פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 7681/18

מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ. מוחמד אסדי

ערעור על פסק דין בעניין פיצויים בגין הפקעת מקרקעין והשבת כספים ששולמו ביתר.

מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ?
תאריך פרסום 31/03/2025 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 7681/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על פסק דין בעניין פיצויים בגין הפקעת מקרקעין והשבת כספים ששולמו ביתר.
החלטת בית המשפט מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים — בית המשפט נתן תוקף משפטי להסכמה שהושגה בין הצדדים.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 7681/18

מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ. מוחמד אסדי

ערעור על פסק דין בעניין פיצויים בגין הפקעת מקרקעין והשבת כספים ששולמו ביתר.

מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ?

סיכום פסק הדין

התיק עסק בערעור של רשות מקרקעי ישראל על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנוגע לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין. לאחר הליכים ממושכים, הצדדים הגיעו להסכמות על בסיס תחשיב מתוקן שהגישה המדינה. המחלוקת האחרונה נגעה לשאלה האם ניתן לכלול את שכר הטרחה שנפסק לטובת הנפקעים בערכאה קמא בתוך חישוב דמי החכירה האבודים, והאם קיימות טעויות חישוב נוספות. בית המשפט העליון דחה את טענות הנפקעים וקבע כי התחשיב שהגישה המדינה הוא התחשיב המחייב. בית המשפט נתן תוקף של פסק דין לתחשיב זה והורה לנפקעים להשיב למדינה את הכספים ששולמו להם ביתר עד ליוני 2025. כמו כן, הובהר כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מהנפקעים לפנות לרשות המיסים לקבלת החזרי מס ככל שהם זכאים להם.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל

נתבעים

  • מוחמד אסדי
  • אחמד אסדי
  • ח'אלד אל אסדי
  • סעיד אסדי
  • סעוד אסדי
  • קאסם אסדי
  • דחלאללה אסדי
  • חוסין אסדי
  • מוחמד אסדי
  • ופיקה אסדי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המדינה טענה כי יש לאשר את התחשיב המתוקן שהגישה להשבת כספים ששולמו ביתר לנפקעים.
  • המדינה טענה כי ההוצאות שנפסקו בערכאה קמא היו הוצאות רגילות ולא מוגברות, ואין להחריגן מהתחשיב.
טיעוני ההגנה
  • הנפקעים טענו כי המדינה אינה רשאית לזקוף הוצאות משפט על חשבון דמי החכירה האבודים.
  • הנפקעים טענו לקיומה של טעות חישוב בתחשיב המדינה.
  • הנפקעים ביקשו הבהרה לגבי זכותם לדרוש החזרי מס מרשות המיסים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ההוצאות שנפסקו בערכאה קמא היו 'מוגברות' או רגילות.
  • האם קיימת טעות חישוב בתחשיב המדינה או שמדובר במחלוקת על הכללת שכר טרחה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תחשיב המדינה המתוקן מיום 9.3.2025
  • פסק הדין החלקי מיום 15.6.2017

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 22214-09-15
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • הפקעות
  • רשות מקרקעי ישראל
  • פיצויים
  • השבת כספים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • מתן תוקף של פסק דין לתחשיב המדינה
  • הוראה לנפקעים להשיב כספים ששולמו ביתר עד ליום 9.6.2025

