טל פולק שושן נ. לאומי קארד אשראים בע"מ

פסק-דין בתיק רע"א 7665/14 בבית המשפט העליון רע"א 7665/14 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקשת: טל פולק שושן נ ג ד המשיבים: 1. לאומי קארד אשראים בע"מ 2. לאומי קארד בע"מ 3. אליהו שושן 4. משה שושן 5. גד סלוק 6. דב סלוק 7. עו"ד אביחי ורדי 8. הכונס הרשמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל- אביב מיום 5.10.2014 בתיק פש"ר 19467-06-13 שניתנה על ידי כבוד השופט א' אורנשטיין בשם המבקשת: עו"ד טל בוטל-שפיס; עו"ד לימור קירש בשם המשיבות 2-1: עו"ד יעל מולר בשם המשיבים 6-3: עו"ד הילית אראל-שכטר בשם המשיב 7: בעצמו בשם המשיב 8: עו"ד מיכל דלומי פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' אורנשטיין) מיום 5.10.2014 אשר קבע כי הוא נעדר סמכות לדון בעניינה של המבקשת במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניין בעלה וחייבים אחרים. 1. בחודש אוקטובר 2013 הגישו המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות) לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקשת ובעלה, המשיב 3, בגין חובות כספיים שיצרו באמצעות שימוש בכרטיסי אשראי שהמשיבות הנפיקו להם (תא"ק 53117-10-13). על פי כתב התביעה (נספח א' לתשובת המשיבות), נחלקו חובות אלה לשניים: סך של 528,261 ש"ח נתבע מהמשיב 3, וסך של 592,909 ש"ח, נתבע מהמבקשת ומהמשיב 3, ביחד ולחוד, בגין חוב של המבקשת שהמשיב 3 ערב לו. המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן בתביעה וזמן קצר לאחר מכן, ביום 23.4.2014, אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה) בעניינם של המשיבים 6-3 (להלן: הסדר הנושים, ו- החייבים בהתאמה) והמשיב 7, עו"ד אביחי ורדי, מונה לשמש נאמן לביצוע ההסדר (להלן: הנאמן). להסדר הנושים צורפה תוספת (להלן: התוספת) שעסקה בהתחייבויות שונות של נשות החייבים, ובהן המבקשת, להעמיד לטובת ביצוע ההסדר 1,000,000 ש"ח במזומן ועשרות מיליוני שקלים נוספים באמצעות ויתור על טענות שונות לכספים להם הן זכאיות (סעיפים 5-2 לתוספת). סעיף 6 לתוספת עסק בויתור על טענות הנושים כלפי נשות החייבים וקבע כדלקמן: "6. תרומת הנשים כמפורט לעיל הינה כנגד ויתור על כל טענה, ככל שיש כנגדן ומחיקת כל הליך שננקט כנגדן, לרבות "הבקשה להרחבת צו איסור הדיספוזיציה על נשות החייבים ולמתן צו מניעה וביטול כל הצווים הזמניים" מיום 3.11.2013 (בקשה 23), לרבות צו איסור דיספוזיציה, צווי עיקול וכיו"ב, שניתנו במסגרתה. כן תרומת הנשים כפופה לכך כמובן שההסדר, לרבות האמור בסעיף זה יאושר כדין ...". ביום 23.4.2014 אישר בית המשפט המחוזי, כאמור, את הסדר הנושים ובכללו את התוספת ונתן לו תוקף של החלטה. 2. בחודש מאי 2014, בעקבות אישור הסדר הנושים, הגישה המבקשת לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בקשה לסילוק על הסף של התביעה שהגישו המשיבות נגדה, בטענה כי החוב מוצה במסגרת אישור הסדר הנושים. המשיבות מצדן התנגדו לבקשה ולבסוף הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו המבקשת תפנה לבית המשפט המחוזי בבקשה מתאימה, והמבקשת עשתה כן. המשיבות והנאמן לא כפרו בסמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בבקשה ואילו הכונס הרשמי סבר כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בבקשתו של צד שלישי שאינו החייב בהליך. ביום 5.10.2014 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה על הסף בקובעו: "נבצר מבית המשפט ליתן סעד בעניינה של המבקשת שכן היא אינה נמצאת בפשיטת רגל ואין סמכות לבית המשפט לחייב את נושיה. עם זאת, מצופה כי נושיה ובכללם לאומי קארד יכבדו את שהוסכם בדיון". להשלמת התמונה יצוין כי ביום 2.11.2014 ניתן פסק-דינו של בית משפט השלום בתביעה נגד המבקשת לאחר שבקשת הרשות להתגונן שהגישה נדחתה בקובעו, בין היתר, כי: "המבקשת טענה כי היא נכללת בהסדר הנושים שהושג בעניין הנתבע. