אקסיו מעטפת הון בע"מ נ. יהב-מיטב בע"מ

בבית המשפט העליון ע"א 7692/23 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערת: אקסיו מעטפת הון בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יהב מיטב בע"מ 2. אברהם מיטב 3. מימד שילובים בע"מ 4. מבנה יסוד – חברה לבנייה וניהול פרויקטים בע"מ ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופט י' הלר) בת"א 54048-07-21 מיום 20.9.2023 בשם המערערת: עו"ד שמוליק קסוטו; עו"ד שחר קפושה; עו"ד קורל בן אבי בשם המשיבים: עו"ד משה קלדרון פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט י' הלר) מיום 20.9.2023 בת"א (שלום חד') 54048-07-21 וב-14 הליכים קשורים שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המערערת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בקשות לביצוע שיקים נגד המשיבות 1, 3 ו-4, שמצויות בבעלות המשיב 2. לטענת המערערת, השיקים הועברו לה והוסבו לטובתה על ידי המוטב המקורי. המשיבים הגישו התנגדויות לביצוע השטרות, ובעקבות זאת הועברו ההליכים לבית משפט השלום בחדרה. בשנת 2022 הועברה הפרשה לדיון לפני המותב הנוכחי ונקבע שכל 15 ההליכים יידונו במאוחד. בחודש דצמבר 2022 הודיעה המערערת על כוונתה להגיש כתב תביעה מתוקן נוכח איחוד הדיון בהליכים, אך המשיבים התנגדו לכך. ביום 30.4.2023 התקיימה ישיבת קדם משפט בנוכחות באי כוח הצדדים, נציגת המערערת והמשיב 2. בתום דיון שלא לפרוטוקול, באי כוח הצדדים תיארו לפרוטוקול את תמצית השיח שהתקיים – אשר עסק בעיקר בטענות המשיבים נגד ביצוע השיקים (פרוטוקול הדיון מיום 30.4.2023, עמ' 14-13) – ובית המשפט התיר למערערת להגיש כתב תביעה מתוקן תוך חיובה בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח. כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 3.5.2023, וכתב הגנה מתוקן מטעם המשיבים הוגש ביום 10.7.2023. למחרת, ביום 11.7.2023, התקיימה ישיבה נוספת בנוכחות באי כוח הצדדים, נציג המערערת מר אסף בדור (להלן: בדור) והמשיב 2. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, גם בישיבה זו התקיים שיח שלא לפרוטוקול, ובית המשפט העלה הצעת פשרה והורה לצדדים להודיע את עמדתם לגביה. בחלוף כשבוע, ביום 17.7.2023, הודיעה המערערת כי משרד עורכי דין מסוים יצטרף לייצוגה בהליכים. ביום 6.8.2023 הגישה המערערת בקשת פסלות שופט. לטענתה, בתחילת הישיבה מיום 11.7.2023 ובטרם הגיעו באי כוח המשיבים לאולם, פנה בית המשפט לבא כוחה באומרו, בין היתר, שמצבה של המערערת "לא טוב בלשון המעטה" וכי המערערת "התרשלה" בנוגע לקבלת השיקים נושא ההליכים, והמליץ להגיע לפשרה תוך הפעלת לחץ על המערערת (סעיפים 8-7 לבקשת הפסלות). עוד נטען כי בית המשפט הביע את התרשמותו מכתבי הטענות המתוקנים, וציין את עמדתו לפיה המערערת "לא הצליחה להוסיף טענות משמעותיות ורלוונטיות להליך" (שם, סעיפים 12-11). לטענת המערערת, השיח בין בית המשפט לבא כוחה במעמד צד אחד נמשך כ-20 דקות; לאחר מכן נכנסו לאולם באי כוח המשיבים, ומרגע זה התנהל דיון מחוץ לפרוטוקול שבמהלכו ציין בית המשפט כי "נטייתו" היא לטענות המשיבים. לטענת המערערת, בית המשפט התייחס בביטול לראיות מטעמה, תוך העלאת טענות שאף לא צוינו בכתב ההגנה המתוקן. המערערת פירטה כי במהלך הדיון הציעו המשיבים לשלם לה סך של 150,000 ש"ח – כעשירית משווי תביעותיה – ובית המשפט תמך בהצעה "באומרו שגם אם היה משתכנע בכל טענותיה של [המערערת – ע' פ'], לאור הנסיבות לא היה פוסק לה סכום הגבוה מ-200,000 ש"ח [...] כדבריו, 'גם אם אפסוק לטובתכם, זה יתכנס לאותו הסכום'" (שם, סעיף 