פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7670/08

חאלד חמדאן אחמד בני נמרה נ. שר הפנים

העותר, אזרח הרשות הפלסטינית השוהה בישראל שלא כדין, עתר למנוע את הרחקתו בטענה כי הוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 05/01/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7670/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הרחקת פלסטיני מאוים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר, אזרח הרשות הפלסטינית השוהה בישראל שלא כדין, עתר למנוע את הרחקתו בטענה כי הוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7670/08

חאלד חמדאן אחמד בני נמרה נ. שר הפנים

העותר, אזרח הרשות הפלסטינית השוהה בישראל שלא כדין, עתר למנוע את הרחקתו בטענה כי הוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח הרשות הפלסטינית השוהה בישראל שלא כדין, עתר לבית המשפט העליון בבקשה למנוע את הרחקתו לשטחי הרשות הפלסטינית, בטענה כי חיימו בסכנה בשל היותו סייען של כוחות הביטחון הישראליים. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים וכן לגופו של עניין, שכן ועדת המאוימים דנה בעניינו וקבעה כי לא נשקפת לו סכנה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי העותר לא הציג ראיות המצדיקות התערבות בהחלטת הוועדה, אך העניק צו עיכוב הרחקה זמני עד ליום 23.2.2009 כדי לאפשר לו לפנות שוב לוועדה אם ישתנו הנסיבות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חאלד חמדאן אחמד בני נמרה

נתבעים

  • שר הפנים
  • ראש המינהל האזרחי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מאוים ברשות הפלסטינית לאור פעולתו כסייען לכוחות הביטחון בישראל.
  • אם יחזור לרשות הפלסטינית, חייו יהיו בסכנה ממשית.
  • העותר חפץ לבנות את חייו במדינת ישראל.
טיעוני ההגנה
  • יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים בשל שהייה בלתי חוקית ממושכת והעלמת עובדות.
  • ועדת המאוימים דנה בעניינו של העותר באוגוסט 2008 ודחתה את בקשתו לאחר שקבעה כי לא נשקפת סכנה לחייו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נשקפת סכנה ממשית לחייו של העותר ברשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת המאוימים מחודש אוגוסט 2008 שקבעה כי לא נשקפת סכנה לחיי העותר.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות העותר בעל-פה בעתירה בדבר היותו מאוים, אשר לא נתמכו בראיות שיש בהן כדי לסתור את קביעת ועדת המאוימים.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • ועדת מאוימים
  • הרחקה מהארץ
  • סייענים
  • שהייה בלתי חוקית
  • הרשות הפלסטינית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ניתן צו עיכוב הרחקתו של העותר מן הארץ עד ליום 23.2.09.

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה ונדחתה
צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7670/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7670/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: חאלד חמדאן אחמד בני נמרה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. ראש המינהל האזרחי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד אבינעם סגל-אלעד פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותר להורות למשיבים להימנע מלהרחיקו לתוך שטחי הרשות הפלסטינית. העותר הינו אזרח הרשות הפלסטינית אשר נישא לאישה ישראלית בשנת 2004. כעולה מהעתירה ומתשובת המשיבה, העותר שוהה בארץ באופן בלתי חוקי מזה מספר שנים. יוער כי בתשובתה של המשיבה נמסר שעניינו של העותר עלה בפני ועדת המאוימים במועד התכנסותה בחודש אוגוסט 2008, זאת לאחר בקשה שהגיש העותר בעזרת בא כוחו, וכי לאחר דיון שקיימה, החליטה לדחות את בקשתו למתן היתר כניסה מהטעם כי על סמך התשתית העובדתית שהוצגה בפני הועדה, לא נשקפת סכנה לחייו של העותר בשל חשדות בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון של ישראל. בעתירתו טוען העותר כי הוא מאוים לאור פעולתו כסייען לכוחות הביטחון בישראל וכי אם ייתפס יהיה זה סופו, וכן כי חפץ הוא לבנות לו חיים במדינת ישראל. בתשובתה טוענת המשיבה כי יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותר הבא לידי ביטוי הן בשהייה בלתי חוקית במדינת ישראל משך זמן רב והן משום העלמת עובדות מפני בית משפט זה לרבות העובדה כי הוא פנה בעבר לועדת המאוימים ונענה בשלילה לבקשתו. כן טוענת המשיבה כי דין העתירה להידחות אף לגופו של עניין, נוכח החלטת ועדת המאוימים מחודש אוגוסט 2008 אשר בחנה את בקשת העותר והחליטה כי אין להיענות לה. דין העתירה להידחות על הסף. ועדת המאוימים דנה בעניינו של המבקש, וקבעה כי לא נשקפת כל סכנה לחייו. העותר לא הציג כל ראיה שתסתור קביעות אלו, ועל כן לא סיפק סיבה להתערבות בשיקול דעתה של ועדת המאוימים. יש לציין כי קביעתה של ועדת המאוימים אינה סוף פסוק, וכי קביעה זו עשויה להשתנות עם השתנות הנסיבות. על כן, ככל שיהיה בידי העותר להצביע על סכנה הנשקפת לחייו, יוכל לפנות בשנית לוועדה, ואף לערער על קביעותיה בפני בית משפט זה באם לא יהיו קביעות אלו לרוחו (ראו בג"ץ 10089/06 פלונים נ' שר הפנים (לא פורסם, 24.6.2007)). אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן בזה צו עיכוב הרחקתו של העותר מן הארץ עד ליום 23.2.09. ניתן היום, ט' בטבת התשס"ט (5.1.2009). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08076700_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il