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א. אורנשטיין) דחה טענה זו". המבקשת הגישה ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ע"א 14638-12-14) וכפי שעולה מעיון במערכת "נט המשפט" הוא טרם נדון לגופו, אך בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. 3. מכאן הבקשה דנן בה טוענת המבקשת כי לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בבקשה שהגישה לסילוק על הסף של התביעה בבית משפט השלום, שכן הסדר הנושים שאישר חל גם על נשות החייבים ובית המשפט מוסמך ליתן הוראות ליישומו וזאת בין היתר, מכוח סעיפים 172 ו-178 לפקודה וכן נוכח העובדה שאם הייתה עולה טענה כלפיה שהפרה הוראה מהוראות ההסדר, בית המשפט היה דן בטענה זו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי נוכח הוראות סעיף 6 לתוספת, המשיבות מפרות את הסדר הנושים כאשר הן פועלות לברר את התביעה נגדה שכן מדובר בחוב שנכלל לגישתה בתביעת החוב שהגישו המשיבות לנאמן במסגרת הליך פשיטת הרגל. המבקשת מבהירה כי היא אינה מבקשת הפטר מכלל חובותיה אלא רק מחובות שהוגשה בגינם תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל נגד בעלה. 4. המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, אין מחלוקת שלמבקשת חוב כלפיהן בגין שימוש בכרטיס האשראי שלה וכי הפרשנות שלה להסדר אינה בתום לב שכן הוא אינו מעניק לה הפטר גורף לחובותיה האישיים וסעיף 6 לתוספת נועד להגן על נשות החייבים מפני טענות עתידיות בנוגע לחובות החייבים ולא בנוגע לחובותיהן האישיים. עוד מוסיפות המשיבות כי בעת אישור ההסדר, התביעה בבית משפט השלום הייתה תלויה ועומדת ועל-כן היה על המבקשת לתבוע במסגרת התוספת את ביטולה במפורש. המשיבות מציינות, כי ערבותו של המשיב 3 לחובה של המבקשת אינה הופכת את החוב למשותף וההפטר מחובותיו אינו פוטר את המבקשת מחובותיה. המשיבות מוסיפות כי רק במקרים חריגים יפטור בית המשפט צד שלישי במסגרת הסדר נושים והמקרה דנן אינו נכלל בהם, וכי משמעות קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הוא נעדר סמכות, היא כי הסדר הנושים אינו חל על החוב הנתבע. 5. הנאמן, הכונס הרשמי והמשיבים 6-3 תומכים בבקשה. לטענת הנאמן, המקרה דנן מעלה שאלה עקרונית בדבר סמכותו של בית המשפט המאשר הסדר נושים לדון בעניינם של צדדים שלישיים שהם צד להסדר והוא מוסיף כי קיימות השלכות רוחב על נשות החייבים ועל חובותיהן העתידיים. לטענתו, יש לפרש את סעיף 6 לתוספת באופן זהיר ולהחריג ממנו חובות אישיים של נשות החייבים, אולם לשיטתו החוב דנן אכן נכלל, כטענת המבקשת, בהסדר הנושים. הנאמן מוסיף כי נשות החייבים השיאו תרומה נכבדה להסדר שממנו נהנות גם המשיבות ויש לכבד את ציפייתן שיסולקו נגדן טענות שונות בקשר לחובות שנכללו בהסדר. עוד מוסיף הנאמן וטוען כי המשיבות בחרו שלא להתייצב לאסיפת הנושים שדנה בהסדר הנושים ולא התנגדו לו אף שהחלטת בית המשפט המחוזי התירה להן לעשות כן. עוד מוסיף הנאמן כי אישור ההסדר על-ידי בית המשפט המחוזי מסמיך אותו לדון בפרשנותו ומציין כי החלטתו של בית המשפט המחוזי תוביל לתוצאה בלתי רצויה שכן המבקשת תיאלץ לפתוח בהליך נפרד בפני ערכאה שאינה מכירה את פרטי ההסדר. הכונס הרשמי, אשר בשלב זה שינה את עמדתו ואינו טוען עוד להיעדר סמכות, מוסיף כי ככלל בית המשפט של פשיטת הרגל אינו מוסמך לחייב נושים כלפי צדדים שלישיים להליך שבפניו. עם זאת, במקרה דנן המחלוקת הינה פרשנותו של ההסדר ומכיוון שבית המשפט אישר את הסדר הנושים ומכיר את פרטיו נתונה לו הסמכות לדון בפרשנות ההסדר וביישומו, בייחוד משההסדר כולל במפורש את תרומת הנשים. עוד נטען, כי יש לכבד את ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בהליך בבית משפט השלום ולדון בסוגיה בבית המשפט המחוזי. 