27). עוד נטען כי בית המשפט אמר "שללא תלות בתוצאות ההליך, כך או כך תצא [המערערת – ע' פ'] עם אזהרה חמורה מבית המשפט על התנהלותה כחברה המעניקה שירותי אשראי", והוסיף ואמר "בכל ספק הכי קטן אפסוק לטובתם", קרי לטובת המשיבים (שם, סעיפים 28 ו-30). המערערת טענה כי העובדה שבית המשפט התבטא באופן נחרץ בנוגע לסיכויי ההליך מלמדת כשלעצמה שדעתו נעולה, וכי ניהול חלק מהדיון במעמד צד אחד מקים אף הוא חשש ממשי למשוא פנים ולמצער פגיעה במראית פני הצדק. לתמיכה בבקשתה צירפה המערערת תצהיר מטעמו של בדור. בעקבות זאת הורה המותב למשיבים להגיב לבקשת הפסלות וציין בהחלטתו, בין היתר, כי השיח בתחילת הדיון התקיים בזיקה לדיון קודם מיום 30.4.2023 וכי "בשני הדיונים לא נדרשה פסילתי, ושניהם נוהלו ברוח טובה". המשיבים התנגדו לבקשת הפסלות, וטענו כי העובדה שבית המשפט התיר את תיקון כתב התביעה באופן שהיטיב עם המערערת – שכן באותו שלב כבר הוגשו תצהירי עדות ראשית בחלק מן ההליכים – מלמדת כי לא מתקיימת בענייננו עילת פסלות. עוד נטען כי אין כל פגם בהתנהלות יוזמת של בית המשפט לצורך קידום ההליך, בפרט בשלב קדם המשפט, או בהעלאת הצעת פשרה תוך הבעת עמדה לכאורית בנוגע לסיכויי ההליך. המשיבים טענו כי בדיון מיום 11.7.2023 התקיימה שיחה "לא פורמלית שהתנהלה ברוח טובה", שבמהלכה הסביר בית המשפט למערערת את הקשיים "שלעת הזאת, של ישיבת קדם משפט, הוא צופה שרובצים לפיתחה" (סעיף 9.1.3 לתגובת המשיבים). ביום 20.9.2023 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות וחייב את המערערת בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ש"ח (להלן: החלטת הפסלות). בית המשפט פסק כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ללא הסבר המניח את הדעת, בפרט מכיוון שהדיון מיום 11.7.2023 התקיים ב"המשך ישיר" לשני הדיונים הקודמים. בהקשר זה הבהיר בית המשפט כי הדיון מיום 11.7.2023 "החל מהנקודה שבה הסתיים הדיון הקודם", שבו בדור לא נכח, כך שהמערערת תמכה את בקשת הפסלות בתצהיר מטעם אדם שלא היה מעורה בפרטים מהדיון הקודם "ובכך בחרה להוציא את הדברים מהקשרם וזאת מבלי שהביאה את העובדות לאשורן תוך שהציגה אותן בצורה לא נכונה [...]" (סעיף 26 להחלטת הפסלות). לגופו של עניין הבהיר בית המשפט כי הדברים שנאמרו בפתח הדיון מיום 11.7.2023 היו אך "יישור קו" ביחס לדברים שנאמרו בסוף הדיון הקודם, באשר לטענות שונות שהועלו על ידי המשיבים, וכי אם בדור היה נוכח בדיון הקודם הוא היה מבין את פשר הדברים שנאמרו. עוד הוסבר כי בעת שבא כוח המערערת נכח באולם עובר להתייצבות באי כוח המשיבים, "בית המשפט הקפיד להחזיר אותו לסיום ההליך הקודם, ולכך שהמצב ממשיך מאותה הנקודה גם לאחר תיקון כתב התביעה", ולמיטב זכרונו של המותב הדברים נאמרו במפורש גם בנוכחות המשיבים (שם, סעיף 27). כמו כן הדגיש בית המשפט כי הדיון שהתקיים לאחר מכן מחוץ לפרוטוקול נערך לבקשת הצדדים, וכי המערערת לא הגישה בקשה לתיקון הפרוטוקול. עוד הובהר כי "למותב זה אין כל היכרות עם הצדדים, אף לא נקבעה על ידי כל קביעה קודמת ביחס למי מהם" – וכי במהלך הדיון "כל שנעשה על ידי הוא מתן המלצה לסיום התיק בהסכמה" על בסיס החומר שעמד בפני בית המשפט באותה עת, במטרה לייעל את הדיון. בית המשפט הוסיף כי השיחה שהתנהלה בדיון הייתה "שיחה פתוחה [...] ותכליתה הייתה לנתח באופן רציונלי את סיכויי ההליך" (שם, סעיף 33(א)). על רקע זה חזר בית המשפט והדגיש: "בכל הכבוד, דעתי לא ננעלה, והצעתי שניתנה לצדדים ניתנה על פי החומר שהונח לפניי" (שם). עוד צוין כי המערערת אמנם ניצבת בפני "מכשולים רבים", אך