למשיב 2] היה בשגגה ובטעות. הח"מ מייצג את [המערערת] בלבד. יצוין כי בעבר ניתן פסק דין כנגד [המשיב 2]. מחמת טעות לא הייתה הבחנה כי פסק הדין ניתן כנגד [המשיב 2] בלבד, ולכן הוגש כתב ההגנה בשם [המשיב 2] בכלל. לעולם לא הייתה כל התקשרות בין [המשיב 2] לבין הח"מ, ועל כן אין לחייב את הח"מ להפעיל מאמצים במקום [המשיב 1] [...]". ביום 3.7.2020 קבע בית המשפט כי על עו"ד רשיד להמציא לידי המשיב 2 את ההודעות בעניין הפסקת הייצוג ואת החלטות שניתנו בעניין בקשות אלה, וזאת נוכח הוראת סעיף 13(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה המקצועית). המשיב 1 הגיש את עמדתו בסוגיית הפסקת הייצוג, וביום 6.7.2020 הגיש עו"ד רשיד תשובה מטעמו לתגובת המשיב 1 בה חזר על טענתו כי הוא מייצג את המערערת בלבד, וכי "אין הוא מייצג את המשיב 2 כבר מתחילת הדרך". ביום 26.7.2020 הודיע עו"ד רשיד כי "אין כל קשר [בין המשיב 2] לבין הח"מ ומקור הייצוג שניתן ניתן בטעות. אין לח"מ כל ידיעה היכן [המשיב 2] והיכן כתובתו". נוכח האמור, דחה בית המשפט, ביום 19.8.2020, את ההודעה על הפסקת הייצוג, בקבעו כי זו אינה עומדת בתנאים שנקבעו לשחרור מייצוג בתקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) ובכללי האתיקה המקצועית. ביום 28.10.2020 התקיים דיון הוכחות בהליך, בראשיתו ביקש עו"ד רשיד לטעון טענות מקדמיות בשם מרשיו. בית המשפט דחה בקשה זו, בציינו "אין טענות מקדמיות בישיבת הוכחות". בשלב זה הלין עו"ד רשיד על כך שהמשיב 1 לא הגיש רשימת עדים מטעמו בהתאם להחלטה מיום 11.5.2020 וחרף זאת ביקש להעיד עדה אשר אף לא נכללה בבקשה הקודמת לזימון עדים. עוד העלה עו"ד רשיד טענות נוספות בנוגע לסוגיית הייצוג של המשיב 2 על ידו. משבא-כוח המשיב 1 הפנה לבקשה לזימון עדים שהגיש ביום 14.10.2020, ביקש עו"ד רשיד כי המותב יראה לו את הבקשה. המותב דחה בקשה זו בציינו "בית המשפט אינו רואה להדפיס חומר מהתיק". בשלב זה ביקש עו"ד רשיד את פסילת המותב "לאור היחס והעויינות אותה מפגין בית המשפט כלפיי, לא רק בתיק הזה אלא גם בתיקים אחרים". לאחר שמיעת עמדת בא-כוח המשיב 1, עברו הצדדים להעלות טענות בנוגע לסוגיות אחרות, בין היתר לעניין סוגיית הייצוג, ובשלב זה טען עו"ד רשיד כי "בית המשפט במזיד מתעלם מטענת פסלות". לפי פרוטוקול הדיון, בית המשפט עיין בטענת הפסלות המופיעה בפרוטוקול ועל רקע זה ציין עו"ד רשיד "בית המשפט יודע את יחסו העוין כלפיי. היה קשה לבית המשפט להדפיס את הבקשה להזמנת עדים שלא הומצאה לי כלל ועכשיו הוא מדפיס עמוד מהפרוטוקול?". בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר וקבע כי אינו רואה כל נימוק לפסילתו. צוין כי "אין זאת הפעם הראשונה [שעו"ד רשיד] מבקש במהלך דיון שבית המשפט ידפיס לו חומר מהתיק. (תוך כדי שבית המשפט מכתיב את החלטתו מבקש [עו"ד רשיד] שבית המשפט יפנה). בית המשפט איננו חייב להדפיס מסמכים מהתיק. על [עו"ד רשיד] להתכונן לתיק, לעיין בתיק לפני הגעתו לבית המשפט. ככל שיידרש הדבר, בית המשפט סבור שיש באפשרותו להציג אסמכתא שאין מדובר במקרה ראשון". עוד דחה בית המשפט קמא את הטענה לפיה הוא מפגין יחס עוין כלפי עו"ד רשיד בהליך זה או בהליכים אחרים, וציין כי אין בסירוב להדפיס מסמך מהתיק או מהחלטתו שלא לאפשר לעו"ד רשיד לטעון טענות בעניינים שכבר נטענו וניתנה בהן החלטה משום יחס עוין. בהקשר זה הוסיף בית המשפט וציין "עניין זה של מתן החלטות מנומקות ומפורטות ופתיחתן מחדש שוב ושוב ללא סוף, כפי שנעשה בדיון היום, הוא עניין חוזר ונשנה בייצוג של [עו"ד רשיד] בפניי. ראה למשל לעניין זה תיק [...]