6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כמו כן, החלטתי לקבל את הערעור. טענת המבקשת היא למעשה כי ניתן לה הפטר מחובות מסוימים במסגרת הסדר הנושים שאושר בהליכי פשיטת הרגל המתנהלים נגד בעלה וזאת נוכח תרומתה להסדר. הפועל היוצא מכך לטענתה הוא כי באי-מחיקת ההליך המתנהל נגדה הפרו המשיבות את הוראות הסדר הנושים שכן החוב הנתבע במסגרתו נכלל בהסדר. כפי שנפסק לא אחת, בגדר הסדר נושים בעניינה של חברה ניתן להעניק הפטר למנהליה או לבעלי המניות בה והפטר זה אינו חייב להיות מוגבל לחובות הנובעים מערבות אישית שניתנה ביחס לחובות החברה, אולם על החובות מהם מופטר המנהל או בעל המניות להיות קשורים בקשר הדוק וישיר לפעילותו בחברה (רע"א 8392/07 אשכנזי נ' גורג'י, פסקה 9 והאסמכתאות שם (1.3.2015)). בענייננו מתעוררת סוגיה דומה והיא האם במסגרת הסדר הנושים של חייב ניתן להעניק הפטר לצד שלישי - בת זוגו של החייב - ועל אילו חובות מתפרש הפטר זה. טרם הדיון בשאלה זו יש להידרש לטענות מקדמיות המועלות על-ידי הצדדים ובהן: האם הסדר הנושים וליתר דיוק התוספת להסדר הנושים כוללת מתן הפטר לנשות החייבים מחובות כלשהם ואם כן - האם החוב שנתבע מן המבקשת נכלל במסגרת הסדר זה. כפי שנסקר לעיל, המבקשת, הנאמן והכונס הרשמי מעלים טענות שונות בסוגיות אלו וכן בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בבקשה. והמשיבות מצידן מעלות טענות נגדיות וטענות אלו כולן מצריכות ליבון והכרעה מנומקת. בהחלטתו הקצרה של בית המשפט המחוזי מיום 5.10.2014 בה דחה על הסף את הבקשה, אין התייחסות לסוגיות אלה נוכח קביעתו כי אין לו סמכות לדון בה. דעתי שונה ולגישתי בנסיבות העניין קנה בית המשפט של פשיטת רגל סמכות לדון בבקשה לגופה נוכח העובדה שהסדר הנושים שאושר על ידו מתייחס מפורשות לחובות של נשות החייבים ולזכויותיהן ונשות החייבים אף הוגדרו כמשיבות בהליך האישור (נספח ג' לבקשה). משכך ובהיות בית המשפט של פשיטת רגל הערכאה המפקחת על ביצוע ההסדר האמור, שגה בית המשפט בקובעו כי אינו מוסמך לדון בבקשה לגופה ויש להחזיר את הדיון אליו על מנת שידון בה. 7. לא נעלמה מעיניי העובדה כי בינתיים נדחתה בקשת הרשות להתגונן שהגישה המבקשת בהליך שניהלו נגדה המשיבות וניתן פסק דינו של בית משפט השלום. עם זאת, המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, שטרם נדון, והסוגיה נושא ההליך דנן עולה כסוגיה מרכזית גם באותו הערעור (ראו נספח ה' לתגובת המשיבות). על כן, מן הראוי כי בית המשפט של פשיטת רגל יידרש לסוגיה זו טרם ההכרעה בערעור האמור. מסקנה זו מתבקשת לגישתי גם נוכח ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים במסגרת התביעה בסדר דין מקוצר קרי: כי הכרעתו של בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל תקדם להכרעה בתביעה בסדר דין מקוצר ותישען עליה. אשר על כן, הערעור מתקבל והבקשה תוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי, בכפוף לאמור לעיל. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג באדר התשע"ה (‏4.3.2015). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14076650_V03.doc אה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il