איגוד המרכזים להעמקת החינוך היהודי נ. שרת החינוך-גב' יולי תמ

החלטה בתיק בג"ץ 7670/07 בבית המשפט העליון בג"ץ 7670/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ח' מלצר העותרת: איגוד המרכזים להעמקת החינוך היהודי נ ג ד המשיבים: 1. שרת החינוך - יולי תמיר 2. משרד החינוך עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים בשם העותרת: עו"ד עמיחי ויינברגר עו"ד ינור ברטנטל בשם המשיבים: עו"ד שרון רוטשנקר פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים לנמק מדוע לא ייקבע כי החלטתם להביא לקיצוץ בהיקף של 50% מתקני בנות השירות הלאומי, שהוקצו למרכזים להעמקת הזהות היהודית (להלן – המרכזים), כבר בשנת הלימודים תשס"ח, הינה בטלה. כמו כן, מתבקשים המשיבים ליתן טעם מדוע לא ייפרש כל קיצוץ, העולה על 15%, בתקנים אלה, החל משנת הלימודים תשס"ט ואילך, על פני תקופת זמן שאורכה לפחות ארבע שנים. 2. העותרת הינה עמותה המאגדת עשרות עמותות העוסקות בענייני חינוך. עמותות אלה מפעילות את המרכזים, שעיקר פעילותם הינה העברת מערכי שיעור בנושאי זהות יהודית בבתי ספר ממלכתיים ברחבי הארץ. על-פי העולה מן העתירה, במשך שבע שנים היקצה המשיב 2 (להלן - המשיב) מדי שנה כ-270 תקנים של בנות שירות לאומי לטובת הפעילות במרכזים. בסוף חודש יוני 2007 נודע לעותרת כי בכוונת המשיבים לקצץ כבר בשנת הלימודים תשס"ח כ-50% מתקנים אלה. בתגובה לפנייתה מיום 12.7.07 למשיבה 1 (להלן - המשיבה) נאמר לה תחילה כי הקיצוץ המתוכנן נובע מכך שכספי התקציב, המיועדים למימון תקני בנות השירות הלאומי, טרם הועברו לידי המשיב. כספים אלה הועברו לרשותו של המשיב לאחר מספר ימים. אף על פי כן, ביום 26.8.07, פחות משבוע לפני תחילת שנת הלימודים, נכתבו למרכזים מכתבים רשמיים מטעם מנהל האגף לשירות לאומי במשיב, שבהם הוא הודיע להם על קיצוץ של 50% מתקני בנות השירות הלאומי המוקצים להם. מכתבים אלה הגיעו לחלק מהמרכזים רק לאחר פתיחת שנת הלימודים. 3. העותרת טוענת כי קיצוץ כה חד בעיתוי האמור, הינו בלתי סביר, שכן הוא עלול לפגוע ביכולת המרכזים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות כלפי מוסדות חינוך ולגרום להם נזק כלכלי ותדמיתי. בעניין זה, מציינת העותרת, כי המרכזים השקיעו זמן ומשאבים רבים, מתוך הסתמכות על כך כי היקף התקנים שיקבלו בשנת הלימודים הנוכחית יהיה דומה למה שהיה בשנים הקודמות. העותרת טוענת אף כי החלת המדיניות כבר בשנת הלימודים הנוכחית, תשס"ח, תפגע בבנות השירות הלאומי, שהסתמכו על הליכי המיון ועל קבלתן להתנדבות במרכזים לשנת לימודים זו. בשל היקפו של הקיצוץ, טוענת העותרת כי יש להביא לפרישתו על פני תקופה שאורכה לפחות ארבע שנים, וזאת החל משנת הלימודים תשס"ט. 4. דין העתירה להידחות. מתברר, כי בחודש מרץ 2007 התקבלה על ידי המשיבה החלטת מדיניות עקרונית בדבר הגברת השימוש בתקני השירות הלאומי בתחום החינוך המיוחד וקליטת העלייה, בין היתר, על חשבון העותרת והעמותות המאוגדות בה (להלן – החלטת המדיניות). העותרת מצידה אינה חולקת על כך כי בסמכות המשיבים לקבוע מיהם הגופים הזכאים לתקני שירות לאומי ומהו אופן חלוקתם ולכן ממקדת את טענותיה בגודלו של הקיצוץ האמור ובעיתוי ההודעה עליו. עם זאת, מתגובת המשיבים עולה, כי בבואם להחליט על הקצאת התקנים בין הגופים, הביאו הם במניין שיקוליהם את העיתוי שבו נמסרה הודעת הקיצוץ לעותרת. האפשרות לחלק את התקנים יכולה הייתה להתבצע רק לאחר העברת התקציב, כלומר בסוף חודש יולי 2007, כאשר מלאכת השיבוץ כבר הושלמה. לפיכך, החליטה המשיבה להימנע מהפעלתה ומיישומה של החלטת המדיניות. במקום זאת, הוחלט לכבד את השיבוצים והליכי המיון שבוצעו עד אותה עת. מהאמור בתגובת המשיבים ובתשובת העותרת עולה, כי הקיצוץ המשמעותי במספר התקנים, לעומת המצב בשנים הקודמות, שאליו הפנתה העותרת תחילה, לא בוצע למעשה. כמו כן, כל בנות השירות הלאומי שרצו להתנדב למרכזים, עברו הליך מיון ושובצו, נקלטו במרכזים. כלומר, ההחלטה על הקיצוץ לא יושמה ולכן אף לא נפגע אינטרס ההסתמכות של בנות השירות הלאומי (בהנחה שיש להן אינטרס כאמור, אשר ראוי הוא להגנה). גם טענת העותרת באשר לחובת המשיבים לפרוש את הקיצוץ על פני מספר שנים, החל משנת הלימודים הבאה, דינה להידחות. מאחר שאין לדעת האם קיצוץ מסוג זה אכן ייצא אל הפועל, הרי שמדובר בשלב זה בטענה תיאורטית בלבד. לעניין זה נבקש להוסיף, כי ראוי שלקראת השנה הבאה, תשס"ט, תתקבל החלטה לגבי הקצאת התקנים ותימסר הודעה בעניין לגופים הרלוונטיים, זמן סביר לפני תחילת השנה. בהקשר זה כל טענותיה של העותרת שמורות לה. 5. אשר על כן, נדחית העתירה על הסף. ניתן היום, כ"ו בחשון התשס"ח (7.11.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07076700_S04.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il