פלוני נ. שופט בית המשפט העליון

החלטה בתיק בג"ץ 7692/12 בבית המשפט העליון בג"ץ 7692/12 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שופט בית המשפט העליון י' דנציגר 2. משרד הרווחה 3. לשכת הרווחה בעיריית אריאל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד מלכה שקלר-עזראן פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עניינה של עתירה זו בבקשתו של העותר שנבטל החלטה שנתן בית משפט זה (השופט י' דנציגר) שבמסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור. 1. ביום 29.11.2011 הכריז בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (כב' השופטת מ' קראוס) על בנו של העותר (להלן: הקטין) כבר אימוץ כלפי אביו ואמו, וקבע כי האימוץ יהיה במתכונת של אימוץ 'סגור'. בפסק דינו התייחס בית המשפט לענייני משפחה להרשעתו של העותר בעבירות אלימות והתעללות בבני משפחתו, ולדו"חות סוציאליים שבהם נקבע שהעותר סובל מהפרעה אישיותית קשה, מקבל אחריות חלקית בלבד על מעשיו ואינו מסוגל לספק את צרכי הקטין. בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה א' שילה, והשופטים ו' פלאוט וב' טולקובסקי) דחה את ערעורו של העותר מטעמים דיוניים, אם כי הוסיף שעיון בפסק דינו של בית המשפט למשפחה מלמד שמדובר בפסק דין מקיף ומנומק. בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (בע"מ 1938/12) התקבלה על ידי בית משפט זה (השופטים א' רובינשטיין, ס' גובראן וי' דנציגר) ביום 4.4.2012, והתיק הוחזר לדיון לגופו של עניין לפני בית המשפט המחוזי, בכפוף לכך שהעותר יגיש כתב ערעור מתוקן במועד שנקבע לכך. בד בבד עם הגשת הערעור המתוקן, הגיש העותר ביום 19.4.2012 בקשה לפסילת ההרכב שדן בערעור ושעתיד היה לדון בו בשנית בטענה כי קיים חשש ממשי למשוא פנים. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי וערעור שהגיש העותר על אותה החלטה נדחה אף הוא בפסק דינו של הנשיא א' גרוניס (ע"א 4100/12). נקבע כי אין ממש בטענות העותר בדבר חשש למשוא פנים. 2. בפסק דינו השני דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של העותר. בית המשפט המחוזי ציין כי לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. נקבע, על יסוד חוות דעת מקצועיות שהוגשו בעניין זה, שטובת הקטין מחייבת את התוצאה הקשה והמצערת. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שנדחתה בידי בית משפט זה (השופט י' דנציגר) בהחלטה מפורטת (רע"א 5176/12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 22.8.2012)). ביום 3.9.2012 הגיש העותר בקשה לעיון חוזר, שנדחתה בהחלטה מיום 20.9.2012. 3. העתירה שלפנינו מכוונת נגד שתי החלטות אחרונות אלו. העותר מעלה שלל טענות נגד ההחלטות המתוארות. בין היתר, טוען העותר כי החלטות אלו אינן מנומקות; ושהן פוגעות בזכויותיו החוקתיות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף, נטען שהחלטות אלו סוטות מן ההלכה לפיה ככלל, בתיקים שעניינם אימוץ בית משפט זה אינו מחיל את ההלכות הרגילות לדיון בגלגול שלישי, שלפיהן רשות ערעור תינתן במשורה. לפי הנטען, יש להעביר תיקים מסוג זה לדיון לפני הרכב של שלושה שופטים כדי למצות את הבדיקה השיפוטית עד תום. כן טוען העותר נגד החלטות המשיבים 3-2 שנתקבלו במסגרת הליך האימוץ, שנידון במסגרת בקשת רשות הערעור שנדחתה. 4. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא שבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של ערכאות שיפוט אחרות, ובכלל זה פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון בשבתו כערכאת ערעור. זאת, למעט מקרים בהן עולה טענה היורדת לשורשו של ההליך השיפוטי כגון חוסר סמכות או שרירות קיצונית (בג"ץ 2004/12 אלקובי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.3.2012)). בנוסף נקבע שמותב אחד של בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על מותב אחר (בג"ץ 1985/12 גיל נ' כבוד השופט סלים ג'ובראן, פסקה 3 (לא פורסם, 12.3.2012)). למרות שבמרבית המקרים אכן מועברים תיקי אימוץ להרכב שלושה, אין מדובר בכלל מחייב (בע"מ 1388/08 פלונית נ' פלוני, פסקה ט וההפניות שם (לא פורסם, 6.5.2008)). לעותר ניתנה הזדמנות להשמיע את דבריו מספר פעמים לפני ערכאות שונות, שכולן אמרו את דברן. לא ניתן לעשות שימוש בכלי הדיוני של עתירה לבית הדין הגבוה לצדק בכדי לפתוח מחדש עניין שכבר הוכרע בתום הליך שיפוטי ממצה. העתירה נדחית אפוא על הסף, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בחשון התשע"ג (‏28.10.2012). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12076920_M01.doc נב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il