יום טוב פרמונד (עציר) נ' לשכת תביעות - משטרת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7692/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותר: שי יום טוב פרמונד נ ג ד המשיבים: 1. לשכת תביעות - משטרת ישראל 2. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד בת-אל חיים יואל פסק-דין השופט י' אלרון: עניינה של עתירה זו בבקשת העותר כי נורה למשיבים "לקיים הסדר טיעון מחייב" אשר נערך עמו. בתמצית יתואר, כי נגד העותר הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו ריבוי עבירות של סחר בסמים יחד עם אחרים. ביום 22.6.2022 בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את העותר, על פי הודאתו, בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן – קשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (שתי עבירות), לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה); וסחר בסם מסוכן (אחת-עשרה עבירות) לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה. במועד הקבוע לשמיעת טיעונים לעונש, ביום 19.10.2022, העותר והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) הציגו לבית המשפט הסדר טיעון סגור לעניין העונש. לפי הסדר זה, על העותר ייגזר עונש של 36 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו – 7.7.2021, לצד ענישה נלווית. לאחר הצגת הסדר הטיעון ועוד במהלך הדיון, בטרם נגזר עונשו של העותר, המשיבה הודיעה כי היא מתנגדת להסדר האמור, וזאת מאחר "שהנאשם [העותר – י' א'] היה אסיר בחלק מתקופת המעצר" וכי "ברי שימי מעצרו וגם ההסכמה הייתה שאינם כוללים את ימי מאסרו בתיק אחר להם הוא נשפט במהלך מעצרו בתיק זה". יצוין, כי המדובר בהרשעת העותר בבית משפט השלום בירושלים בעבירות סמים, בגינן ריצה תקופת מאסר בפועל עד לחודש ספטמבר 2022. בא-כוח העותר טען בדיון בבית משפט השלום בבאר שבע כי נתונים אלו על אודות המאסר שהעותר ריצה היו בידי המשיבה קודם ההגעה להסדר, ועל כן יש לאמץ את ההסדר כפי שהוצג לבית המשפט. בשים לב למחלוקת אשר נפלה בין הצדדים בדבר הסדר הטיעון, בית משפט השלום בבאר שבע הורה על דחיית מועד הדיון לטיעונים לעונש. לטענת העותר, המשיבה הפרה הבטחה שלטונית בכך שחזרה בה מהסדר הטיעון כפי שסוכם והוצג לבית משפט השלום. זאת, בהעדר סיבה סבירה לעשות כן מאחר שהמשיבה הכירה את עובדת מאסרו של העותר, ובהתחשב בכך שזו אף נלקחה בחשבון במסגרת ההסדר העונשי. עוד נטען, כי משנכתב ואושר ההסדר בפרוטוקול הדיון בבית המשפט מדובר "במעשה עשוי". משכך, העותר מבקש כי נורה למשיבים לכבד את ההסדר כפי שהוצג בבית משפט השלום, וכי עונשו ייגזר בהתאם להסדר זה. לאחר העיון בעתירה ובנספחיה הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים. כפי שנפסק זה מכבר במקרים אחרים, האכסניה המתאימה לבירור טענות מעין אלו של העותר היא הערכאה הדיונית לפניה מתנהל ההליך הפלילי (בג"ץ 5510/18 עיסא נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.7.2018)). סמכותה של הערכאה הדיונית אינה מתמצה בטענות ישירות כלפי האישום הפלילי והעונש בגינו, אלא היא חלה אף כלפי התנהלות הצדדים, וזו דרך המלך לבחינת טענות אלו (ראו: בג"ץ 3307/07 משאלי נ' מס ערך מוסף נתניה, פסקה 3 (25.4.2007). טעם נוסף ישנו בנידון דנן, משהמחלוקת שנפלה בין הצדדים עשויה לדרוש בירור עובדתי אשר לערכאה הדיונית הכלים המתאימים לשם כך (ראו והשוו: בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, פסקה 5 (6.2.2006)). אף אם העותר אינו שבע רצון מהחלטת בית משפט השלום שניתנה בסופו של הדיון, עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק אינה משמשת "נתיב חלופי" לשם עקיפת הכלל השולל ערעור על החלטות ביניים בהליך פלילי אשר טרם מוצה (בג"ץ 8365/17 חלבי נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פסקה 6 (31.10.2017); בג"ץ 9371/17 סמולר נ' פרקליטות מחוז תל אביב, פסקה 7 (6.12.2017)). אשר על כן, עתירה זו אינה ההליך הראוי לבירור טענות העותר – בין אם מדובר בטענותיו ביחס להתנהלות התביעה, ובין אם בהשגות על קביעת בית משפט השלום. העתירה נדחית אפוא על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א בחשון התשפ"ג (‏15.11.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22076920_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il