מדינת ישראל נ. באסם אבו עמרה

פסק-דין בתיק ע"פ 7672/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7672/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת ד' ברלינר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: באסם אבו עמרה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 20.8.06, בתיק פ. 8261/05, שניתן על ידי כבוד הופט י' צלקובניק תאריך הישיבה: ט"ז באדר התשס"ז (06.03.07) בשם המערערת: עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד בשם המשיב: בשם שירות המבחן: עו"ד עורקבי-דנציגר מיכל גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 27.8.05, בשעת לילה מאוחרת, עצרה המתלוננת את רכבה, ברחוב מרכזי בבאר-שבע, והחלה צועדת לעבר מכשיר כספומט. לפתע, זינק לעברה המשיב, חטף בכוח את מפתחות הרכב, נכנס למכוניתה והחל בנסיעה. המתלוננת דלקה אחריו, זינקה עם פלג גופה העליון לתוך הרכב, וניסתה להוציא את המפתח מהמתנע. אולם, המשיב חבט בה באגרופיו תוך כדי נסיעה, עד שלבסוף היא הרפתה מאחיזתה ונפלה על הכביש ונחבלה. המתלוננת מיהרה להזעיק את המשטרה, ושני שוטרים שהבחינו ברכב הנמלט החלו דולקים אחריו תוך שהם קוראים לנהגו, במערכת הכריזה, לעצור. אולם המשיב התעלם מהם, נסע במהירות רבה, חצה צמתים ברמזור אדום, וכאשר הניידת נסעה לצידו ניסה לנגחה. בשלב כלשהו ירד המשיב לשטח חולי, ועקב המכות שספגה המכונית התפוצצו שניים מצמיגיה וכריות האוויר נפתחו. בהגיעו לערוץ נחל, נטש המשיב את המכונית והחל נמלט רגלית, אולם השוטרים לא הרפו ממנו, דלקו אחריו ולכדו אותו. כתוצאה מתקיפתה נחבלה המתלוננת ונזקקה לטיפול רפואי, ורכבה הוכרז כ"אבדן מוחלט". המשיב כפר במהלך משפטו בעובדות המפלילות שיוחסו לו, והתגונן בטענה כי נקלע למקום בו נעצר באקראי שעה ששב מבאר-שבע לכיוון ביתו. גרסה זו של המשיב נדחתה על ידי השופט המלומד של בית משפט קמא, אשר ביכר על פניה את גרסתם של עדי-התביעה. בעקבות כך, הורשע המשיב בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שוד בנסיבות מחמירות, ונהיגה ללא רישיון ובתקופת פסילה, עבירות לפי סעיפים 332(2) ו-402(ב) לחוק העונשין, וסעיפים 10, 62, ו-63 לפקודת התעבורה. לאחר שלבית המשפט הוגש תסקיר מבחן, נדון המשיב ל-5 שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך 7 שנים, שתחילת מנינן ביום שחרורו ממאסר. המדינה, הסבורה כי גזר הדין מקל עם המשיב, מבקשת כי נחמיר ברכיב המאסר וכן נורה על חיובו לשלם פיצוי למתלוננת. המדינה סבורה כי העונש אינו מבטא את חומרתו הרבה של השוד האלים שהמתלוננת היתה קורבנו, ובמהלכו נשקפה סכנה לחייה. כן נטען, כי מעשי שוד מסוג זה הפכו לאחרונה נפוצים, והם פוגעים בתחושת הביטחון של אזרחים תמימים, וכל זאת בנוסף לסיכון הנשקף מדרך נהיגתם של עבריינים דוגמת המשיב. לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעוניהם של באי-כוח הצדדים על פה, הגענו לכלל דעה כי ערעור זה בדין יסודו. אכן, לאחרונה אנו עדים לתופעה שלא היתה מוכרת עד כה, כאשר בצמתים מרכזיים ואף בטבורה של עיר, מותקפים נהגים באלימות רבה, מוצאים מרכבם והעבריין נמלט עם הרכב שגנב מהזירה. זהו גלוי נוסף של נחשול האלימות השוטף את המדינה, המתאפיין בתעוזה רבה של המבצעים ופריקת עול מוחלטת, עד שאזרחים שוב אינם בטוחים גם במקומות שעד כה התהלכו או נסעו בהם ללא חשש. עניינו של המשיב הוא מקרה אופייני לתופעה זו. הוא שדד את רכבה של המתלוננת, הלם בה באגרופיו תוך כדי נסיעה עד שנפלה על פני הכביש, ומכאן ואילך פתח בנסיעה מהירה תוך התעלמות מכללי נהיגה בסיסיים, ותוך סיכון חייהם של משתמשים אחרים בדרך, ובעיקר של השוטרים שדלקו בעקבותיו. על התנהגות מופקרת זו הגיב בית המשפט המחוזי בגוזרו עונש מאסר לא קצר, וחרף זאת אנו סבורים כי צודקת המדינה בטענתה, כי עונש זה אינו משקף נאמנה את חומרת האירוע, ואין בו ביטוי הולם לעבירת השוד האלים בו היה מעורב המשיב. דברים אלה נכונים מקל וחומר ביחס למי שהוגדר על ידי שרות המבחן כבעל דפוסים עבריינים ואלימות באישיותו, שכבר הורשע בעבר בפלילים ואף נשא במאסר ממש. אנו מוכנים להניח כי מקור הרע להתנהגות המשיב מצוי בהתמכרותו לשימוש בסמים, ואנו מוכנים להוסיף ולהניח כי האירוע המתואר ב"חלק החסוי" של התסקיר תרם אף הוא להתדרדרותו. ברם, לאותה התמכרות היה המשיב צריך למצוא פתרון קודם לביצוען של העבירות, וכאן המקום להדגיש כי בעבר ניתנו למשיב הזדמנויות להשתלב בתהליך גמילה, אולם הוא החמיץ אותן. הנה כי כן, זהו מקרה שבו הגמול העונשי ההולם ליחיד והצורך להרתיע את הרבים, מחייבים החמרה בעונש, ונקדים ונאמר כי איננו ממצים את הדין עם המשיב כפי שהיינו עושים לו ישבנו כערכאה ראשונה, הואיל ואין זו דרכה של ערכאת ערעור לעשות זאת. אנו מקבלים אפוא את הערעור, ואת תקופת המאסר בפועל בה ישא המשיב אנו מעמידים על 6 שנים. אנו מוסיפים ומחייבים את המשיב לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח. המאסר על-תנאי אותו גזר בית המשפט המחוזי – יעמוד בעינו. ניתן היום, ט"ז באדר התשס"ז (06.03.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06076720_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il