. ביהמ"ש אף התריע בעבר שפתיחת נושאים שניתנה בהם החלטה תוביל לחיוב בהוצאות לאוצר המדינה". במסגרת ההחלטה, הוסיף בית המשפט ודן ביתר הטענות המקדמיות שהעלה עו"ד רשיד לגופן ודחה אותן. לבסוף, קבע בית המשפט "בגין התנהלות [עו"ד רשיד] בדיון היום כמפורט לעיל ישולמו הוצאות לטובת אוצר המדינה על סך 2,000 ש"ח". לאחר מתן ההחלטה ביקש המותב להתחיל בשלב ההוכחות, אך עו"ד רשיד ביקש כי הדיון בהליך יופסק עד להכרעה בערעור פסלות שבכוונתו להגיש, ובית המשפט הורה על הפסקת הדיון. מכאן הערעור דנן, בו טוענת המערערת, באמצעות עו"ד רשיד, כי המותב התנהל במהלך הדיון "בצורה לא מכובדת ולא מקובלת ותוך [שימוש] בצעקות מעליבות" כלפיו, וכי "למרבה הצער צעקותיו של בית המשפט לא תועדו בפרוטוקול משום והרשמת היא זו ששולטת בפרוטוקול ובמה ייכתב בו". נטען כי המותב נוקט כלפי עו"ד רשיד "התנהגות מתעללת ונקמנית", וכי ברקע הדברים מצוי פסק דין שניתן בהליך אחר שבו ייצג את אחד הצדדים, ואשר בעקבותיו פנה לנשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים. לאחר פנייה זו, כך הטענה, החליטה הרשמת הבכירה "להוציא את כעסה בהמשך בתיקים אחרים [שלו]". עו"ד רשיד סבור כי בחינת התנהלות המותב בדיון על רקע האמור, ובפרט התייחסותו במסגרת החלטת הפסלות לאשר אירע בהליכים אחרים שבהם הופיע עו"ד רשיד בפניו, מעידה על כך "שכב' הרשמת הגיעה 'מוכנה' לנקום בח"מ ועשתה לו מלכודת וחיכתה להזדמנות כדי לפרוק את זעמה בו". נטען שלא היה מקום להטיל עליו הוצאות אישיות בשל כך, לא כל שכן מבלי שניתנה לו זכות טיעון בעניין. עוד נטען כי החלטת הפסלות אינה מפורטת דיה, כי לא נקבע בה מפורשות שבקשת הפסלות נדחית, וכי משנטענה טענת פסלות בפני בית המשפט קמא, היה עליו להכריע בה לאלתר בטרם יישמעו טענות הצדדים בעניינים אחרים, ואף לא היה מקום לכלול בהחלטה הכרעות בטענות אלה. דין הערעור להידחות. הטענות שהועלו בערעור עניינן בהחלטות דיוניות ובאופן ניהול ההליך על ידי המותב, ובהן ההחלטה שלא לאפשר לעו"ד רשיד לעיין בבקשה לזימון עדים או להדפיסה מתיק בית המשפט. החלטות אלה אין בהן כדי להקים עילת פסלות (ע"א 8314/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 3 (26.12.2018)), ולא עלה בידי המערערת להראות כי התנהלות המותב מקימה חשש ממשי למשוא פנים. הוא הדין באשר להחלטת המותב לדחות את בקשת עו"ד רשיד לטעון טענות מקדמיות בפתח דיון ההוכחות, לאחר שכבר התקיימה ישיבה מקדמית בהליך בהתאם להוראת תקנה 214יא לתקנות סדר הדין האזרחי. הטענות שמעלה המערערת לגבי החלטות אלה וכן הטענות בעניין הטלת ההוצאות לטובת אוצר המדינה, מקומן בהליכים הערעוריים המתאימים ולא במסגרת הליכי פסלות. אשר לטענות בדבר מערכת יחסים עכורה בין עו"ד רשיד למותב ולביקורת שהשמיע המותב כלפיו בדיון. ראשית, טענות אלה נטענו בעלמא בפני בית המשפט קמא וללא כל פירוט שהובא רק במסגרת ערעור הפסלות. די בכך על מנת לדחותן. למעלה מן הצורך יצוין כי הבעת מורת רוח או ביקורת מצד בית המשפט באשר לאופן התנהלותו של עורך דין, היא כשלעצמה אינה מלמדת על חשש למשוא פנים (ע"פ 3920/19 משה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (2.7.2019)). 9. המערערת מוסיפה ומלינה על אופן מתן החלטת הפסלות, אך עיון בהחלטה מעלה כי בניגוד לטענת המערערת, מדובר בהחלטה מנומקת בה התייחס בית המשפט לאשר נטען בפניו. אכן, מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי לאחר שהמשיב 1 הגיב לבקשת הפסלות, גלש הדיון גם לסוגיות אחרות שהעלו הצדדים, לרבות עו"ד רשיד. אך משבית המשפט נתן את החלטתו בבקשת הפסלות טרם שהכריע ביתר הטענות שהעלו הצדדים, לא מצאתי כי יש בכך משום אי-קיום הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, במידה שיש בה כדי לשנות מן התוצאה שאליה הגעתי. 10. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' בטבת התשפ"א (‏21.12.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20077020_V01.docx דז מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1