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7681/18 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף המערערת: מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נגד המשיבים: 1. מוחמד אסדי 2. אחמד אסדי 3. ח'אלד אל אסדי 4. סעיד אסדי 5. סעוד אסדי 6. קאסם אסדי 7. דחלאללה אסדי 8. חוסין אסדי 9. מוחמד אסדי 10. ופיקה אסדי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.7.2018 בת"א 22214-09-15 שניתן על ידי כבוד השופט אמיר טובי תאריך ישיבה: ט"ו בטבת התשפ"ב (19.12.2021) בשם המערערת: עו"ד חגית שפיצר בשם המשיבים: עו"ד אילן יחזקאלי פסק-דין בהמשך להחלטה מיום 17.2.2025, התבקשו הצדדים להגיש בקשה משותפת למתן פסק דין. ביום 9.3.2025 הגיש בא-כוח הנפקעים (הם המשיבים) "הודעה/בקשה מטעם המשיבים למתן סעד עובר למתן פסק הדין", בה העלה טענות הנוגעות לזכות הקיזוז של הנפקעים את סכומי המס העודף ששולמו כמקדמה לרשות המיסים, וכן בקשה לפסיקת שכר טרחה בשיעור גבוה מזה שנפסק בפסק הדין החלקי. טענות אלו נדחו על ידינו ביום 13.3.2025, ובא-כוח הנפקעים התבקש להגיש את התייחסותו לבקשת המדינה (היא המערערת) למתן פסק דין בהליך, על בסיס התחשיב המתוקן שהגישה בעקבות החלטתנו מיום 10.12.2024. ביום 20.3.2025 מסר בא-כוח הנפקעים את עמדתו, במסגרתה טען כי המדינה לא הייתה רשאית לזקוף על חשבון דמי החכירה האבודים "הוצאות מוגברות" (כלשון בא-הכוח הנפקעים) שהושתו עליה במסגרת פסק הדין החלקי שנתן בית המשפט קמא ביום 15.6.2017, עקב התנהלותה הדיונית, ועל כן יש להורות למדינה להחריגן מתחשיבה. עוד טען בא-כוח הנפקעים כי נפלה טעות חישוב בתחשיב המתוקן הנוגעת לסכום הכולל ששילמה המדינה לידי הנפקעים (כאשר הפער בין הצדדים עומד על כ-70,000 ש"ח). בנוסף, ביקש בא-כוח הנפקעים כי נבהיר שהחלטתנו מיום 13.3.2025 אינה פוגעת בזכותם של הנפקעים לדרוש מרשות המיסים החזרים בגין מס שבח עודף ששולם לה; וכי ניתן לנפקעים ארכה בת 60 ימים מיום מתן פסק הדין לביצוע ההחזרים על פי מתווה ההנחות שנקבע בהחלטה מיום 10.12.2024. ביום 27.3.2025 הוגשה תגובתה של המדינה, בה הוסבר כי ההוצאות שהוטלו עליה בבית המשפט קמא אינן "הוצאות מוגברות" אלא הוצאות רגילות בלבד, וכי טענות הנפקעים באשר להתנהלות המדינה שגויות וכלל אינן עולות מפסק הדין החלקי של בית המשפט קמא. בהמשך לכך, נטען כי הפער בין הצדדים עליו מצביע בא-כוח הנפקעים כ"טעות בתחשיב" נובע מהכללת אותן הוצאות שהושתו על המדינה על חשבון דמי החכירה האבודים. לאחר עיון בטענות הצדדים, אנו סבורים כי הצדק עם המדינה. אותן "הוצאות מוגברות" אליהן מתייחס בא-כוח הנפקעים הן קביעתו של בית המשפט קמא כי המדינה תישא בשכר טרחה בשיעור של 15% בתוספת מע"מ. לטענת בא-כוח הנפקעים, הטעם לקביעת שיעור זה הוא סירובה של המדינה בשעתו לשלם את סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת. אפס, למקרא פסק הדין החלקי מיום 15.6.2017 לא עולה כל נימוק שכזה מצידו של בית המשפט קמא. אף החלטתו מיום 25.5.2017, עליה נשען בא-כוח הנפקעים, מעלה כי בית המשפט קמא התריע בפני המדינה כי אם לא תסכים למתן פסק דין חלקי הוא יכריע "בבקשה תוך חיוב בהוצאות מוגברות", אך בפסק הדין החלקי צוין במפורשות כי הוא ניתן "על יסוד בקשת התובעים [הם הנפקעים] והסכמת הנתבעת [היא המדינה]". הנה כי כן, דומה כי טענת בא-כוח הנפקעים אינה אלא ניסיון נוסף לבקש את החרגתו של שכר הטרחה שנפסק בבית קמא מחישוב דמי החכירה האבודים – טענה אשר נדחתה בהחלטתנו מיום 10.12.2024 – וככזה, אין להיעתר לו. בדומה, אף את הטענה לטעות בחישוב יש לדחות, מן הטעם שהפער בין הצדדים הוא אותו סכום ששולם בגין שכר הטרחה שמבקש בא-כוח הנפקעים להחריג מהתחשיב (וראו גם בקשת בא-כוח הנפקעים מיום 29.10.2018 בהליך קמא, אשר נדחתה ביום 30.10.2018). בצד זאת, מצאנו להבהיר, למען מנוע ספק, כי אין בהחלטתנו מיום 13.3.2025 כדי לגרוע מאפשרותם של הנפקעים להגיש לרשות המיסים בקשה להחזר הסכומים ששולמו ביתר על פי הדרכים המקובלות בדין, והחלטתנו בעניין זה מיום 10.12.2024 בעינה עומדת (שם, בפסקה 26). נוכח האמור, משלא נותרו מחלוקות שלא הוכרעו על תחשיב המדינה המתוקן (אשר צורף כנספח א' לבקשת המדינה מיום 9.3.2025) ובהינתן שאין בפי מי מהצדדים טענות נוספות הנשענות על פלוגתאות פרטניות שלא זכו למענה – ניתן בזאת תוקף של פסק דין לתחשיב שהוגש מטעם המדינה. הנפקעים ישיבו למדינה את הסכומים ששולמו ביתר כמפורט בתחשיב ובשים לב לאמור בפסקה 4 להחלטה מיום 17.2.2025 (דהיינו, עד ליום 9.6.2025). לאחר ביצוע האמור, לא תהא למדינה טענה או דרישה כלשהי כלפי הנפקעים בגין התשלומים ששילמה להם ביתר. פסק דין זה יבוא חלף פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ערבון יושב למפקידו. ניתן היום, ‏ב' בניסן התשפ"ה (‏31.3.2025). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט