פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7699/15

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

העותרת ביקשה לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול שקבע כי אין לה זכויות בדירת המגורים של בני הזוג לשעבר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 16/11/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7699/15 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני משפחה וסמכות בתי הדין הרבניים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול שקבע כי אין לה זכויות בדירת המגורים של בני הזוג לשעבר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7699/15

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

העותרת ביקשה לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול שקבע כי אין לה זכויות בדירת המגורים של בני הזוג לשעבר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת ביקשה מבית המשפט העליון להתערב בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שקבע כי אין לה זכויות בדירת המגורים המשותפת עם בעלה לשעבר. העותרת טענה כי הסכם מכר שנחתם במהלך הנישואין מהווה הסכמה בכתב המבטלת הסכם ממון קודם ששלל ממנה זכויות בדירה. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין הרבניים, וכי טענות העותרת הן טענות ערעוריות מובהקות שאינן מקימות עילה להתערבות חריגה של בג"ץ, שכן לא הוכחה חריגה מסמכות או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית

נתבעים

  • בית הדין הרבני הגדול
  • בית הדין הרבני האזורי – נתניה
  • פלוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הסכם המכר מהווה הסכמה בכתב להענקת זכויות בדירה הגוברת על הסכם הממון
  • קיומה של כוונת שיתוף בנכס נוכח נטילת הלוואות משותפות לשיפוץ ורכישת זכויות בדירה
  • בית הדין הרבני לא נתן דעתו להלכות בית המשפט העליון בעניין שיתוף נכסים בין בני זוג
טיעוני ההגנה
  • הסכם המכר לא נועד להקנות לעותרת זכויות בדירה
  • לא הוכחה הבטחה כלשהי להענקת זכויות בדירה
  • הסכם הממון המקורי נותר בתוקפו
מחלוקות עובדתיות
  • האם הסכם המכר מהווה שינוי להסכם הממון
  • האם הייתה כוונת שיתוף בדירה

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדויות שנשמעו בפני בית הדין הרבני האזורי
  • עדות עורך הדין אשר ניסח את הסכם המכר

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל היותה ניסיון לערעור על פסק דין של בית דין רבני

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תיק מס' 99483/1
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הרבני הגדול