הדרך פתוחה לפניה לשכנע את בית המשפט כי אין ממש בטענות המשיבים (שם). לצד זאת הביע בית המשפט ביקורת על כך שעורך הדין שטען בשם המערערת בדיון מיום 11.7.2023 לא היה מי שחתם בשמה על בקשת הפסלות. עוד צוין כי עורכת הדין הנוספת שנכחה באולם מטעם המערערת אמנם הייתה חתומה על בקשת הפסלות, אך לא הגישה תצהיר מטעמה ו-"הדבר אומר דורשני כשלעצמו" (סעיף 22 להחלטת הפסלות). בנוסף, צוין כי ההודעה על צירוף עורכי דין נוספים לייצוג המערערת הוגשה רק לאחר הדיון, ובזמן אמת המערערת לא הודיעה שמשרד נוסף הצטרף לייצוגה. בית המשפט ציין כי "בעניין זה התחושה אינה נוחה", שכן הדיון מיום 11.7.2023 התקיים בהמשך ל-"שיח פתוח שהחל בדיונים קודמים" ומתוך הנחה שמי שמופיע לפני בית המשפט "הוא אותו גורם" (שם, סעיף 23). מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזרת המערערת, בעיקרם של דברים, על הטענות שפירטה בבקשת הפסלות. המערערת מדגישה כי ערעורה אינו מבוסס על עצם קיומו של השיח שלא לפרוטוקול או על עצם העלאת הצעת הפשרה; לשיטתה, עילת הפסלות נובעת מכך שהמותב הביע עמדה ברורה ביחס לטענותיה ולחץ עליה להגיע לפשרה, באופן שמצביע על כך שדעתו ננעלה ביחס ללב המחלוקת שבין הצדדים בטרם נבחנו הראיות. עוד נטען כי בקשת הפסלות לא לוקה בשיהוי, מכיוון שהוגשה תוך שלושה שבועות ממועד הדיון (כשרוב התקופה בתוך פגרת הקיץ) ובטרם חלה התפתחות כלשהי בהליכים. המערערת סבורה כי אין פגם בכך שעורכת הדין הנוספת נכחה מטעמה בדיון מיום 11.7.2023 או בכך שלא חתמה על תצהיר לתמיכה בבקשת הפסלות. כמו כן נטען, בין היתר, כי המותב והמשיבים לא חלקו על כך שהמותב אמר את האמירות שיוחסו לו. המשיבים טוענים בתשובתם כי דין הערעור להידחות. לטענתם, בית המשפט הביע את דעתו באשר לקשיי המערערת בהוכחת טענותיה עוד בדיון קדם המשפט ביום 30.4.2023, וזאת "בזהה לדבריו בישיבה מיום 11.7.2023 – ממש באותן מילים" (סעיף 3 לתשובה). לטענת המשיבים, העובדה שהמותב נעתר לבקשת המערערת לתיקון כתב התביעה חרף הביקורת שהביע בדיון מיום 30.4.2023 מלמדת שדעת בית המשפט לא ננעלה, והם מוסיפים וטוענים כי המערערת לא חלקה על כך שהמותב אמר דברים דומים בשני הדיונים. בנסיבות אלו, נטען, היה על המערערת להגיש בקשת פסלות בסמוך לדיון מיום 30.4.2023. לשלמות התמונה יצוין כי ביום 20.11.2023 הגישו המשיבים הודעה שממנה עולה כי אחד מבאי כוחה של המערערת שוחרר מייצוגה. לאחר שעיינתי בכתב הערעור על צרופותיו ובתשובת המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. לפי הוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא שוכנעתי כי אלה פני הדברים בענייננו. כפי שנפסק בעבר, אין מניעה שבית המשפט יביע, בזהירות הנדרשת, את התרשמותו לגבי חולשת הראיות או הטענות של אחד מבעלי הדין, ולא כל הבעת עמדה או העלאת הצעה לגבי המשך ניהול ההליך יקימו עילה לפסלות שופט (ע"א 6068/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (27.9.2023)). כך גם בנוגע להבעת ביקורת על התנהלותו של בעל דין (ראו למשל: ע"א 8866/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (7.3.2023); ע"א 7038/22 שושן נ' פילדס, פסקה 10 (17.11.2022)). עוד נפסק כי "בעל דין הנותן הסכמתו לקיום שיח מחוץ לפרוטוקול לוקח בחשבון, מניה וביה, כי הדברים שייאמרו לא יתועדו בפרוטוקול ולפיכך הנטל להוכיח התבטאות מסוימת הוא, מטבע הדברים, כבד במיוחד" (ע"א 7528/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (17.11.2022)). בענייננו, המערערת מייחסת לבית המשפט אמירות נחרצות בנוגע לסיכויי ההליך ולהמשך ניהולו, וכן בנוגע להתנהלותה כחברה שנותנת שירותי אשראי. מנגד, בית המשפט ציין בהחלטת הפסלות כי האופן שבו הציגה המערערת את אמירותיו אינו מדויק, כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי אופן הצגת העובדות בבקשת הפסלות אינו נכון (סעיף 26 להחלטת הפסלות). בתוך כך הובהר כי "פתיחת הדיון לא הייתה אלא 'יישור קו' לאמור בסיום הדיון הקודם", וכי בהמשך הדיון התקיימה שיחה שלא לפרוטוקול אשר "תכליתה הייתה לנתח באופן רציונלי את סיכויי ההליך" ובמסגרתה "כל שנעשה על ידי הוא מתן המלצה לסיום התיק בהסכמה [...] שמצאתי לנכון להציע במסגרת החומר אשר הונח לפניי ועל מנת לייעל את הדיון [...]" (סעיפים 25 ו-33(א) להחלטת הפסלות; ההדגשה הוספה – ע' פ'). בנסיבות אלו ובשים לב להבהרות המותב בנוגע להתרחשויות בדיון ולטיב השיח שהתקיים במהלכו, איני סבור כי המערערת עמדה בנטל הכבד להוכיח שדעת בית המשפט ננעלה בנוגע להמשך ניהול ההליך. זאת, בפרט בשים לב לכך שהדיון מחוץ לפרוטוקול התקיים כאמור בהסכמת הצדדים (ראו והשוו: ע"א 8162/21 מאפיית האחים יחזקאל בע"מ נ' אלוף השניצל בע"מ, פסקה 12 (5.12.2021); ע"א 5406/20 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברשן, פסקה 24 (26.11.2020) (להלן: עניין ברשן)); ולכך שמטענות הצדדים ומהחלטות המותב עולה כי במהלך הדיונים מיום 30.4.2023 ומיום 11.7.2023 באי כוח המערערת לא העלו השגות בזמן אמת על האמירות שיוחסו למותב בבקשת הפסלות (השוו: ע"א 1034/22 רפאלי נ' ניב, פסקה 10 (27.3.2022)). בית המשפט ציין בהחלטת הפסלות כי בפני המערערת "פתוחה הדרך לשכנע כי טענות המשיבים לגופו של הליך אינן טענות של ממש, הן מבחינה שטרית 'נקייה' הן מבחינת חובות החלות עליה, הראיות והטענות יישמעו וייבחנו" (סעיף 33(א) להחלטת הפסלות) – וחזקה שינהל את ההליך בהתאם. טענות המערערת לגבי השיח בין המותב לבין בא כוחה ביום 11.7.2023 שלא בנוכחות נציגי המשיבים או באי כוחם, אף הן אינן מקימות עילת פסלות. כפי שנפסק, אף שככלל ראוי להימנע מקיום שיח עם בעלי הדין או באי כוחם שלא במסגרת סדרי הדין הרגילים, עצם קיומו של שיח כאמור אינו בהכרח מקים עילת פסלות ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו (עניין ברשן, פסקה 22; ע"א 1840/21 לנג נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (24.3.2021); ע"א 7297/17 ס.ב ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, פסקה 4 (1.11.2017); יגאל מרזל פסלות שופט 188-186 (2006)). בענייננו, המערערת טוענת לקיומו של שיח במעמד צד אחד עם בא כוחה, ולא עם נציגי המשיבים, ומשכך אין בפיה טענה כי המשיבים זכו ליתרון דיוני או מהותי עקב השיח האמור. כפי שעולה מהחלטת הפסלות, באותו שלב חזר המותב על דברים שנאמרו בדיון קודם – שבו נכחו באי כוח שני הצדדים ונציגיהם – והדברים שנאמרו שוקפו בהמשך לבאי כוח המשיבים, לאחר כניסתם לאולם. מכל מקום, אף לשיטת המערערת עצמה, אמירות המותב טרם הגעת באי כוח המשיבים התמצו, בעיקרם של דברים, בביקורת על התנהלותה ובהצבעה על החולשות בטענותיה לאחר תיקון כתב התביעה. בנסיבות העניין איני סבור כי טענות המערערת בהקשר זה מקימות חשש ממשי למשוא פנים שמצדיק את פסילת המותב (השוו: ע"א 264/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 15 (31.1.2023); ע"א 4202/21 בוקשפן נ' וייספיש, פסקה 8 (20.6.2021)). הערעור נדחה אפוא. המערערת תישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ד בכסלו התשפ"ד (‏7.12.2023). מ"מ הנשיא _________________________ 23076920_M02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il