פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7673/98

אווה אלקיים נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותרות ביקשו להכיר בזכותן להיות מיוצגות על ידי עורכי דין מטעמן בהליכים פליליים שבהם הן משמשות כקרבנות עבירה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 06/12/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7673/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה זכות ייצוג לקרבן עבירה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרות ביקשו להכיר בזכותן להיות מיוצגות על ידי עורכי דין מטעמן בהליכים פליליים שבהם הן משמשות כקרבנות עבירה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7673/98

אווה אלקיים נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותרות ביקשו להכיר בזכותן להיות מיוצגות על ידי עורכי דין מטעמן בהליכים פליליים שבהם הן משמשות כקרבנות עבירה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

שתי עותרות, שהיו קרבנות לעבירות פליליות בהליכים שונים, עתרו לבג"ץ בבקשה לאפשר להן להיות מיוצגות על ידי עורכי דין מטעמן בתוך ההליכים הפליליים המתנהלים נגד הנאשמים. הן טענו כי מדובר בזכות יסוד הנגזרת מהקשיים הנפשיים והפסיכולוגיים שהן חוות כקרבנות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי בשיטה המשפטית הנוהגת, קרבן העבירה אינו צד להליך הפלילי, אלא עד תביעה. התביעה היא זו שמייצגת את האינטרס הציבורי ואת הקרבן. בית המשפט הדגיש כי אין מקום להעניק לקרבן מעמד של צד מיוצג בהליך הפלילי, וכי קיימים מנגנונים אחרים בחוק (כמו תסקיר נפגע או תביעה אזרחית) המגנים על זכויות הקרבן.

השלכות רוחב

פסק הדין מבהיר את גבולות המעמד של קרבן עבירה בהליך הפלילי בישראל וקובע כי אין לו זכות לייצוג משפטי עצמאי כצד להליך.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ש' לוין, ט' שטרסברג-כהן, ח' אריאל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אווה אלקיים
  • מלי שטילמן

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • פרקליטות המדינה, מחוז תל-אביב
  • משטרת ישראל מחלקת תביעות, פתח תקווה
  • רפי עובד
  • יורם שטילמן

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הזכות לייצוג משפטי הולם היא זכות יסוד שצריכה לחול גם על קרבן העבירה בשל הקשיים הנפשיים והפסיכולוגיים שהוא חווה במהלך ההליך הפלילי.

תגיות נושא

  • זכות ייצוג
  • קרבן עבירה
  • הליך פלילי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 7673/98 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט ח' אריאל העותרות: 1. אווה אלקיים 2. מלי שטילמן נגד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליטות המדינה, מחוז תל-אביב 3. משטרת ישראל מחלקת תביעות, פתח תקווה 4. רפי עובד 5. יורם שטילמן עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרות: עו"ד זאב ולנר פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: העותרות מבקשות לאפשר להן להיות מיוצגות ו/או מלוות משפטית על ידי פרקליטים מטעמן בהליכים משפטיים שאינן צד להם. מדובר בשני משפטים נפרדים התלויים ועומדים נגד שני נאשמים שאין קשר ביניהם. במקרה האחד הוגש כתב אישום נגד מעבידה של העותרת 1 בו הואשם בעשיית מעשה מגונה בה ובמקרה השני הואשם בעלה של עותרת 2 בכתב אישום - שלדבריה אינה יודעת מה כתוב בו - לבד מכך שמדובר בתקיפתה ובתקיפת בנה על ידי הבעל-האב. שתי העותרות מלינות על כי אינן יכולות ליטול חלק במשפטים הנ"ל ואינן יכולות להיות מלוות בעורכי דין. בא כוחן של העותרות מסכם טיעוניו בעתירה באומרו: "הזכות לייצוג משפטי הולם הוכרה כבר בתחיקה ובפסיקה כזכות יסוד אלא שעד כה יועדה לנאשם בלבד, כשהמדובר בהליך פלילי. בית המשפט הנכבד מתבקש בזה להכיר בזכות זאת גם לגבי הקרבן לעבירה כאשר בית המשפט הנכבד נדרש לסוגיה זאת תוך מתן היבט לקשיים הנפשיים והפסיכולוגיים שעוברים המתלוננים ועל ההגנה המשפטית לה הם נזקקים תוך כדי ההליך הפלילי". אכן הזכות לייצוג הולם של נאשם היא זכות יסוד, אלא שמכאן ועד למתן זכות ייצוג לקרבן העבירה במשפטו של מי שמואשם בביצועה, רחוקה הדרך. גם אילו היה רצוי לעשות כן, לא על בית המשפט המלאכה לעשותה. השיטה המשפטית הנוהגת בארצנו כמו בארצות נאורות רבות אחרות, אינה מאפשרת לקרבן העבירה להיות צד להליך המתנהל נגד הנאשם בביצועה. מעמדו במשפט הוא מעמד של עד תביעה ותפקידו בהקשר זה הוא בעל חשיבות עליונה, שכן, עדותו מסייעת לבית המשפט לרדת לחקר האמת, להרשיע את העבריינים שמערכת הראיות נגדם מוכיחה את אשמתם ולהענישם כדין. כמו כן, רשאי בית המשפט לשמוע את עדותו של קרבן העבירה לפני גזירת הדין לפי סעיף 187(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב1982- תיקון מ7.4.98- רשאי בית משפט שהרשיע נאשם בעבירת מין להגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה ועל הנזק שנגרם לו כתוצאה מן העבירה ובלבד שתינתן הסכמת הנפגע לעריכתו, ולפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- מוסמך בית המשפט שהרשיע את הנאשם לדון בתביעתו האזרחית של הקרבן. התביעה היא זו המייצגת את החברה ואת הקרבן ושוקדת על כך שעבריינים יתנו את הדין על מעשיהם. משפטים מתנהלים בדרך כלל בדלתיים פתוחות. אין מניעה להמצאותו של קהל באולם המשפט לרבות עורכי דין בלא שינתן להם מעמד במשפט עצמו. על פי הדין הקיים, אין העתירה מעמידה עילה ומטעם זה, דינה להידחות על הסף. לפיכך, לא נידרש גם לשאלה אם הדרך בה נקטו האחרות כדי להביא את ענינן לפני בית המשפט - היא הדרך הנאותה. העתירה נדחית. ניתן היום, י"ז בכסלו תשנ"ט (6.12.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98076730.J01