תגיות נושא

  • דיני משפחה
  • חלוקת רכוש
  • הסכם ממון
  • בג"ץ
  • סמכות בתי הדין הרבניים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7699/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7699/15 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האזורי – נתניה 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד אורן ברק; עו"ד איתי לסקי פסק-דין השופטת א' חיות: עתירה זו מופנית נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 20.9.2015 בתיק מס' 99483/1 בו נדחה ערעור שהגישה העותרת על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בנתניה מיום 18.6.2014 בתיק מס' 292342/5 לפיו אין לעותרת זכויות בדירת המגורים בה התגוררו היא והמשיב 3 טרם גירושיהם (להלן: הדירה). 1. העותרת והמשיב 3 נישאו זה לזו בשנת 1996 וקודם לנישואיהם חתמו על הסכם ממון לפיו לעותרת לא תהא כל זכות בדירה זולת אם יוסכם בינה ובין המשיב 3 אחרת בכתב (להלן: הסכם הממון). במהלך השנים נטלו המשיב 3 והעותרת מספר הלוואות כנגד משכנתאות שנרשמו על הדירה והן שימשו אותם, בין היתר, לשיפוצה ולרכישת הזכויות של אחי המשיב 3 בדירה. בשנת 2005, לאחר שהוסכם כי העותרת והמשיב 3 ירכשו את זכותו של אחי המשיב 3, חתמו העותרת והמשיב 3 על הסכם עם האח ורעייתו בו נקבע כי העותרת והמשיב 3 "הם בעלי הזכויות הבלעדיות" בדירה (להלן: הסכם המכר). עוד נקבע בהסכם המכר כי הוא "מבטל כל הצהרה או התחייבות קודמת אשר נעשו על ידי הצדדים", לרבות המסמך בו התחייב המשיב 3 להעניק לאחיו מחצית מהזכויות בדירה. בשנת 2010 התגרשו העותרת והמשיב 3 זה מזו והחלו לדון ביניהם בעניין חלוקת הרכוש. במסגרת התדיינות זו טענה העותרת כי הסכם המכר מהווה הסכמה בכתב בינה לבין המשיב 3 להעניק לה זכויות בדירה וכי התחייבות זו גוברת על האמור בהסכם הממון. 2. ביום 10.4.2014 דחה בית הדין הרבני האזורי בדעת רוב את תביעתה של העותרת לקבלת זכויות בדירה. בפסק הדין קבעו דייני הרוב כי אף שלשונו של ההסכם אינה חד משמעית בשאלה האם הוא מעניק לעותרת זכויות כלשהן בדירה, מהעדויות שנשמעו בפני בית הדין, לרבות זו של עורך הדין אשר ניסח את הסכם המכר, עולה בבירור כי הוא לא נועד למטרה זו ואינו מהווה הסכמה בכתב לשנות מההסדר הקבוע בהסכם הממון. עוד נפסק שלא הוכח כי אי פעם ניתנה לעותרת הבטחה, בעל פה או בכתב, כי תקבל לידיה זכויות בדירה, וזאת אף שנטלה עם המשיב הלוואות כנגד משכנתאות שנרשמו על הדירה. דייני הרוב הוסיפו וקבעו כי העותרת והמשיב 3 לא הסכימו ביניהם בכתב לשנות מן האמור בהסכם הממון בנוגע לדירה ומכאן שיש לדחות את תביעת העותרת לקבל בה זכויות. עם זאת, נקבע כי העותרת זכאית למחצית מתשלומי ההלוואות אותן נטלו היא והמשיב 3 כנגד משכנתאות שנרשמו על הדירה ואשר שולמו עד לקרע ביניהם. העותרת ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הרבני הגדול, אשר דחה ביום 20.9.2015 את הערעור. בפסק דינו קבע בית הדין הרבני הגדול כי אף שאין תשובה חד משמעית לשאלה מדוע צורף שמה של העותרת להסכם המכר, ברור כי הדבר לא נעשה במטרה להקנות לה זכויות כלשהן בדירה, ומכאן שלא מדובר בהסכמה בכתב לשנות מן האמור בהסכם הממון. 3. בעקבות פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול הגישה העותרת את העתירה דנן בה היא טוענת כי יצאה שגגה תחת ידיהם של בתי הדין הרבניים המחייבת את התערבותו של בית משפט זה. לטענתה, נוכח העובדה שהיא והמשיב 3 נטלו מספר הלוואות ששימשו, בין היתר, לרכישת זכויותיו של אחי המשיב 3 בדירה וכן לשיפוצה, לא יכול להיות חולק כי הייתה ביניהם כוונת שיתוף בקשר לדירה. לפיכך, כך נטען, לא ניתן לפרש את הסכם המכר אלא כהסכמה בכתב להקנות לעותרת זכויות בדירה והסכמה זו גוברת על האמור בהסכם הממון. עוד טוענת העותרת כי בית הדין הרבני הגדול לא נתן דעתו להלכות שיצאו מלפני בית משפט זה בעניין שיתוף נכסים בין בני זוג ולא נימק כראוי את מסקנתו לפיה לא הייתה כוונה בהסכם המכר להעניק לעותרת זכויות בדירה. לפיכך, מבקשת העותרת להורות על בטלותם של פסקי הדין שניתנו על ידי בית הדין האזורי ובית הדין הגדול בעניינה, וכמו כן היא מבקשת לעכב את הדיונים בבית הדין האזורי בעניין חלוקת הרכוש בינה לבין המשיב 3 עד להכרעה בעתירה. 4. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דינם של בתי הדין הרבניים ואינו מתערב בשיקול דעתם אלא במקרים נדירים של חריגה מסמכות או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (ראו, למשל: בג"ץ 5240/15 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ירושלים (‏17.8.2015)). הטענות שמעלה העותרת במקרה דנן הן טענות ערעוריות מובהקות אשר אינן מגלות עילה להתערבות בפסקי הדין נושא העתירה. אשר על כן, העתירה נדחית וכן נדחית הבקשה לצו ביניים. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בכסלו התשע"ו (‏16.11.2015). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15076990_V01.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il